$
נדל

צפת: כשמתאים משמרים, כשלא מתאים - הורסים

מכללת צפת הרסה מבנה היסטורי שהפך גם לסמל של שחרור צפת, כדי להקים פקולטה למשפטים. התחייבותה לשימור חזית המבנה - לא קויימה; לוחם פלמ"ח: איך אפשר להרוס בית שהפך לסמל של גבורה?

דותן לוי 08:1407.05.09

ראשי מכללת צפת הרסו בערב יום העצמאות את בית שלווה, אתר היסטורי הקשור בעלילות הגבורה לשחרור העיר במלחמת העצמאות. המכללה רכשה את השטח שעליו נמצא המבנה ב־2007 בכמיליון דולר, כדי לבנות עליו פקולטה למשפטים בהשקעה של כ־37 מיליון שקל. 

 

הבית לפני ההריסה הבית לפני ההריסה

 

ראשיה תכננו להרוס את המבנה, אך בעקבות מגעים עם המועצה לשימור אתרים התחייבו לשמר את החזית שלו. למרות הסיכום, הופל המבנה כולו.

 

לוחם הפלמ"ח: חובה לזעוק על ההריסה

 

השופט בדימוס אליעזר כהן (79) היה החובש הפלוגתי בגדוד השלישי של חטיבת יפתח של הפלמ"ח שהשתתף בכיבוש צפת במלחמת השחרור. הוא מזועזע מהרס הבניין. "כמי שהשתתף יחד עם אחרים בכיבוש הבניין ב-10 במאי 1948, אינני מבין כיצד ניתן אישור להרס המבנה, שמסמל יותר מכל את גבורת אנשי הפלמ"ח ששחררו את צפת במלחמת השחרור. בבניין הזה נפל מ"מ בגדוד השלישי, אברהם ליכט ז"ל, ניצול שואה יחיד ממשפחתו", אומר כהן.

 

כהן מספר כי בבית שלווה התמקמו הלוחמים הערבים ואילו כוח הפלמ"ח התמקד בבית סגל הסמוך. "המתקפה הראשונה של לוחמי הפלמ"ח על המצודה ב-5 במאי 1948 נכשלה, ובמהלכה נהרגו מאיר כהן ועמוס בן פורת", מספר כהן. "הלוחמים נסוגו לבית סגל והחלו להתארגן להמשך הלחימה. ברשותם היו כמה מקלעי הברן שהיו ברשותם וכלי נשק שנקרא "פיאט". ב-9 במאי 1948 החלו הלוחמים להפגיז את הבניין כדי לאפשר לחלק מאנשי הכוח להניח חומרי נפץ בסמוך לבית שלווה. אולם באותו לילה ירד גשם חזק והוא הרטיב את חומרי הנפץ והוציא אותם מכלל שימוש. בעקבות כך ניתנה פקודה לכבוש את הבניין על ידי פריצה אליו עוד באותו לילה.

 

"היה לילה חשוך במיוחד. אברהם ליכט, מפקד המחלקה נטל פנס מאחד החובשים והאיר את הדרך. בדרכנו לבניין הבחנו בערבים שיורדים מהקומה השנייה במטרה להימלט, אחרי ההפגזה שלנו מכיוון בית סגל. אחד הערבים שהבחין בליכט ירה בו מטווח קצר והוא מת במקום. רצתי אליו מיד בנסיון לטפל בו, הוא עדיין היה חם, אבל הבנתי שגורלו נחרץ לדאבוני הרב.

 

"הצלחנו לפגוע ברוב הכוח הערבי שהיה בבניין ובעקבות כך החלו ערביי צפת מאזורים נוספים של העיר לברוח. כיבוש בית שלווה סלל את הדרך לשחרורה של צפת.

 

"ברבות השנים בכל ביקור שלי בגליל הייתי עולה לצפת, פוקד את קברי חבריי מאיר כהן ועמוס בן פורת בבית הקברות של העיר ואחר כך הולך לבית שלווה, יושב בכניסה אליו ונזכר במאורעות הקשים שהיו קשורים בו לפני 61 שנה. על הבית גם הוצב לוח זכרון שבו נכתב 'זכרון עד לגיבור אברהם ליכט ז"ל, מ"מ בגדוד השלישי של הפלמ"ח, בן 22 נפל בכיבוש הבית הזה, א' אייר תש"ח'".

 

ליכט, שהיה פליט שואה יחיד ממשפחתו, עלה לארץ ב-1943 , למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה והתגייס לפלמ"ח. כשנהרג לא היה איש שיישב עליו שבעה, ולכן אין גם אף קרוב משפחה שלו שיכול היום לזעוק על הריסת בית שלווה. זה התפקיד של חבריו מימי הפלמ"ח שעדיין בחיים", מסכם אליעזר כהן.

 

במועצה לשימור אתרים הטילו חלק מהאחריות על עיריית צפת. "פעולה זו היא מיותרת לחלוטין וחבל שעיריית צפת ושאר המוסדות אינם ערים לאובדן נכסים היסטוריים אלה. צפת משמידה זה שנים את נכסיה ההיסטוריים", נמסר מהמועצה.

 

"למרות טענות המועצה, היה לנו היתר הריסה מהעירייה והבניין אינו מופיע ברשימת האתרים לשימור", מסר נשיא המכללה, פרופ' אהרון קלרמן. אי אפשר היה להשיג את תגובת עיריית צפת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x