• תפריט
נדל"ן

המלחמה מחזירה את המיגון ללוחות השרטוט; אדריכל בכיר: "אפשר למנוע אסון"

פתרונות מיגון יכולים להיות קלים, פשוטים וללא עלות נוספת - כך טוען זלמן ענב, שפיתח שיטת מיגון לאחר אסון התאומים בארצות הברית. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר איך חלוקה ליותר תאי שטח מגנה על יותר אנשים

אורי חודי 08:1314.01.09

העורף הישראלי שוב במצב מלחמה, והנזק לרכוש והפגיעה בחיי אדם מחזירה למרכז במת הנדל"ן את נושא המיגון. זלמן ענב, מבכירי אדריכלי ישראל ומתכנן ערים ותיק בעל רקורד של תכנון עירוני בארץ וגם במקומות רבים בעולם, מספר שיש בידיו יותר מ־200 שיטות מיגון פשוטות שאפשר ליישם בכל מקום, כדי ליצור מיגון טוב יותר לאזרחים.

שיטות המיגון שפיתח ענב, כחלק מתפיסה תכנונית רחבה בשם SAFE, נותנות מענה לאיומי טרור ויכולות לסייע גם במקרים של ירי רקטות על מבני מגורים ולהפחית את הנזק העקיף בשטחים פתוחים. "ראשי התיבות של השיטה מייצגים ביטחון, אדריכלות, תכנון והנדסה", אומר ענב.

 

"התפיסה כולה עוסקת במוכנות ובמזעור נזקים. התחלתי לפתח אותה לאחר אסון התאומים בארצות הברית. באותה תקופה היו בארץ פיגועים וכוחות הביטחון אמרו שהם מסכלים 95% מהפיגועים. החלטתי להתעסק ב־5% הנותרים". לדברי ענב, הסוכנות הפדרלית למצבי חירום (FEMA) בארה"ב גילתה עניין רב בתוכנית, וההצעה הגיעה למקום הראשון במכרז שעסק בנושא.

 

ענב. "התכנון הנופי צריך להיעשות תוך מחשבה על הנושא המיגוני" ענב. "התכנון הנופי צריך להיעשות תוך מחשבה על הנושא המיגוני" צילום: אוראל כהן

"בארץ השתתפו בתכנון כ־38 משרדי תכנון שונים מכל התחומים והיו לנו גם שותפים אמריקאים, אבל אז קרה האסון בניו אורלינס (הוריקן קתרינה ב־2005 - א"ח) וכל העניין נעצר. בהמשך הוחלפו כל ראשי FIMA וכל מה שהוחלט לפני כן בוטל".

 

צריכים ומתעלמים

 

למרות ההתעניינות הרבה מעבר לים, ענב מספר שבארץ לא עלה בידו לקדם את התוכנית. "כתבתי במשך השנים מאות מכתבים בנושא לגורמים רבים, אך קיבלתי תשובות מעטות בלבד. ניסיתי לקדם את הנושא ללא הצלחה". לדבריו, דרכי המיגון שעליהן הוא מדבר היו יכולות למנוע מקרי אסון, וללא ספק ימנעו כאלו בעתיד, אם ייושמו. "תחנת אוטובוס, למשל, העשויה מאלומיניום ומזכוכית נהפכת לנשק בזמן פיצוץ שקרוב אליה. חתיכות האלומיניום נשברות לרסיסים שפוגעים גם הם. לפחות מחצית מהאנשים נפגעים מהפגיעה העקיפה ולא מהפיצוץ עצמו".

 

לדברי ענב, פתרונות המיגון מתחלקים לשלושה סוגים: פתרונות למבנים, לדרכים בין המבנים ולשטחים פתוחים. "במקום לשפץ כל מקום שנפגע ולהחזיר אותו למצב הקודם צריך לשדרג אותו, אם זה בית ואם זה שטח פתוח. הבסיס לרעיון הוא חלוקה לתאי שטח, כי יותר תאי שטח מגנים על יותר אנשים".

 

ענב מספק כמה דוגמאות לאפשרויות מיגון: "במקרה של בניינים, אפשר לשים לוח פלדה על קיר הבית. אם לבית יש גג רעפים בלבד, יש לבנות תקרת בטון ולהניח את הרעפים עליה. קיר בנוי שיחליף גדרות בין הבתים גם הוא יכול להועיל. העירייה דורשת היום הפרדה של גדר, אבל לא מרשה לבנות קיר. אתה יודע כמה אנשים יכול להציל קיר כזה?".

 

ענב ממשיך ומפרט עוד דרכים שדורשות אפילו פחות השקעה כספית או מאמץ: "ידוע שרקטה חודרת לתוך אדמה תחוחה, ואז יש הרבה פחות רסיסים. אפשר ליצור שטחים של אדמה תחוחה או חולית סביב מקומות רגישים, כדי למנוע פגיעה גדולה יותר. עוד פתרון הוא ניצול צמחייה טבעית. רסיסים אינם חודרים דרך עצים, ואפשר לדאוג שהתכנון הנופי ייעשה גם הוא מתוך מחשבה על הנושא המיגוני".

 

מי ישלם?

 

כאמור, ענב פיתח יותר ממאתיים פתרונות שחלקם ניתנים ליישום, כפי שהוא מספר, בקלות מפתיעה. השאלה המתבקשת היא מהם מקורות המימון. השאלה "מי אמור לשאת בנטל ההוצאות?" של השדרוגים הללו היא המחסום העיקרי בדרך ליישום כלים קריטיים להגנה על כולנו. גם לשאלה זו מספק ענב תשובה: "אפשר לעשות את זה באמצעות מענקים ותמריצים.

 

הרשות המקומית צריכה לקדם ולתמרץ את האנשים לעשות זאת, והממשלה צריכה לכסות בעצמה את הוצאות הרשות. עוד דרך אפשרית היא להיעזר בבנקים מלווים. אם תהיה החלטה שמלווים רק פרויקטים שנבנים עם הקריטריונים הללו, זה יהיה עוד גורם שיקדם את המיגון".

 

לדברי ענב, חלק מהפתרונות שהוא מציע אינם כוללים עלויות נוספות: "לא כל שדרוג עולה כסף. אם בפיתוח של אזור או בתכנון פיתוח סביבתי יעשו את זה מלכתחילה, זה לא יוסיף על עלות העבודה. אם במקום אי תנועה שטוח באמצע הכביש יבנו תלולית עפר, או שבשטח פתוח ייעשה פיסול סביבתי שאפשר לתפוס לידו מחסה, זה נותן פתרון". ענב טוען שהסיבה העיקרית לכך שהוא אינו מצליח לקדם את רעיונותיו אינה מקורות המימון: "הסיבה המרכזית היא לא כסף אלא העובדה שאף אחד לא רוצה לקחת על זה אחריות".

בטל שלח
    לכל התגובות