• תפריט
נדל"ן

"הרפורמה במינהל המקרקעין היא הסוואה; אין לה קשר לשינוי התנאים בשוק הדיור"

בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל: "חוקי המקרקעין הם אבן הנגף של העבודה במינהל ועד שלא מטפלים בהם - בנו בית עם ציפוי חיצוני יפה, אבל הוא נשאר רקוב מבפנים"

שירלי ששון-עזר ותומר אביטל 07:0419.05.11

"הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, עליה הכריז אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא הסוואה, אין שום קשר בין הפרישה של העובדים או שינוי התנאים שלהם לשוק הדיור בישראל" - כך אמר אתמול ל"כלכליסט" בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל.

 

לדבריו, "צריך להבין שעובדי מינהל מקרקעי ישראל פועלים לפי חוקי המקרקעין וזה לא רק חוק התכנון והבנייה, זה גם חוקי הפקעות, חוקי בעלויות וחוקי נפקדים. אלו חוקים שקיימים מאז שהוקמה מדינת ישראל והם לא מותאמים למציאות הקיימת, ולכן היו צריכים קודם כל לעשות סדר בחוקים האלה ורק אז לגשת לעשות שינויים במינהל".

 

הבכיר הוסיף כי "בכל הקצאה של קרקע וכל טיפול בבקשה צריך לפעול לפי החוק. פקידי המינהל הם לא עורכי דין ברובם, אז הם עושים את הטיפול הראשוני ולאחר מכן מעבירים אותו ליועצים המשפטיים ובגלל שהחוק מורכב מאוד היועץ המשפטי מאשר או לא מאשר ולכן הטיפול מתארך. אם לא משנים את החוקים, התהליך נשאר אותו דבר. חוקי המקרקעין הם אבן הנגף של זרימת העבודה במינהל ועד שלא מטפלים בהם - בנו בית עם ציפוי חיצוני יפה, אבל הוא נשאר רקוב מבפנים".

 

גם יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות' אהוד המאירי, לא מצליח לראות את הבשורה הגדולה לציבור רוכשי הדירות: "הענקת בעלות על הקרקע לחוכרים תשחרר עשרות פקידים והצורך של הציבור בפקידי המינהל יפחת, דבר שיקל מאוד גם על בעלי נכסים וגם על יזמים, אבל ההשפעה של כך על ירידות מחירים אינה מובנת מאליה. בשלב זה למחירי הדיור זה לא ישנה כלום", אומר המאירי ומסייג, "אם המינהל יתחיל להזיז מכרזים בקרקעות חדשות יהיה ניתן להרגיש פעילות בשטח. נשיא התאחדות הקבלנים ניסים בובליל, בירך על המהלך אך כמייצג הקבלנים מסר שאת התוצאות ניתן יהיה לראות רק בעוד מספר שנים.

 

 

את השינויים עליהם הכריז אתמול ראש הממשלה, החל לקדם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, עם כניסתו לתפקיד לפני כשלוש שנים. עם בחירתו של נתניהו התווספה לתוכנית המילה "רפורמה" והפכה ליעד בדרך לפתרון הבעיה אותה מכנה נתניהו: "הקושי לסגור מרפסת".

 

הרפורמה אמורה לייצר שינוי ארגוני מקיף בתוך המינהל, להפחית את העומס על פקידיו ולהפוך אותו לגוף מודרני המתנהל בשקיפות. השינוי העיקרי שבו יבחינו אזרחים מן השורה, מתבטא בשינוי הסטטוס - מחוכרי הנכסים לבעלי הנכסים בהם הם מחזיקים. מינהל מקרקעי ישראל מחזיק כיום בכ־93% מקרקעות מדינת ישראל ובשל כך, מרבית בעלי הדירות אינם למעשה הבעלים הפרטיים של הנכס בו הם מחזיקים, אלא חוכרים אותו מהמינהל בהסכמים ארוכי טווח. המצב הזה מאלץ את המינהל לקחת חלק בכל שינוי מינורי בכל נכס היושב על אדמת המינהל, כמו למשל סגירת מרפסת או בניית מחסן ומכאן נוצר העומס הרב על המערכת.

 

עם השלמת הרפורמה יוכל המינהל להעביר את הקרקע לבעלות פרטית ובכך לפטור את האזרח מזמני המתנה ארוכים. עם זאת, בין הגופים החברתיים יש מי שרואים בכך שינוי הרסני. אורי מתוקי ממטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל אמר אתמול כי: "החשוב מכל הוא לקרוע את המסכה מעל פני 'הרפורמה', שכן מטרתה איננה שיפור וייעול עבודת המינהל. מטרת ראש הממשלה היא העברת הקרקע בישראל לידיהם של מספר מצומצם מאוד של בעלי הון. לפי הידוע לנו, מטרה זו הפכה להיות המטרה הראשית של ראש הממשלה וממשלתו. אנו נאלצים להזכיר שמכירת מקרקעי ישראל מנוגדת לחוק יסוד: מקרקעי ישראל. עתירתנו לבג"ץ מתבררת בימים אלה, ואנו ממתינים לפסיקתו".

 

תכנון הקרקעות לידי הרשויות המקומיות

 

השינוי הארגוני במינהל כולל את הפיכתו לרשות ממשלתית שתיקרא: רשות המקרקעין. שינוי זה צריך עדיין לעבור את הליך חקיקה והוא צפוי להסתיים רק בסוף מושב הקיץ של הכנסת. במינהל מקרקעי ישראל מסרו אתמול ל"כלכליסט" כי הפיכת המינהל לרשות ממשלתית תאפשר למנהל המינהל גמישות ניהולית שלא היתה לו עד כה הכוללת - ניוד כוח אדם מתפקיד לתפקיד ללא צורך בהסכמת הוועד - מתוך רצון לשנות נורמות עבודה של עובדי מדינה שלא ניתן לערער את מעמדם בשל תקן או דירוג. תפקידה של רשות המקרקעין יהיה שונה במעט מתפקידו של המינהל כיום. הרשות תורכב משלוש חטיבות: החטיבה העסקית שתהיה אחראית על ניהול ייזום, שיווק והקצאת קרקעות; החטיבה לשמירת קרקעות שתהיה אחראית על פיקוח ואכיפה בכל הקשור לפולשים, מסיגי גבול, מפרי חוזים, בנייה בשטחים פתוחים ושימושים חורגים; חטיבת השירות לחוכרים תמשיך לפעול ולטפל בבעלי נכסים עירוניים עד שיעברו לבעלות פרטית, וגם בבעלי קרקעות חקלאיות או בעלי נחלות שלא יוכלו להצטרף בשלב הזה לרפורמה בשל בג"ץ הקשת המזרחית המעכב את העברת הקרקע החקלאית לידיים פרטיות.

 

תם עידן הוותק - תחילת עידן הביצועים

 

תכנון קרקעות, אחד מהתפקידים המרכזיים שעליו היה אמון המינהל, יעבור לרשויות המקומיות. עד כה הרשויות יכלו לעסוק בתכנון אך קיבלו רק מחצית מהתקציב המוקצה לכך דרך המינהל. עתה יתנהלו הרשויות ישירות מול האוצר.

 

לפי ההסדר שהוצג אתמול מצבת כוח האדם תפחת לכ־580 עובדים, וזאת על מנת "לייעל את המערכת" כדברי נתניהו. ההסכם הקיבוצי שנחתם מסדיר גם את תנאי הפרישה. עובדים שיפרשו מרצון מהמינהל יקבלו תנאים מיטיבים, בדומה לתנאים בהסכמי רשות השידור. הפורשים במסלול גמלאות יהיו זכאים, למשל, ל־2 דרגות פרישה ולהגדלת הקצבה בשיעור של 10%. עובדים שיפרשו וצברו 65% פנסיה יקבלו מענקים של עד 5 חודשי משכורת, מענק הסתגלות של עד 11 חודשי משכורת, מענק נוסף בסך 105 אלף שקל ועובד ששכרו מתחת לשכר המינימום יקבל מענק בסך 45 אלף שקל ופידיון ימי מחלה. עובדי הרשות החדשה ימשיכו להיות עובדי מדינה וכל ההסכמים הקיימים בשירות המדינה יחולו עליהם, אך הם יקודמו בשכר ובדרגות על פי הישגים אישיים ולא על פי וותק. טבלת השכר החדשה תחל ב־5,500 שקל ותגיע עד 15.8 אלף שקל. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות