תקציב משרד השיכון נחתך ב־56% בעשור
מחקר חדש חושף כי התקציב שאמור לשמש לתמיכה ברוכשי דירות, לניהול תחום הדיור הציבורי ולניהול ומכירת קרקעות של המדינה, קוצץ בעיקר תחת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר בשנים 2003–2005
מחאת האוהלים, שהפכה בשבת האחרונה להפגנת ענק היסטורית, נולדה על בסיס הטענה כי זינוק מחירי הדירות בשנים האחרונות חל על רקע משיכת ידיה של המדינה משוק זה. בסביבתם של ראש הממשלה ושר האוצר טוענים בשנתיים האחרונות כי כוחות השוק בשילוב מכירת קרקעות מוגברת על ידי המדינה יכולים לאזן את המחירים. אך נראה כי ההנחה שלפיה כוחות השוק יובילו לאספקת דיור הולם לכל - שגויה. מחקר, שהשלימה לאחרונה האגודה לצדק חלוקתי שבראשה עומד ד"ר סנדי קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מגלה כי חלקו של תקציב משרד הבינוי והשיכון מתקציב המדינה הצטמצם בהתמדה מ־4.5% בשנת 1999 ל־1.6% בלבד בשנת 2008.
משרד השיכון קוצץ יותר מכל משרד חברתי
תקציב משרד השיכון הוא בעיקרו חברתי, שכן הוא אמור לשמש לתמיכה ברוכשי דירות, לניהול תחום הדיור הציבורי ולניהול ומכירת קרקעות של המדינה. המחקר שערכה העמותה עם הכלכלן בנימין היימן ומתכננת הערים ד"ר גילת בן שטרית, שעומד להתפרסם בימים הקרובים, חושף כי תקציב משרד הבינוי והשיכון קוצץ יותר מכל משרדי הממשלה "החברתיים" בעשור האחרון. לפי נתוני המחקר, תקציב משרד השיכון צומצם בכ־56% (בערכים ריאליים) מתחילת העשור עד לשנת 2008. בתחילת העשור תקציב המשרד לא סבל מתנודות משמעותיות ובשנת 2002 התקציב אף הגיע לשיאו.
נתוני המחקר מצביעים על כך שבשנים 2003–2005, תחת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, קוצצו תקציבי הרווחה משמעותית על ידי יישום רפורמות כלכליות והפרטת חברות ממשלתיות. התהליך השפיע באופן ניכר על תקציב משרד הבינוי והשיכון. בשנת 2003 יותר מ־368 מיליון שקל (בערכים של אותה שנה) נחתכו מהתקציב והוא הסתכם ב־10.3 מיליארד שקל. בשנת התקציב 2005 קוצץ תקציבו ביותר מ־3 מיליארד שקל והסתכם ב־7.1 מיליארד שקל.
האם מגמת הקיצוץ תימשך?
בנוסף, המחקר חושף כי בעשור הנסקר חל צמצום ניכר בהיקף הסיוע הכולל שמעניקה המדינה לתחום הדיור - ב־2003 הממשלה החליטה לבטל את מענקי המקום וב־2004 הוחלט להקטין את הסיוע במשכנתאות, ואף להפסיק
לבנות בנייה חדשה לדיור ציבורי. הסיוע לשכר הדירה שניתן לאוכלוסיות מוחלשות במיוחד נותר כהטבה הממשלתית היחידה, אך מספר מקבלי הסיוע צומצם בכשליש וסכומי הסיוע לא הוגדלו, בעוד ששכר הדירה בשוק החופשי זינק בעשרות עד מאות אחוזים.
מגמת הצמצום בתקציב משרד השיכון נמשכה גם בתקופות השגשוג והצמיחה וב־2008 הוא הגיע לשפל של 5.139 מיליארד שקל שהיוו רק 1.6% מתקציב המדינה כולה. כיום עומד תקציב המשרד על 5.89 מיליארד שקל שעדיין מהווים רק 1.6% מתקציב המדינה.
תגובת משרד האוצר:
1. הירידה בהיקף התקציבי ובמספר המממשים זכאות למשכנתא מסובסדת איננה משקפת בהכרח קיצוץ. העברת זכאים לקבלת הלוואה מסובסדת ממקורות בנקאיים מפחיתה משמעותית את התקציב הנדרש אולם האזרח מקבל סיוע זהה. כמו כן, ראוי לציין כי אזרחים מעדיפים מסלולי משכנתא שונים מזה שמציעה הממשלה. תקציב המשכנתאות הינו בהתאם לביצוע ולכן אם יש ירידה בביצוע נראה ירידה בתקצוב.
2. המענקים הופסקו לאחר שנמצא כי הם מיטיבים בעיקר עם הקבלנים ולא עם רוכשי הדירות, ובכך אינם יעילים ביחס להיקף התקציבי האדיר שדרשו.
3. לגבי סיוע בשכ"ד, אוכלוסיות מסויימות זכו לגידול בהיקף ההטבה כגון נכים וקשישים. כיום עומד היקף הסיוע בשכ"ד על 1.3 מיליארד ש"ח ו-137 אלף זכאים.
