ישראל מתחברת לכלכלה
 

נדל"ן

מילון כלכליסט
המרינה בהרצליה. הדיירים חוייבו להשכיר בתיהם
המרינה בהרצליה. הדיירים חוייבו להשכיר בתיהם 
צילום: יובל חן
מניות קשורות לכתבה
    חדשות נדל"ן מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    בית המשפט והבית שלכם

    בתי המשפט בישראל קיבלו ב־2010 שורת החלטות שמשפיעות בצורה מהותית על המתרחש בשוק הנדל"ן. "כלכליסט" סוקר את התקדימים הגדולים ומסביר כיצד הם ישפיעו על השווי של נכסים רבים בישראל

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    המדינה הרעישה? המדינה תשלם



    הפסיקות: בית המשפט לעניינים מינהליים קבע בחודש אוגוסטכי על המדינה לפצות את תושבי היישובים הסמוכים לנמל התעופה עבור ירידת ערך בתיהם עקב רעש המטוסים. פסק הדין נגד רשות שדות התעופה קבע שלכל בעלי הקרקעות הצמודים לנמל התעופה בן גוריון יש זכות לתבוע.

     

    ההחלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים מבוססת בין היתר על ממצאים עובדתיים שהעיקר שבהם הוא כי אלמלא התוכנית להרחבת היקף הפעילות בנתב"ג לא ניתן היה להעביר יותר מ־4 מיליון נוסעים בנתב"ג. בעקבות התוכנית ניתן היום להעביר 16 מיליון איש בנתב"ג, והמשמעות הפשוטה היא יותר פגיעה בתושבי האזור.

     

    בתוך כך, לאחר 13 שנים של מאבק קבע בחודש דצמבר שמאי מכריע כי התושבים הגובלים בכביש חוצה ישראל יקבלו פיצוי על ירידת ערך נכסיהם עקב רעש מהכביש. 10 בעלי בתים במושב כפר סירקין, הגובל בפתח תקווה ממערב ובכביש חוצה ישראל ממזרח, יקבלו פיצוי שינוע בין 86 אלף שקל עד ללא פחות מ־400 אלף שקל לתושב, וזאת לפי שוויו של כל בית. מדובר בעשר חלקות הממוקמות בגדה המזרחית של רחוב הכלניות, הרחוב המזרחי ביותר במושב.

     

    המשמעות: קביעת בית המשפט בעניין נתב"ג עשויה להיהפך להוצאה של מיליארדי שקלים למדינה. אולם עתה ברור שהמלחמה על הכסף עדיין ארוכה, כי המדינה תבקש להגיע להכרעה בבג"ץ. עו"ד דורון רוזנברג ממשרד פטמן־רוזנברג, המייצג בעלי בתים באור יהודה הסמוכה לנתב"ג, אומר כי פסק הדין מהווה הנחיה לוועדת הערר של מחוז מרכז, ועל העותרים להמתין לקביעת השמאי המכריע שיבחן את היקף ירידת ערך הבתים. בנוסף, רוזנברג מעריך כי ביהמ"ש העליון לא יתערב בממצא עובדתי זה כמו גם בממצאים עובדתיים נוספים שפסק הדין מסתמך עליהם.

     

    לאחר ההחלטה העריכו משפטנים כי פסק הדין החזיר למרכז הבמה את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שקובע מתי יורד ערך נכס בעקבות מפגעים סביבתיים. הסעיף מגדיר מתי האזרח יכול לתבוע מהרשות או מהמדינה פיצויים בגין פגיעה עקיפה בנכסים שבבעלותו כתוצאה מתוכנית פוגעת וממטרדים כמו רעש וזיהום. פסק הדין מרגיע מעט את החשש כי על רקע הרפורמה הצפויה באישור בנייה בישראל, המדינה מבקשת לרוקן את הסעיף מתוכן.

     

    נתב"ג. המדינה תפצה על אובדן ערך הבתים
    נתב"ג. המדינה תפצה על אובדן ערך הבתים צילום: אוראל כהן

     

    דיירי המרינה חויבו להשכיר את בתיהם

     

    הפסיקה: סוגיית השימוש בדירות הנופש בישראל עלתה לכותרות לפני כעשור עם בניית המרינה בהרצליה. בתוכנית הבנייה הוגדרו יחידות הדיור כדירות נופש, אך בפועל יועדו לשמש למגורים. כבר עשר שנים שהנושא נידון בערכאות שונות. השנה הגיעה לוועדה המחוזית של מחוז מרכז גם עניינן של דירות נופש בראשון לציון.

     

    בשני המקרים קבעה ועדת הערר כי על בעלי הדירות לדאוג לכך שדירות הנופש יועמדו לרשות הציבור הרחב למשך 6–9 חודשים בשנה לפחות, וביתרת הזמן יוכלו לשמש את בעליהן. המאבק המשפטי בהרצליה הגיע ב־2010 לבית המשפט העליון, שבחודש ינואר אישר פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב מלפני שלוש שנים. בית המשפט העליון קבע כי בעלי הדירות במרינה בהרצליה יחויבו להשכיר אותן כיחידות מלונאיות.

     

    בפברואר קיבל בית המשפט העליון החלטה דומה לגבי הדירות בראשון לציון.

     

    המשמעות: הדירות במתחמים שנבנו קרוב לים תחת הכותרת "דירות נופש" אכן ישמשו ככאלה, ויועברו על ידי בעליהן לידי חברות ניהול חיצוניות שישכירו אותן. את המאבק בנושא הובילה במשך שנים עיריית הרצליה בראשות יעל גרמן, שבתחילת 2010 העבירה מכתב לדיירים ולפיו היא תחל לאכוף את החוק בעניין זה.

     

    המרינה בהרצליה
    המרינה בהרצליה צילום: יובל חן

     

    היטל השבחה: משפחה תהיה זכאית לפטור אחד בלבד

     

    הפסיקה: בית המשפט המחוזי מרכז קבע בנובמבר כי תא משפחתי זכאי לפטור אחד בלבד מהיטל השבחה על הקרקעות שברשותו, גם אם הועברו לילדים. ההחלטה ניתנה במסגרת מאבק של משפחה מהוד השרון, שבה אם המשפחה העבירה לבתה את אחת הקרקעות שהיתה בבעלותה. האם ניצלה בעבר את הפטור מהיטל השבחה כשבנתה הרחבה לביתה, והבת ובן זוגה ביקשו לקבל פטור מהיטל על הקרקע שקיבלו לידיהם.

     

    המשמעות: ההחלטה ביטלה את המצב שנוצר לאחר פסק דין חמאיסי בשנות התשעים. אותו פסק דין יצר מצב שבו אושרו כמעט כל הבקשות של בעלי קרקעות לא־חקלאיות, שביקשו פטור מהיטל ההשבחה בבנייה פרטית שמעבר לתוספת של שני מבנים. הפסיקה החדשה הפכה את ההחלטה, וחיסלה "תעשייה" של פטורים שאפשרו הרחבות בנייה בהיקפים גדולים בבתים צמודי קרקע.

     

    "אם המדינה רוצה להוזיל את מחירי הדירות, הרי שחלק גדול ממרכיב המחיר הוא המיסוי, ולכן צריך לתת פטורים. פסק הדין הזה מצמצם את הפטור", אומר עו"ד דוד בסון, שותף במשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות'.

     

    קנסות גבוהים למפצלים

     

    הפסיקות: בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הטיל לפני כחודש קנס של 230 אלף שקל על אדם שפיצל דירת מגורים לשלוש יחידות דיור בבניין בשדרות בן גוריון בעיר, וקנס של 570 אלף שקל על אדם שפיצל ארבע דירות ברחוב העלייה ל־10 יחידות. בשני המקרים הושכרו היחידות המפוצלות לדיירים, ונבנו באופן בלתי חוקי ללא היתרי בנייה ותוך התעלמות מצווי הפסקת עבודה.

     

    המשמעות: מפצלי הדירות צפויים לקנסות כבדים בהגיעם לבית המשפט. "הפיצול מבוצע תוך העמסה על התשתיות הקיימות והגברת הצפיפות", אומרים עורכי הדין עפר טויסטר ושילה הרשקוביץ' ממשרד עו"ד עפר טויסטר. "בית המשפט קבע כי פיצול אינו בגדר שינוי פנימי, המותר לביצוע ללא היתר בנייה. בתי המשפט הורו על השבת מצב הדירה המקורית לקדמותו כדי שהעבירה תפסיק להתקיים".

     

    דירה מפוצלת. להחזיר למצב המקורי
    דירה מפוצלת. להחזיר למצב המקורי צילום: אוראל כהן

     

    החלטות ועדות התכנון בוטלו

     

    הפסיקה: בית המשפט המינהלי בנצרת קבע כי על מפעל באזור התעשייה ציפורית לחדול מפעילות, מכיוון שהתב"ע שאפשרה את הקמתו סותרת את התוכנית הכללית באזור. בעלי המפעל הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שטרם נידון.

     

    המשמעות: הפסיקה מטפלת בתופעה מוכרת הנובעת משאיפת יזמים להתחיל בבנייה במהירות, חרף חוסר התאמות בין החוק להחלטות ועדות התכנון. הפסיקה מזכירה כי יש להמתין לקבלת כל האישורים וכי גם ההחלטות המתקבלות בוועדות עשויות להשתנות. זו בהחלט לא הפעם הראשונה שבה משנה בית משפט החלטה של ועדה מחוזית, אך האירוע הזה ייחודי מפני שכרוך בו חיסולו של מפעל ופיטורי עובדים. "מקרים כאלה מלמדים אותנו שהיתרי בנייה ותב"ע עלולים להוות משענת קנה רצוץ ככל שמוטל ספק בחוקיותם", אומרת עו"ד שילה הרשקוביץ ממשרד עפר טויסטר.

     

    כונס הנכסים יוכל להתחרט

     

    הפסיקה: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בחודש שעבר הצעת רכישה משופרת לנכס בחולון, שנמכר בכינוס נכסים בהתמחרות. ההצעה הוגשה כחודש לאחר אישור העסקה שבה מכר כונס הנכסים את הנכס ב־10 מיליון שקל ולאחר שהתקבלו 10% מהתמורה.

     

    המשמעות: הפסיקה הגדירה מחדש את "קו פרשת המים" ביחס להצעות לכונס נכסים. לפי התקדים, בית המשפט לא יתערב בהסכם עם זוכה לאחר כריתתו כאשר המכר בוצע בהליך תקין ובתמורה סבירה, אך יוכל להחליף את ההצעה הזוכה בהצעה גבוהה יותר בנסיבות חריגות. בכך שינה בית המשפט פסיקה קודמת שבה נקבע "קו פרשת המים" באישורו הסופי של בית המשפט להסכם.

     

     


    6 תגובות ל ”בית המשפט והבית שלכם “

    (6 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות