עתירה לבג"ץ נגד הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל: הרחבת ההיתר להעברת קרקעות - בלתי מידתית

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שאושרה כבר בשנה שעברה וחלקה כבר נכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית ממשיכה למשוך אש מכיוונם של המתנגדים. היום (ה') הגישו אנשי "מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל" עתירה לבג"ץ נגד יישום הרפורמה.

בעתירה דורשים המתנגדים לבטל את תיקון מספר 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל וזאת לטענתם בשל אי חוקתיותו. התיקון, שזכה לכינוי "חוק הפרטת הקרקעות", עבר בכנסת ב-3 לאוגוסט 2009 ועוסק בהעברת הבעלות על כל הקרקעות למגורים ותעסוקה בישראל, לידיים פרטיות.

"התיקון החדש לחוק מינהל מקרקעי ישראל מנצל היתר קיים בחוק, המאפשר העברתם של 200 אלף דונם מקרקעות המדינה (מהוונות, בנויות ועירוניות בלבד) ומרחיב אותו באופן בלתי מידתי לכדי העברתן של כל הקרקעות שייעודן מגורים או תעסוקה לידיים פרטיות", מסבירים במטה המאבק,

קרקע בשרון. "הרפורמה מנוגדת לחוקת מדינת ישראל" צילום: אוראל כהן

לדברי העותרים, "דבר זה מרוקן את חוק יסוד מקרקעי ישראל מתוכנו, שכן בחוק היסוד נכתב: "מקרקעי ישראל, והם המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת".

אנשי מטה המאבק ממשיכים ומסבירים, כי "המעבר ממשטר החכירה למשטר הבעלות הפרטית נעשה בהיחבא, תוך שימוש ציני בחריג שהפך לכלל, ללא שינוי חוק היסוד שנותר על כנו. אילו הייתה כיום חוקה למדינת ישראל, חוק יסוד מקרקעי ישראל ודאי היה חלק ממנה. רפורמת הקרקעות, אם כן, מנוגדת לחוקת ישראל".

בין הנימוקים המפורטים בעתירה שהוגשה היום לבית המשפט נטען, כי: "תיקון מספר 7 הוא חקיקה החסרה חוסר מהותי בהסדרים ראשוניים ועל כן דינה בטלות. בחפזונן 'לשחרר' את מקרקעי ישראל מעולה של הבעלות הציבורית (מדינת ישראל, רשות הפיתוח וקק"ל) לא טרחו הממשלה והכנסת להתוות את ההסדרים המהותיים המתחייבים וקווי המדיניות החדשה, ופרט לפריצת הסכר, אין בחקיקה האמורה כל הסדרים ראשוניים המתווים את דרכה של רשות המקרקעין החדשה, תנאים לפעולתה והחלטותיה, הגדרות מחייבות ועוד חוסרים מהותיים נוספים, בבחינת 'אחרינו המבול'".

"הפגמים מצדיקים ביטוח החוק"

נימוק נוסף נוגע לזמן הקצר בו התקבלה ההחלטה על הרפורמה: "הניסיון להעביר חקיקה כה דרמטית בפרק זמן כה קצר, תוך הצמדתו להליך הפגום של 'חוק ההתייעלות הכלכלית' (שמו העכשווי של 'חוק ההסדרים'), קצב הדיונים בוועדת הכלכלה, התשתית העובדתית החסרה מהותית והלקויה עליה התבססו הדיונים בהצעת החוק ובמיוחד אי הבאת העובדות לאשורן בפני המחוקק בדברי ההסבר להצעת החוק, אכן איינו את יכולת הדיון - היא מהות הדמוקרטיה הפרלמנטרית - והמהווים פגמים המצדיקים ביטול החוק".

עורכי הדין המייצגים את מטה המאבק בעתירה הם עו"ד גלעד ברנע (שמנע לאחרונה, יחד עם אחרים, על ידי עתירה לבג"ץ, את יישומו של חוק הפרטת בתי הסוהר בטענה כי הוא מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו) וכן, עו"ד נדב ארגוב ועו"ד יפית בבילה.