איך תתמודד המדינה עם פגיעה בתשתיות ברעידת אדמה

בינואר האחרון פרסם אגף הסיסמולוגיה שבמשרד התשתיות הודעה לקונית, ובה נאמר שאירעה רעידת אדמה בקרבת ישראל. לפי רישומי האגף, עוצמת רעידת האדמה שנרשמה היתה 3.3 בסולם ריכטר ובמרחק 150 ק"מ מערבית לחיפה, מרחק ק"מ בודדים מקידוח הגז הטבעי במבנה לווייתן. "רעידת האדמה הורגשה קלות ולא נמסר לנו מידע על נזקים או על נפגעים", טען אז משרד התשתיות, והחדשות על האירוע נבלעו בין שלל עיסוקי הביטחון, הכלכלה והחברה.

אסון לאומי, שבמסגרתו נדרשים גופים רבים לשתף פעולה ולתאם פעילויות, נחשב לאירוע חריג בישראל. די אם נזכיר את השריפה הגדולה בכרמל שהתחוללה לפני כמה חודשים, אז התגלה שהרשויות אינן מתואמות ואינן מסוגלות לתת מענה ממוקד. אולם בעיית התיאום קיימת גם במקומות אחרים: אסון ההוריקן קטרינה, שפגע ב־2005 בעיר ניו אורלינס בארה"ב, חשף את השלטון האמריקאי במערומיו. מחקרים שנערכו לאחר מכן כמו גם ועדות חקירה בקונגרס האמריקאי גילו שלמרות התחזיות על התקדמות הסופה, מקבלי ההחלטות המקומיים והפדרליים כשלו במתן הסיוע.

עד לפני כחודש, הגוף שריכז את עיקר הפעילות בנושא היה משרד התשתיות תחת השר עוזי לנדאו, זאת במסגרת "ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות מפני רעידות אדמה". לפני כחודש עבר הנושא לטיפולו של משרד רה"מ, וזאת תחת ההכרה שרעידת אדמה תחייב את כלל זרועות הממשלה לעבוד יחד ותחת פיקוד אחד. תחת משרד התשתיות הוחלט להקים מערכת התראה ארצית ולתקצב ב־20 מיליון שקל לשנה את מוכנות המדינה לנושא.

ל־25% מהאוכלוסייה אין מענה מיגוני

אחת הבעיות העיקריות שמטרידות את הנהגת המדינה היא שיקום התשתיות ביום שאחרי. לא מדובר רק בנכונות לשכן אלפי בני אדם שנותרו ללא קורת גג, אלא גם ביכולת לספק מים, חשמל, גז או אמצעי תחבורה המוניים ממקום למקום, כאלה שיעזרו במלאכת הבנייה המחודשת. באמצע המאה ה־19 נרשמו שתי רעידות אדמה חזקות באזור צפת וטבריה שגבו יחדיו אלפי קורבנות, אולם מדובר על תקופה שבה היישוב בארץ היה דליל יחסית ותשתיות האנרגיה והתחבורה לא היו כלל בנמצא. מציאות החיים הנוכחית שונה בכל פרמטר, ובהיעדרם, תתקשה המדינה לחזור מהר לשגרת החיים.

יצחק כהן. "בוחנים את ביטוח הנכסים" צילום: גדי קבלו

לשם הדגמה, לפי נתוני פיקוד העורף (נכון לאפריל 2010), ל־25% מהאוכלוסייה, שהם כ־400 אלף בתי אב, אין מענה מיגוני כלל (ממ"ד או מקלט). בהתייחס למקרה של רעידת אדמה קשה, נתוני ממשלת ישראל מצביעים על כך שאם מוקד האירוע יהיה בבית שאן וברמה של 7.5 בסולם ריכטר, צפי הנפגעים יגרום לכ־16 אלף הרוגים, כ־6,000 פצועים קשה, כ־83 אלף פצועים קל וכ־377 אלף מפונים. בהיעדר תשתיות תחבורה, לא ברור כיצד כוחות ההצלה יגיעו למקום האירוע או ייצאו ממנו, ואיך הם יספקו חשמל ומים לכוחות המסייעים ולאזרחים שנפגעו בנפש או ברכוש.

אולם, בעוד שכוחות ההצלה וחיל האוויר יוכלו לשנע אנשים ממקום למקום, במקרה של פגיעה חמורה בתחנות הכוח לא בטוח שהמדינה תוכל לעמוד במעמסה של אספקת חשמל רציפה. "המדינה הגדירה שלושה תרחישים לאומיים לרעידות אדמה, ולכל אחד מהם עשינו סימולציות של מקרים ותגובות", מסביר צביקה חרפק, סמנכ"ל ארגון לוגיסטיקה, ביטחון ומל"ח (משק לשעת חירום) בחברת החשמל. לדבריו, חברת החשמל מיפתה את כל אתרי הייצור וקווי ההולכה שלה, לרבות קווי המתח, תחנות המשנה והמיתוג, זאת במטרה לבחון השפעות שונות של רעידת אדמה על האוכלוסייה. יצוין כי חברת החשמל מספקת נכון להיום כ־95% מהחשמל במדינת ישראל. "בעשור האחרון עשינו שלושה תרגילים גדולים שבהם נבחן כל תרחיש, ושיחקנו משחק מלחמה שלם. בחלק מהמקרים שיתקנו וירטואלית את האתרים", הוא אומר.

חברת החשמל תוכל לתת מענה ארצי במקרה של רעידת אדמה עוצמתית?

"יש לנו כמה טכנולוגיות לאספקת חשמל כגון מעקפים של קווי מתח עליון, תחנות משנה ניידות ועוד שורה של פתרונות. עם זאת, במקרה של אירוע חריג אין ספק שיהיו הפסקות חשמל, והאורך שלהן הוא בסימן שאלה, וכאן מגיע נושא האלטרנטיבות הקיימות (יתירוּת) של המערכת. אם נפגעה תחנת כוח ויש לי אחרות לרזרבה, אז אספקת החשמל תיפגע בצורה מינורית יחסית. אם יתירות המערכת לא גבוהה - וזה המצב היום - מדינת ישראל צריכה לעשות חושבים האם אנחנו מאורגנים למצבים כאלו", הוא אומר. לדבריו, לא מן הנמנע שחברת החשמל תסיט את הביקושים השונים בין ערי ישראל כך שגם חלק מהמקומות שלא נפגעו לא יקבלו חשמל לחלק משעות היום".

ומי ישלם על שיקום תחנות הכוח?

"זו שאלה טובה. שיקום והקמה מחדש של תחנות גדולות עלול לקחת בין חצי שנה לכמה שנים, תלוי בנזק". חרפק מספר שלפני כשבוע וחצי אירע פיצוץ באחת מתחנות הכוח הגדולות בקפריסין, וחברת החשמל שלחה כמה גנרטורים כדי לסייע בייצור חשמל. "הספק תחנת הכוח שם שקול ליחידת ייצור אחת גדולה באתר אורות רבין (חדרה - ל"ג)", הוא אומר. לדבריו, "אם תחנת כוח שלמה בישראל תושבת, הפעלת גנרטורים לא תענה על הביקוש".

המדינה תשלם את הפיצויים?

יוג'ין קנדל. "השיקום יארך שנים רבות" צילום: גיא אסיאג

בחודשים האחרונים ריכזה המועצה הכלכלית במשרד רה"מ, בניהולו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, את עבודת המטה הפיננסית לקראת אירוע חריג של רעידת אדמה בישראל. לא מדובר רק בפיצוי של מבנים או של אנשים, אלא גם בשיקום תשתיות נרחבות שהמדינה תצטרך לטפל בהן במקביל. בשיחה עם "כלכליסט" מסביר סגן שר האוצר יצחק כהן שההערכות הראשונות מדברות על נזק בהיקף של 25–50 מיליארד דולר, שהם כשליש מסך הכנסות המדינה. "יש ארבעה צוותים שעובדים על ההשלכות הכלכליות והביטוחיות. יש נזק לכל תרחיש ייחוס, ואנחנו צריכים להיות מוכנים".

מדובר במעמסה שקופת האוצר תוכל לעמוד בה?

"אנחנו צריכים להיערך, ומה שעושים כרגע הוא הקמה של מאגר נתונים שימפה את שווי נכסי הממשלה, תאגידים ורשויות מקומיות, שאותם תצטרך המדינה לבטח. צעדים אלו יעזרו לנו להביא את המשאבים לשיקום תשתיות המדינה", אומר כהן. לדבריו, חלק מהמיפוי כולל את נכסי החברות הממשלתיות שעוסקות בצורה ישירה בתשתיות כגון חברת החשמל, שלושת נמלי ישראל (אילת, אשדוד וחיפה), רשת הכבישים (שמתוחזקת על ידי מע"צ) ורשת הולכת הגז הארצית שמפעילה נתג"ז.

יכול להיות שישראל תצטרך לקבל עזרה ממדינות אחרות?

"חלק מהאפשרויות הן רכישת ביטוחים ישירים וביטוחי משנה עבור נכסי המדינה. יש כמה צוותים שבודקים כיום את ההשלכות של הנושא ברמה המאקרו־כלכלית וברמה הביטחונית. התחלנו את המלאכה בחודש מרץ, ועד נובמבר הקרוב נסיים את המיפוי. מדובר גם במתן מענה לנפגעי דיור ובעלי משכנתאות, שאותם יצטרכו לפצות גם הגופים הכלכליים השונים. חלק מהדברים נסדיר בצורת חקיקה", הוא אומר.

פרופ' קנדל אומר כי "אפשרות אחת לעמוד במעמסה הכספית היא לחלק את האסון על פני כמה דורות, כלומר שמבחינה פיננסית השיקום יארך שנים רבות, וכל דור יצטרך לשאת בחלק מהעול. אפשרות שנייה, שהיא יותר מציאותית ולזה אנחנו מכוונים, היא לעשות ביטוחי משנה בחברות בינלאומיות כך שכל הסיכון ייצא החוצה מגבולות המדינה".