ראיוןהחשש מצווי מעצר בינלאומיים: "יש אנשים שהייתי ממליץ להם לא לדרוך במדינות זרות"
ראיון
החשש מצווי מעצר בינלאומיים: "יש אנשים שהייתי ממליץ להם לא לדרוך במדינות זרות"
פרופסור איתמר מן מהפקולטה למשפטים באונ' חיפה, ופרופ' רובי סיבל מהפקולטה למשפטים באונ' העברית מנתחים את הסיכויים להוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירי המערכת, עקב המלחמה בעזה; לפי מן, תביעות מקומיות עלולות להוות בעיה: "לא אומר שייעצרו באופן מיידי, אך ייתכן שייחקרו"
בימים האחרונים התגבר החשש בישראל מהוצאת צווי מעצר בינלאומיים כנגד בכירים בהנהגת המדינה, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי. בניגוד לבית המשפט הבינלאומי לצדק, שם מתנהלת התביעה שהגישה דרום אפריקה כנגד ישראל בטענה לרצח עם כנגד הפלסטינים, בבית המשפט הפלילי יש סמכות לדון בסוגיות רחבות יותר. ככל הנראה החשש באישור הצווים הוא במעמדה של ישראל יחד עם מדינות כמו רוסיה, לאחר שהוגש צו מעצר כנגד פוטין עקב המלחמה באוקראינה.
על פי פרופ' איתמר מן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה: "מזה למעלה מעשור יש בקשה של הפלסטינים לחקור חשדות לפשעי מלחמה שישראל מבצעת בשטחי עזה והגדה המערבית. עיקר הדיון בבקשה הפלסטינית נעשתה ביחס לשאלת הסמכות של בית הדין הפלילי הבינלאומי בסוגיה, שכן הוא הוקם על בסיס אמנת רומא ב-1998 שרק מדינות יכולות להיות חברות באמנה. לפני מספר שנים, ב-2019, החליטה התובעת בבית הדין הבינלאומי פאטו בנסודה כי יש לבית הדין סמכות לדון בנעשה בשטחים, החלטה שקיבלה לאחר מכן אישור גם משופטי בית הדין".
על אף שבית הדין טען שיש בסמכותו לדון בנושא, לדברי מן החקירה בשנים האחרונות התנהלה בקצב איטי: "החקירה התנהלה בקצב איטי יחסית, אך כבר באוקטובר היה נראה שקצב החקירה יתגבר. התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי כרים קאן ביקר בישראל בסוף השנה שעברה והודיע שתהיה חקירה בקצב מהיר. בשעתו היה ברור שמדובר בחקירה כנגד פשעי החמאס, אך בחודשים שעברו מאז הצטברו חשדות נוספים כנגד ישראל הקשורים לפשעי המלחמה ופשעים נגד האנושות". לפי פרופ' מן, ההבדל המרכזי בין המבצעים הקודמים ברצועת עזה לבין המצב הנוכחי הוא כמות ההרוגים הגדולה ברצועת עזה, ביחס למבצעים קודמים.
גם פרופ' רובי סיבל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית מדגיש כי "בית הדין חוקר רק במקרה והמדינה לא חוקרת בעצמה – בישראל יש מערכת משפטית עצמאית שפועלת וחוקרת, בניגוד לרוסיה למשל, בישראל אם חייל מבצע פשע מלחמה יש מערכת משפט שתוכל לחקור את הנושא. בית הדין הפלילי הבינלאומי גם לא יעסוק בנושא פרטני של חייל כזה או אחר – אלא רק בפשעים חמורים משמעותיים, כמו למשל הרג אזרחים או הרס מבנים אזרחיים שלא לצורך צבאי".
מה הסיכונים הבולטים כנגד ישראל?
מן: "צווי המעצר, אם יצאו, מעלים שני חששות מרכזיים. הראשון הוא הפגיעה המשמעותית במעמדה של ישראל, שתהיה ברשימה של מדינות עם מוניטין בעייתי במיוחד בנושא הפרת זכויות האדם ופשעי המלחמה, כמו למשל סודאן. הבעיה השנייה היא הגבלת חופש התנועה של הבכירים בהנהגה הישראלית, שתקשה עליהם לבקר במדינות רבות באירופה, גם לביקורים הכרחיים במסגרת התפקיד שלהם". לפי סיבל, "הפגיעה במעמדה של ישראל היא לא רק מבחינת מוניטין, אלא עלולה גם לשמש ככלי לקבוצות אנטי-ישראליות במדינות רבות להפעיל לחץ רב על ההנהגות שלהם לנתק קשרים עם ישראל, או לפחות לצמצם אותם".
אין חסינות דיפלומטית במקרים כאלו?
מן: "צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי הפלילי עוקפים חסינות דיפלומטית, ולכן מחייבים את המדינות החברות באמנת רומא, שהן מרבית מדינות אירופה, לעצור את מי שהוגש נגדו הצו. בעבר היה את המקרה של עומר אל באשיר, מנהיג סודן שהוגש נגדו צו מעצר בינלאומי של בית הדין הפלילי. אל באשיר יצא ב-2015 לדרום אפריקה והיא סירבה להסגיר אותו, מכיוון שהיא טענה שבית הדין הפלילי מוטה נגד מדינות אפריקאיות שכן צווי המעצר של בית הדין מכוונים בעיקר כנגד מדינות אפריקאיות. באופן דומה יש סיכוי שיהיו מדינות אחרות שיסרבו לשתף פעולה עם צו המעצר – אבל אי אפשר להגיד בוודאות. ניקח למשל את גרמניה – שמצד אחד התערבה לטובתנו בדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה של דרום אפריקה כנגד ישראל, אך מצד שני שמה דגש מאוד גדול על שמירה על הדין הבינלאומי.
"החסינות הדיפלומטית רלוונטית בעיקר במקרים בהם יש תביעות פנים מדינתיות בנושאים אלו. כך למשל, בתחילת שנות ה-2000 הוגשה תביעה כנגד אריאל שרון בבלגיה על אירועי סברה ושתילה, אך בית המשפט במדינה דחה את התביעה בשל חסינותו של שרון שכיהן אז כראש הממשלה".
על פי פרופ' סיבל, "המשמעות של הצווים היא לחייב את הבכירים להיחקר, אך בעבר היו מספר מקרים שהוגשו צווי מעצר אך המנהיג בחר שלא להתייצב לחקירה, כפי שקרה עם עומר אל בשיר, קדאפי ופוטין".
מצד שני, לפי מן, תביעות מקומיות עלולות להוות בעיה עבור ישראלים אחרים. "יש היום אנשים שכבר היום אני ממליץ להם לא לדרוך במדינות זרות מסוימות, עוד לפני הוצאת הצווים הבינלאומיים. אנשים שהשם שלהם קושר בצורה קונקרטית לאירועים חשודים בפשעי מלחמה, או שצילומים שלהם תועדו ברשתות החברתיות. זה לא אומר שיעצרו אותם באופן מיידי – אבל ייתכן שיובלו לחקירה".
יש דרך להימנע מהגשת הצווים?
סיבל: "במידה והמלחמה תיפסק ותהיה עסקה, לא מן הנמנע שבית הדין יבחר להימנע מהגשת הצווים. בכל מקרה, התובע הכללי של בית הדין הודיע כי יחקור את האירועים – אך לא ציינו ספציפית, לפחות לא באופן רשמי, כנגד מי כתבי האישום מכוונים. בישראל מעריכים שמדובר בראשי המערכת".
