מסמך ביקורת פנימי של בנק הפועלים חושף: כשלים במחלקת הבינוי

בנק הפועלים הוציא עשרות מיליוני שקלים מיותרים כתוצאה מהתנהלות בלתי תקינה של מחלקת הבינוי שלו בשנים 2007–2008, כך עולה ממסמך של יחידת הביקורת הפנימית של הבנק.

הדו"ח פורסם כחלק מחקירה מתמשכת של בנק הפועלים שנחשפה לאחרונה ב"כלכליסט", בגין חשדות שעלו לשחיתות ומידע פנים שזלג מעובדי הבנק לקבלן בניין בשם איגור גרייפר, וסייע לו לזכות בפרויקטי בנייה שיזם הבנק. בעקבות זאת הופסקה עבודתו של גרייפר בבנק ובהמשך, בעקבות תביעה שהגיש, נחשפה הפרשה.

אלא שהמסמך, יחד עם עדויות של אחד מעובדי המחלקה, חושפים התנהלות כספית חריגה ורשלנית אשר גרמה בכמה מקרים לבזבוז משווע של כספי הבנק, וכל זאת בניגוד לנהלים, כאשר לא פעם התקבלו החלטות על חריגה של עשרות מיליוני שקלים בהיקפי הבנייה מבלי לקבל את אישור ועדת ההשקעות של הדירקטוריון ומבלי לדווח על כך למפקח על הבנקים. עיקר החקירה התנהלה סביב שלושה פרויקטים של הבנק במגדל לוינשטיין בתל אביב, ב"שערי העיר" בירושלים ובפרויקט "וילה פלטינום" בתל אביב - שבהם היה גרייפר הקבלן המרכזי - אך לפי גורם בבנק, חריגות דומות התרחשו גם בפרויקטים אחרים שאינם מופיעים בדו"ח.

50 נכסים לכל עובד

מחלקת הבינוי של בנק הפועלים היא גוף גדול המתנהל בדומה לחברות לניהול נכסים. פעילותה מתמקדת בתחזוקה ובבנייה של כ־300 מבנים ברחבי הארץ, ברובם סניפי בנק, אך גם משרדי הנהלה, מחסנים וארכיונים. במחלקה מועסקים כ־60 עובדים המחולקים לפי אזורים גיאוגרפיים, אשר כל אחד מהם מופקד על 40–50 נכסים. ההיקף הכספי של העבודות שבהן מטפלת המחלקה עומד על כ־300 מיליון שקל בשנה. אלא, שבניגוד לגוף בהיקף כה גדול שאמור לפעול בצורה מסודרת, התמונה המצטיירת מהתנהלות המחלקה שונה.

קבלן של מיליונים

גורם שפעל בבנק התייחס לאחרונה לפרשה: "גרייפר עבד בתפקידי שיפוץ זוטרים מול גידי דיקר, ששימש כאב הבית של המחלקה, ואף ביצע עבודות בביתו. לאחר שדיקר מונה למנהל מחלקת הבינוי, הוא לקח אותו עמו והפך אותו לקבלן של מיליונים". כך למשל, מספר הגורם, במקרה מסוים שבו היה לחץ זמנים, דיקר זימן את גרייפר באופן בהול לביצוע העבודה ללא מכרז.

אחד הנושאים שהופיע לא פעם בדו"ח היה חריגה מתקנות הבנק, של דווח לוועדת ההשקעות בדירקטוריון על כל פרויקט של מיליון דולר ומעלה ואישורה מעל 5 מיליון דולר. כל קבלן מתבקש לצרף להצעתו את סיווג הקבלן שלו. בפועל במחלקה בחרו להתעלם מסעיף זה. כך למשל, לגרייפר היה אישור לביצוע עבודות של עד 2.9 מיליון שקל לפרויקט, ולמרות זאת הוא קיבל פנייה לעבוד בפרויקטים שבהם היקף העבודות היה גבוה בהרבה.

כמו כן, בניגוד לעמדת הבנק בכתב ההגנה לתביעת גרייפר - שלפיה היה הליך של "ניקוי אורוות" בקרב הגורמים הקשורים לפרשה - אין בדו"ח כל המלצות אישיות נגד גורמים "מושחתים" בבנק. על פי מידע שהגיע לידי "כלכליסט", מנהלי המחלקות הרלבנטיים נותרו בתפקידם ואיש לא פוטר.

1. המסמכים נעלמו

מיקום: ירמיהו 43, ירושלים

מטרת הפרויקט: העברת סניף התחנה המרכזית

התקציב: 3 מיליון שקל

החריגה: 1.8 מיליון שקל

ב־2004 הוחלט להעתיק את סניף התחנה המרכזית בירושלים לבניין "שערי העיר" בכניסה לירושלים. העתקת הסניף תוקצבה ב־544 אלף דולר, ובהמשך ביקש מנהל הסניף תוספת של 67 מ"ר שעלותה נאמדה ב־115 אלף דולר נוספים. לפי הדו"ח, התוספת אושרה על ידי מנהל אגף לוגיסטיקה יצחק צור, תוך חריגה מסמכותו.

שערי העירצילום: מיקי אלון

למכרז ניגשו שמונה קבלנים ובהם גרייפר, שזכה במכרז עם ההצעה הזולה ביותר. גם כאן, בסבב השני הפחית גרייפר את הצעתו ב־23% נוספים, ולפי דו"ח הביקורת, שוב ללא סבירות וללא בחינה של הנושא.

פרויקט זה הסתיים בעלות של 4.8 מיליון שקל - חריגה של 1.8 מיליון שקל מהתקציב המקורי, וגרייפר קיבל 1.6 מיליון שקל בחריגה מהחוזה עמו.

ליקוי נוסף שנמצא ומוזכר בדו"ח היה שההשקעה בפרויקט לא דווחה לוועדת ההשקעות של הדירקטוריון כנדרש, וכי לא ניתן היה להתחקות אחר מסמכים מסוימים שנשמרו לכאורה על ידי יועצים חיצוניים.

סניף יוקרתי יש, מקום לעובדים אין

פרויקט "וילה פלטינום"

מיקום: רוטשילד 104, תל אביב

מטרת הפרויקט: סניף הדגל ללקוחות הפלטינום

התקציב: 22.8 מיליון שקל

החריגה: 14.2 מיליון שקל

המבנה ברחוב רוטשילד 104 בתל אביב, שיועד לשמש כסניף ה"פלטינום" היוקרתי של בנק הפועלים, נרכש על ידי הבנק ב־2004 בתמורה ל־2.8 מיליון דולר.

לצורך שיפוץ והתאמת המבנה, שמוגדר כבניין לשימור, הוקצו לו באוקטובר של אותה השנה 10.4 מיליון שקל, ושלושה חודשים לאחר מכן, בינואר 2005, זינקה עלות השיפוץ ביותר מפי שניים ל־22.8 מיליון שקל - תקציב שאושר על ידי הדירקטוריון מבלי לדון בפרויקט.

וילה פלטינוםצילום: אוראל כהן

בין החודשים אוקטובר 2006 וינואר 2007 ניגשו למכרז הפרויקט חמישה קבלנים. גרייפר זכה במכרז, אף שהצעתו היתה גבוהה ב־160 אלף שקל מהקבלן הזול ביותר, והבחירה בו נעשתה כיוון שהוגדר כקבלן איכותי.

כנהוג במכרזים, הוציא הבנק למגישים סבב הצעות שני, שבו הפחית גרייפר את הצעתו בשיעור של 33% - שיעור הגבוה משמעותית מיתר הקבלנים. לדעת הביקורת וחוות דעת המומחים, מדובר בהפחתה בלתי סבירה שחייבה בחינה מעמיקה, דבר שלא נעשה.

בנובמבר 2007 בוצעה הערכה מחודשת לפרויקט, ולפיה עלותו נאמדה ב־37 מיליון שקל, חריגה של 14 מיליון שקל מהתקציב הקודם. לדעת הביקורת, "היעדר בקרה על עמידה בתקציב הפרויקט, היעדר בקרה על דרישות המשתמש והקשר הלקוי בין הגורמים שהשתתפו בתהליך גרמו לכך שהליך התכנון התארך מאוד ונגרמו חריגות משמעותיות מתקציב הפרויקט".

מתברר כי כבר לאחר שהוגשו התוכניות הראשונות לפרויקט התגלה כי אין לכל עובדי מחלקת הפלטינום מקום בבניין. נכון לינואר 2008, 3.5 שנים לאחר שהוגשה התוכנית הראשונה, הושקעו בו 16 מיליון שקל - ועדיין לא נמצא פתרון אכלוס לעובדים. בשלב זה, בהחלטה של מנכ"ל הבנק, הוקפא הפרויקט.

לפי גורם בבנק, בתקופה זו הושכר לתקופה של שנתיים מבנה מגורים סמוך כדי לשמש את עובדי המחלקה, אך בסיכומו של דבר ולאחר שחוות דעת קבעה כי הוא אינו מתאים לבנק, לא נעשה בו שימוש. עלות דמי השכירות לבניין זה לא נחשפה, אך לאור מיקומו היוקרתי וגודלו, ההערכה היא כי מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים.

קומות מיותרות ותוכנית שיפוץ ב־27 מיליון שקל

פרויקט מגדל לוינשטיין

מיקום: מנחם בגין 23, תל אביב

מטרת הפרויקט: מעבר מ־Open Space לחללים סגורים

התקציב: 16 מיליון שקל

החריגה: 11 מיליון שקל

בפרויקט במגדל לוינשטיין נרשמה החריגה הגדולה ביותר, של כ־70% מתקציב הפרויקט המקורי, שעמד בתחילה על כ־16 מיליון שקל והסתיים בהשקעה של 27 מיליון שקל. בנוסף, הצעתו של גרייפר במכרז לפרויקט זכתה אף שהיתה גבוהה ב־98 אלף שקל מהקבלן הזול אחריו.

מגדל לוינשטייןצילום: דרור כץ

גם בפרויקט זה לא התייחס הבנק לסיווג הקבלן המבצע וגרייפר, שסיווגו הקבלני מסוג "ג' 1" אפשר לו לעבוד בפרויקטים בהיקף כספי של עד 2.9 מיליון שקל, זכה בפרויקט שבו חלקו בעבודות הבינוי עמד על 11.5 מיליון שקל.

אך מעל לכל, דו"ח הביקורת מעלה את השאלה מדוע נדרש מלכתחילה השיפוץ בקומות, לאור העובדה ששנה קודם לכן הסתיים בהן שיפוץ מקיף בעלות של 31.5 מיליון שקל.

לפי מפקח הבינוי של הפרויקט, החריגה נבעה מדרישתה של החטיבה העסקית לעבור מעבודה ב־Open Space לחללים סגורים בקומות 8–10, כדי שיוכלו לארח בהם לקוחות, אך טענה זו הופרכה כשנמצא כי המחלקות בקומות אלה אינן נדרשות כלל לארח לקוחות.

עד לפברואר 2007 החזיק הבנק בשש ורבע קומות במגדל, ובפברואר 2007 הושכרו שתי קומות נוספות (קומות 25 ו־30), כך שסך השטחים שהוחזקו על ידי הבנק במגדל הגיע לכ־6,000 מ"ר. מחיר השכרתן של שתי הקומות הנוספות, כולל ארנונה ודמי ניהול, עמד על 300 אלף שקל לחודש.

ההערכה המחודשת לפרויקט נעשתה חצי שנה אחרי תחילת תקופת השכירות, ולפי הדו"ח גם לאחר עשרה חודשים הקומות לא אוכלסו. ל"כלכליסט" נודע כי קומה 25 אוכלסה בדצמבר 2008 (22 חודשים לאחר תחילת תקופת השכירות) וכי קומה 30 אוכלסה רק במרץ 2009, כך שלפי הערכה, הבנק הוציא כ־7.2 מיליון שקל בתקופה שבה הקומות עמדו ריקות.

בנובמבר 2007 התקבלה על ידי חברת לוינשטיין, בעלת הנכס, הצעה לשיפוץ בסכום של 37 מיליון שקל, הגבוהה ב־69% מההצעות הזולות במכרזים, אך מנכ"ל הבנק סירב להגדיל את התקציב והורה לבחון את ביצוע הפרויקט בתקציב המקורי - 16 מיליון שקל, כשבינתיים הוא מקפיא אותו.