"שימור הבתים בת"א - בעיקר מעלה ערכי הנדל"ן"

"מה שלא נכון בתוכנית השימור בתל אביב הוא שהיא מטפלת באלף בניינים במתחם די גדול, ולא מביאה בחשבון את כל הבניינים שביניהם". כך אומרת האדריכלית ניצה סמוק - הרוח שמאחורי יוזמת תוכנית שימור המבנים בתל אביב, בעקבות אישור תוכנית השימור לבניינים שהתקבלה לפני כשבועיים על ידי הוועדה המחוזית לבנייה של משרד הפנים. התוכנית כוללת כ־1,300 מבנים, כ־300 מהם נכללים ברשימת השימור בהגבלות מחמירות. בתל אביב יש בסך הכל כ-1,600 מבנים לשימור.

ניסה סמוק. יוזמת תוכנית שימור צילום: פטר סמוק

הדמות המזוהה יותר מכל עם תוכנית השימור הנוכחית היא סמוק, שחיה ונושמת שימור מאז שנות השבעים. נוסף על כך היא עומדת בראש התוכנית לתואר שני עם התמחות בשימור של הטכניון.

"הדבר הנכון לעשות היה להגדיר אזור מסוים, בדומה לאזור שהוגדר בתוכנית אונסק"ו, ולטפל בכל הבניינים באותו אזור: מחליטים איזה בניינים ניתן להרוס ולבנות בתים חדשים במקומם, ואת כל השאר משמרים", אומרת סמוק. "אלף בניינים שהוגדרו לשימור זה לא הרבה. הם לא יעשו את המהפכה כך שנלך ברחוב ונרגיש כמו ברחוב אירופי. עניין העלויות הוא בולשיט. עובדה שאנשים מחפשים לרכוש בניינים לשימור. אני מקווה שיהיה שלב ב' שייתן את הדעת על הבניינים שליד. כבר מדברים על זה".

ברכיבה על אופניים

בשנת 1966 עזבה סמוק את הארץ ללימודים בפירנצה ונשארה בעיר 23 שנה, שבמהלכן פעלה בצורה אינטנסיבית בתחום השימור. כשחזרה לארץ קיבלה הצעה מקרן תל אביב באמצעות דני קרוון להתעסק בבתי העבר של תל אביב. "בתחילת 1990 התחלתי לעבוד בחצי משרה עבור העירייה. תוכנית לב העיר (הכוללת את שדרות רוטשילד ורחוב שינקין עד שדרות בן ציון) היתה לקראת אישור וכללה כ־400 מבנים לשימור. זוהי התוכנית המפורסמת של אדם מזור".

בשלבי התוכנית הראשונים עסקה סמוק בהגדרת בית לשימור. בשלב הבא רכבה על אופניה וסימנה את כל הבניינים הישנים בלב העיר, ובהמשך גם בחלקים הצפוניים והדרומיים של העיר. "ביצעתי סקר שיטתי, אבל הסקר בלב העיר היה אינטואיטיבי, מכיוון שלא היה מידע שיכוון אותי. הכל נעשה לפי הראייה האדריכלית שלי", אומרת סמוק.

בעיקר עליית מחירים

סמוק היתה אחראית גם להכנת הדו"ח שבעקבותיו נולד המושג "העיר הלבנה" של אונסק"ו. להערכתה, היעדר תוכנית שימור היה מוביל לאובדן של חלק גדול מצביון העיר. "הייחוד של ירושלים וחיפה בולט, ולעומתן תל אביב נראית כמו משהו מרוח ולא מובהק. אבל למרות ההזנחה, הלכלוך והכיעור, יש כאן הרגשה של חופש וא־פורמליות כתוצאה מהארכיטקטורה. התכנון של תל אביב מדהים, אבל חייבים לשמור על הדברים הטובים שבה", היא מסבירה.

היום סמוק מעלה ביקורת על התוכנית. "תוכנית השימור העלתה בעיקר את ערכי הנדל"ן. קיוויתי שאחרי שנשמר מאה־מאתיים בתים ראשונים, בעלי הבניינים הסמוכים ירצו לשמר אותם גם. זה לא קורה וזה הפספוס הכי גדול, כי אם עומד בית אחד נוצץ באמצע רחוב מוזנח אין לזה ערך". ובכל זאת, כשהיא נשאלת כיצד היא מעריכה שתל אביב תיראה בעוד עשר שנים, סמוק אפטימית: "רמת התחזוקה והרמה האסתטית יעלו, אבל תוצאות אמיתיות נראה רק בעוד 20 שנה. אנחנו נמצאים בתחילת תקופת הזוהר".