עיריית תל אביב נגד המינהל: יוצר ספקולציה בקרקעות

מינהל מקרקעי ישראל יוצר ספקולציות להשבחת קרקעות בתל אביב, כך טוען ממלא מקום וסגן ראש עיריית תל אביב דורון ספיר, במכתב שהעביר בשבוע שעבר לידי היועמ"ש עו"ד יהודה וינשטיין והגיע לידי "כלכליסט".

לטענת ספיר, לאחרונה החלו לזרום לוועדה המקומית בעיר בקשות של יזמים פרטיים לשינויי תב"ע (תוכנית בניין עיר) מייעוד ציבורי לייעוד של מגורים ומסחר. מדובר בקרקעות אשר ניתנות לשימוש ציבורי, שנרכשו על ידי יזמים פרטיים. לטענת ספיר, עצם פעולת השיווק יצרה ספקולציה בקרב היזמים ולפיה מדובר בקרקע שעומדת לעבור שינויי ייעוד, וזאת תוך ציפייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב לשתף עמם פעולה.

 "אנו סבורים כי עצם שיווק של מגרש כזה בייעוד ציבורי לציבור הרחב, יש בו אמירה שמדובר בקרקע שעתידה לעבור השבחה וכי נוצרת חזקה כלשהי, שהואיל והמדינה מוכרת את הקרקע לאדם פרטי, הרי אין זה סביר שאותו אדם יקנה את המגרש כדי להקים עליו בית ספר או תחנת משטרה", כתב ספיר.

בין הדוגמאות שהגיעו לפתח הוועדה: מגרש בפינת הרחובות קק"ל ובן יוסף ברמת אביב ג', שייעודו שונה ממגרש לתחנת משטרה למגורים. דוגמה נוספת היא בקשה ברחוב דיזנגוף 221 א' לשינוי ייעוד ממגרש שייעודו לפי תוכנית 58 הוא אדמות ממשלה, למגרש למגורים ומלון, בקשה שאושרה חלקית על ידי הוועדה.

 עוד אומר ספיר כי המהלך שבו המדינה משווקת באמצעות המינהל קרקעות בייעוד ציבורי מבלי לפעול תחילה לשינוי הייעוד ולהשבחת הקרקע אינו תקין. "במצב דברים זה, הוועדה הופכת להיות בעל כורחה שותפה לכאורה לספקולציה, ומובן שאמון הציבור נפגע באופן חמור", ציין.

 ספיר הוסיף כי ראוי שהמינהל יאפשר לעיריית תל אביב זכות ראשונית לרכישת הקרקע למטרות ציבור. ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "דבריו של ספיר לוקים באי־דיוק. המינהל משווק מגרשים בהתאם לתוכניות מאושרות ובהתאם לתכליות האפשריות למימוש מכוח אותן תוכניות, ואינו עוסק ביצירת ספקולציות. המגרשים המשווקים מסווגים כ'מגרשים מיוחדים' וניתנים לשימושים נוספים כמו מסחר ומלונאות. אין מדובר בשימושים שהעירייה יכולה לממש, ועל כן תמוהה תלונתה".