4 שאלות בוערות במינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל
ועדת האיתור המיוחדת שכינס נתניהו הכריזה על שני המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל: בנצי ליברמן, שידוע בשיוך הפוליטי המובהק, ועזרי לוי, שהיה מעורב בפרשת הקרקעות השנויה במחלוקת של תעשיות מלח. כל השאלות שצריך לשאול לפני הבחירה באחד מתפקידי המפתח החזקים במשק, רגע לפני הרפורמה
בתקופה הקרובה תאויש אחת המשרות הבכירות במשק של מנהל רשות מקרקעי ישראל. זוהי גם אחת מעמדות המפתח בעולם הנדל"ן, ובימים אלה, ערב רפורמה מקיפה ועם שורה של אתגרים ובראשם הוזלת מחירי הדיור - גם צומת מרכזי במיוחד.
לפתחו של ראש הרשות הבא רובצת לא רק האחריות ליישם את הרפורמה השאפתנית של ראש הממשלה, ולא רק אתגר ההישרדות בסבך האינטרסים הפוליטיים. הוא יצטרך גם לטפל בצורך לספק מענה אמיתי למצוקת הקרקעות ולעליות מחירי הדיור, על רקע מחאה חברתית וועדת טרכטנברג מטעם ראש הממשלה שאמורה לבדוק את הנושא.
"בהינתן האתגרים הייחודיים העומדים לפתחו של הרשות", כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו בכתב המינוי של הוועדה שתמליץ על המועמדים, "יש לפעול במהירות המרבית האפשרית למינוי של מועמד שיש בידו להוביל את הרפורמה ולהתמודד עם מצבו של רשות מקרקעי ישראל". ודווקא בדרך למינוי הכל כך מרכזי ורגיש, כבר נדמה שנעשו כל הטעויות האפשריות.
שלשום הודיעה ועדת ההמלצות שמונתה לתפקיד על שני המועמדים הסופיים שלה - בנצי ליברמן ועזריאל (עזרי) לוי. הראשון, יו"ר מועצת יש"ע עם שיוך פוליטי מובהק, ודעות מוצקות ביחס למדיניות ההתיישבות מעבר לגבולות 67. השני, אחד מההוגים של מסמך הקרקעות השנוי במחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל לתעשיות מלח של דני דנקנר.
שניהם אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, שניהם אנשים שסוחבים מטען שעשוי להעיב על מינויים. גם הרכב הוועדה הממליצה, שבה חברים מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי והממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן - שני בכירים שאוטוטו כבר לא יהיו חלק מהמגזר הציבורי - מעורר אי־נוחות קלה. יש לא מעט שאלות מטרידות בנוגע למינוי המרכזי הזה, וכולן מתרכזות לשאלה אחת בסיסית: מי האיש שראוי להוביל את מדינת ישראל לסדר יום חדש בנוגע למדיניות הקרקעות שלה? "כלכליסט" מציג את השאלות הבוערות.
1. האם השיוך הפוליטי של ליברמן יפריע לתפקיד?
לפני חודש נדמה שבנצי ליברמן (52) הוא המועמד המוביל להחליף את אייל גבאי בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כמה שבועות חלפו ואותו גבאי, יו"ר ועדת האיתור, ממליץ למנות את ליברמן כראש רשות מקרקעי ישראל. ליברמן החל את הקריירה שלו בפרקטיקה פרטית במשרד עורכי דין בתחום החברות והנדל"ן, ובשנים האחרונות ייעץ לחברת קרדן בתחום הנדל"ן.
ליברמן נחשב מי שביצע את תפקידו האחרון בהצלחה ועל כן למועמד מוביל בלשכת ראש הממשלה. אבל אי אפשר להתעלם גם מהשיוך הפוליטי והסקטוריאלי שלו. יותר מכל מוכר ליברמן כיו"ר מועצת יש"ע, תפקיד שבו כיהן בשנים 2006–2001, וכיום כראש מנהלת תנופה (לשעבר מנהלת סל"ע) - סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון, הגוף שהוקם במשרד ראש הממשלה לטיפול במפוני תוכנית ההתנתקות.
קשה יהיה להתנתק גם מכך שליברמן מזוהה עשרות שנים עם ההתנחלויות, שעניין המימון שלהם צפוי לעלות כחלק מדיוני ועדת טרכטנברג, ומכך שב־2005 קרא למתפקדי הליכוד לתמוך בנתניהו בפריימריז: "רק לו יש סיכויים ריאליים לעמוד בראש מחנה לאומי חזק ולהתמודד מול הסכנות החמורות מצד שרון והשמאל", צוטט אז. דוברו של ליברמן מסר אתמול בתגובה כי "מדובר במינוי מקצועי ואין לו שום שיוך פוליטי".
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הליך מינוי מנהל לרשות מקרקעי ישראל פטור לחלוטין ממכרז ומוועדת איתור. עם זאת החליטו השרים הממנים, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, למנות את השלושה לוועדה שתמליץ בפניהם על המועמדים הראויים. אין כל שוני בין רמת המחויבות להמלצות ועדה זו לבין ועדות איתור אחרות. בבואה להמליץ על המועמדים, שקלה הוועדה את מכלול השיקולים ונתנה את המלצתה לאחר בחינה מעמיקה".
2. האם ראוי שלוי יכהן לאחר פרשת תעשיות מלח?
בדומה לליברמן, גם עזרי לוי (49) הוא עורך דין בתחום הנדל"ן. הוא נחשב מועמד מקצועי ללא שיוך פוליטי, אולם פרשה אחת נושפת בעורפו - פרשת הקרקעות של חברות המלח בעתלית. לוי, היום יועץ מומחה בתחום הנדל"ן ולפני כן מנהל הרשות לפיתוח ירושלים, היה במהלך שנות התשעים העוזר הבכיר של ראש מינהל מקרקעי ישראל דאז, עוזי וכסלר.
בשנת 1996 חתמו השניים על הסכם העקרונות לעסקה השנויה במחלוקת שבין המינהל לבין תעשיות מלח של דני דנקנר, שהגלגולים המאוחרים שלה הובילו את הפרקליטות לפעול להגשת כתב אישום נגד דנקנר בחשד לשוחד לכאורה. במסגרת העסקה שונה הייעוד החקלאי של הקרקעות בעתלית ובאילת, מה שהשביח מאוד את שוויין, ובתמורה קיבלה חברת תעשיות מלח זכויות בנייה ניכרות. העלייה המתוכננת בשווי הקרקעות אפשרה למשפחת דנקנר לקבל אשראי לרכישת מניותיהם בבנק הפועלים.
דו"ח מבקר המדינה מ־2001 מבקר בחריפות את הליכי קבלת ההחלטות בעסקה, ואף מתאר את הדומיננטיות של לוי כמי שניהל עם וכסלר את המו"מ מול משפחת דנקנר ואף חתם עליו מול נציג תעשיות מלח בטרם הועבר לאישור הנהלת המינהל.
בכירים לשעבר ברשות מקרקעי ישראל אומרים כי מבקר המדינה לא ייחס ללוי כל אחריות פלילית, כי הוא לכל היותר קבע כי ההחלטה לא קיבלה את כל האישורים המתאימים - וכי לוי מעולם לא זומן בעניין זה למשטרה. כמו כן מציינים הגורמים כי בימי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים פעלו וכסלר ולוי כדי להעמיד כמה שיותר קרקעות לבנייה במהירות האפשרית, ועל רקע זה נולד ההסכם.
עם זאת, גם בימים האלה נדרשת החלטה מהירה על הפשרת קרקעות לבנייה כדי להתמודד עם מצוקת המחירים. אם ייבחר לוי לראש הרשות, הוא כבר לא יוכל לעגל פינות ולאפשר זכויות בנייה נדיבות לבעלי ההון בהליכים זריזים שלא נבחנו די הצורך.
3. האם נכון למנות את ניסן וגבאי לתפקיד הממליצים?
בוועדה שנבחרה כדי להמליץ על זהות המועמד לתפקיד ראש הרשות יש רוב לפורשי המגזר הציבורי. יו"ר הוועדה אייל גבאי, המשמש כיום כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, צפוי לפרוש באמצע ספטמבר. אודי ניסן, הממונה על התקציבים, כבר עזב בפועל את תפקידו ובתחילת השבוע הבא יעזוב את הארץ וימריא להרווארד. אלא שבלשכת ראש הממשלה לא חשבו כי הוועדה - שממליצה על מועמדים לתפקיד כל כך מרכזי ובכיר - צריכה לכלול נושאי משרה מהעולם הציבורי שלא מוטל עליהם צל צלו של אינטרס עסקי.
פניו של גבאי מועדות כנראה לשוק הפרטי, אולם הוא עומד בראש ועדה לבחירת אחד התפקידים המרכזיים בשירות הציבורי ערב הפיכתו לאיש עסקים, בלי שאיש יודע לאן פניו מועדות. בניגוד אליו, אצל ניסן אין חשש מפני מינוי של אדם שיסייע לו בעסקיו העתידיים, מפני שלפחות בתקופה הקרובה, פניו מועדים לקריירה אקדמית, אך אין לדעת מה יוליד יום.
אלא שבעניין של ניסן ראוי אולי להזכיר עניין נוסף. עזרי היה מחליפו של אודי ניסן ברשות לפיתוח ירושלים. גל הרשקוביץ, שמונה לאחרונה כמחליפו באגף התקציבים, הוא חברו הקרוב של אודי ניסן. שני מקורבים, שני תפקידים בכירים. צירוף מקרים?.
4. האם ראש הממשלה מחויב להמלצות הוועדה?
בסמוך להודעתו של ירון ביבי, ראש הרשות הקודם, על התפטרותו הודיע גם גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על פרישתו הקרובה. עזיבתם של השניים ריחפה באוויר במשך תקופה ארוכה, אבל סמיכות האירועים חייבה את ראש הממשלה למצוא פתרון מהיר לשאלה איך ימנו ראש רשות חדש. לכאורה, איוש התפקיד כלל לא מחייב הקמת ועדת איתור, אולם בלשכת רה"מ ידעו שבעת הנוכחית ובשל רגישות התפקיד נדרש הליך מסודר.
על רקע זה הוקמה ועדה שאמורה להמליץ לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הבינוי והשיכון על המועמד המתאים לתפקיד. אלא שמכיוון שהוועדה לא היתה כורח המציאות לכאורה, נתניהו גם אינו מחויב להמלצותיה. הוא יכול לעשות את אותו תרגיל שעשה שר האוצר יובל שטייניץ, שסירב לקבל את המלצת הוועדה לאיתור ראש לרשות המסים והתעקש על מינוי מקורבו משה טרי.
רשימת המועמדים שאליה פנתה הוועדה מלמדת כי בקרבת ראש הממשלה מעדיפים למנות לתפקיד מישהו שדעותיו מוכרות, שיעורר נינוחות בלשכה, אולי אפילו ליכודניק או אדם שכיהן בעבר כמנהל בשירות הציבורי.
כך בחנו שם את מינויו של אריה בר, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בתקופתו של מאיר שטרית ומי ששמו עלה בהמשך גם כמנכ"ל אפשרי לתפקיד מנכ"ל הרכבת, ואת עמוס עוזני, לשעבר מנכ"ל נמל חיפה ומנכ"ל הרכבת, שנחשב בעבר לאיש ליכוד.
אלא שעיון בהודעה שהוציאה לשכת ראש הממשלה עם מינוי הוועדה מלמד כי נתניהו יתקשה לשלוף שפן מהכובע. הרי הוא כבר חתם בעצמו על כתב המינוי של הוועדה והתחייב לפעול במהירות למציאת האדם המתאים להובלת הרפורמה.
בלשכת רה"מ לא חשבו כי הוועדה - שממליצה על מועמדים לתפקיד כל כך מרכזי ובכיר - צריכה לכלול נושאי משרה מהעולם הציבורי שלא מוטל עליהם צל צלו של אינטרס עסקי מכיוון שהוועדה לא היתה כורח המציאות לכאורה, נתניהו גם אינו מחויב להמלצותיה. הוא יכול לעשות את אותו תרגיל שעשה שר האוצר יובל שטייניץ ברשות המסים.
עזרי לוי (49)
השכלה: עורך דין עם התמחות בתחום הנדל"ן
תפקיד: יועץ מומחה בתחום הנדל"ן
תפקידים קודמים: מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, עוזר בכיר לראש מינהל מקרקעי ישראל עוזי וכסלר, שותף מנהל במשרד עורכי דין פרטי
בנצי ליברמן (52)
השכלה: עורך דין עם התמחות בתחום הנדל"ן
תפקיד: ראש מינהלת תנופה
תפקידים קודמים: יועץ נדל"ן לקרדן, יו"ר מועצת יש"ע, ראש מועצה אזורית שומרון ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, חבר דירקטוריון מינהל מקרקעי ישראל
