• תפריט
משפט

לסובב את השיבר של הגז

לקראת הדיון מחרתיים בבג"ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה על יצוא הגז, העותרים פורסים נימוקים חוקתיים, כלכליים וסביבתיים להעברת הנושא להכרעת הכנסת. אפילו ההרכב השמרני של השופטים נראה בעיניהם כיתרון

משה גורלי 08:2930.07.13

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נקלע למצוקה: הוא חייב לראש הממשלה בנימין נתניהו את בחירתו לתפקיד, אך התפקיד הזה דורש ממנו מחויבות לכבודה ולמעמדה של הכנסת. אז מה עושים כשהממשלה של נתניהו מבקשת לעקוף את הכנסת ולהסדיר את יצוא הגז בהחלטת ממשלה?

 

מחרתיים ידון בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה על יצוא הגז, ושלשום הגישה הכנסת לבג"ץ את תגובתה לעתירות. התגובה הזו ביקשה להשביע את האינטרסים המנוגדים של היו"ר אדלשטיין. מצד אחד התגובה סתמית ומשתמטת, ואומרת שהכנסת לא גיבשה עמדה מוסדית וכלל אינה צד בעניין. מצד שני, נמסרה חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון, שגם היא מתנדנדת בין קביעה נחרצת שהסדרת הגז היא עניין להכרעת הפרלמנט לבין פרשנות המאפשרת בדוחק רב לראות את חוק הנפט כמסמיך את הממשלה לקבל החלטה בנושא.

 

אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון. שומר על הכללים אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון. שומר על הכללים צילום: אלכס קולומויסקי

 

הכי רחוק בלי לקרוע את החבל

 

עמדה דומה של חוסר נחת בולט הביע המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. ליכט, כמו ינון, לא אהב את ההחלטה עוקפת הכנסת. שניהם, בחוות דעת מסתייגות, הלכו הכי רחוק שאפשר מבלי לקרוע את החבל ביחסיהם עם הבוסים שלהם - אדלשטיין ונתניהו. שניהם, כמובן, לא חתומים על העמדות שהוגשו לבג"ץ.

 

ואלה שמות המתייצבים מחרתיים בבג"ץ כעותרים נגד החלטת הממשלה להסדיר את יצוא הגז: הח"כים שלי יחימוביץ', ראובן ריבלין, אבישי ברוורמן ומשה גפני; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן; הפורום הישראלי לאנרגיה; העמותה לכלכלה בת־קיימא; אדם טבע ודין; התנועה למען איכות השלטון; ישראל יקרה לנו; התאחדות התעשיינים; ואמון הציבור.

לעתירות שלושה מוקדים: חוקתי, כלכלי וסביבתי.

 

עו"ד אפי מיכאלי. פגיעה בסטטוס קוו עו"ד אפי מיכאלי. פגיעה בסטטוס קוו צילום: אוראל כהן

 

את הממד החוקתי מייצג עו"ד אפי מיכאלי מהמרכז האקדמי. מיכאלי, עם אחרים, חתום על אחת ההצלחות הגדולות ביותר של עותרים ציבוריים - ביטול ההפרטה של בתי הסוהר. מיכאלי מושך קו דמיון בין אז לעכשיו: "בשני המקרים זיהינו כשל בדינמיקה בין הממשלה לכנסת, ואנו פונים לבג"ץ כרשות המאזנת והבולמת. אז המחוקק ביקש להפריט סמכויות של הממשלה, וכאן הממשלה מבקשת להשתמט מחקיקה בשל דחיפות העניין".

 

מיכאלי טוען ש"חריג כזה חייב להתקיים ברמה החוקתית, כמו שתקנות לשעת חירום וחקיקה ספציפית מסדירות יציאה למלחמה, משבר כלכלי, אסון טבע וכיוצא בזה. אם הדחיפות היא חריג שמאפשר עקיפה וויתור על חקיקה, מה יהיה הלאה? זהו מדרון חלקלק".

 

דמיון נוסף בין סוגיית ההפרטה של בתי הסוהר להחלטה על יצוא הגז הוא הפגיעה, או היעדר הפגיעה המוכחת בזכויות אדם.

 

עמית ברכה, אדם טבע ודין. למי ניתנה הסמכות? עמית ברכה, אדם טבע ודין. למי ניתנה הסמכות? צילום: אדם טבע ודין

 

למען הזכויות של הדורות הבאים

 

ההישג אז היה גדול במיוחד, כי בעקבות העתירה בוטל חוק בלי שהוכח התנאי המסורתי הבסיסי של פגיעה בזכויות אדם שמצדיקה התערבות בג"ץ. גם הפעם, מודה מיכאלי, חולשת העתירה היא בהיעדר היכולת להצביע על פגיעה ישירה בזכויות. "אבל אנחנו בהחלט מדברים על זכויות הדורות הבאים", מסביר מיכאלי.

 

בעתירת בתי הסוהר ישבה הנשיאה דורית ביניש. ההרכב הפעם שמרני בהרבה, בראשות הנשיא גרוניס והשופטים רובינשטיין וסולברג. אתם מצפים שההרכב הזה יתערב?

"דווקא האינטואיציה השמרנית של השופטים יכולה לפעול כאן לטובתנו, כיוון שאיננו מבקשים התערבות בהחלטת הממשלה אלא בהפרת הסטטוס־קוו בין הרשויות".

 

עו"ד מיכאלי שולף ציטוט של הנשיא גרוניס מעתירה שבה ישב ונגעה לחוק טל ולגיוס בחורי ישיבות. גרוניס, להבדיל מנשיא העליון בדימוס אהרן ברק, מעוניין בשמירה על כללי המשחק יותר משהוא מעוניין בתוצאות של המשחק עצמו.

 

"בית המשפט", כתב גרוניס תוך שהוא מצטט מלומד בשם ג'ון איליי, "אמור לדאוג לכך שהרשויות האחרות לא יפגעו בהסדרים המאפשרים להביא לידי שינוי פוליטי. הוא (כלומר איילי – מ"ג)מקביל את תפקידו של בית המשפט לזה של שופט במשחק ספורטיבי: האחרון אינו אמור להשפיע על תוצאותיו של המשחק בהחלטותיו, אלא עליו להקפיד על כך שהספורטאים ישחקו לפי כללי המשחק".

 

עו"ד אבי ליכט. חוסר נחת בולט עו"ד אבי ליכט. חוסר נחת בולט צילום: עומר מסינגר

 

כללי המשחק, לפי עמדת הממשלה ואפילו לפי ינון וליכט, נשמרים. סעיף 33 לחוק הנפט מסמיך את הממשלה לקבל החלטות בנושא.

"אכן. נראה שעיקר הדיון יתמקד בסעיף הזה. כשאתה בא לפרש חוק בנושא שמעורר מחלוקת ושמשמעויותיו הכלכליות אדירות, אתה מחויב לפרשנות מצמצמת. אינך יכול להכניס בסעיף הזה נפח שלא קיים ולהרחיבו כפי שעשתה המדינה בתשובתה לבג"ץ". משמעות ההרחבה היא הטענה החדשה שהסדרת העניין בהחלטת ממשלה לא רק מתבקשת משיקולי דחיפות, אלא מתחייבת ממש מכוח החוק.

 

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, מחבר בין החוקתי לכלכלי, וגם אצלו נקודת המוצא היא סעיף 33 לחוק הגז.

"החוק מתייחס רק לשיעור מסוים במאגר ספציפי: 'אם אדם גילה מאגר גז, השר רשאי להורות לו לשמור אחוז מסוים לטובת הציבור. החלטת הממשלה היא חוק בלי המילה חוק, זוהי הסדרה של משטר נורמטיבי שלם של ענף. אין דבר כזה בתולדות החלטות הממשלה".

 

אינטרס המדינה מנוגד לאינטרס הציבורי

 

שטרום כתב חוות דעת עבור ישראל יקרה לנו, עמותה בראשות הכלכלן אייל עופר, שמבקשת להצטרף לעתירה מחרתיים. הביקורת של שטרום מתמקדת במחדלי הרגולציה שביסוד החלטת הממשלה: "ועדת צמח שממנה צמחה ההחלטה לא ניתחה כלל את השפעתה על הצרכנים, על הציבור. זה דבר מדהים. כשאתה מקבל החלטה, אתה אמור לערוך מאזן עלות־תועלת לגבי כל מגזר. בהחלטה זו צריך לבחון בעיקר שניים: את ההשפעה של היצוא על הכנסות המדינה ממסים ואת ההשפעה על יוקר המחיה".

 

אין קשר? ככל שהכנסות המדינה גבוהות יותר יוקר המחיה יורד, לא?

"ממש לא. המדינה רוצה שמחירי הקרקעות והדירות יהיו גבוהים, כדי להגדיל את הכנסותיה ממסים ולשמור על יציבות הבנקים. זו אחת הדוגמאות למצב שבו אינטרס המדינה מנוגד לאינטרס הציבורי. הגז מעשיר את קופת המדינה. גז ליצוא יקר יותר, ולכן הוא מניב לדלק קידוחים ולנובל אנרג'י הכנסות גבוהות יותר ממכירת הגז בחו"ל, ולאוצר הכנסות גבוהות יותר בגלל המסים הגבוהים יותר. אם יותר גז היה נשאר כאן, יוקר המחיה של כל משפחה היה יורד באלפי שקלים. זה ניגוד עניינים. האוצר מחליט קודם כל לטובת כיסו. סובבו את השיבר של הגז אך ורק לטובת ההכנסות ממסים, ולא ניסו למדוד או להתמודד עם השאלה אם צריך לסובב אותו קצת לטובת הורדת יוקר המחיה. וחמור יותר - מילוי הקופה משתלב עם כניעה למונופול". הטענה המרכזית של שטורם היא שלא נעשתה בדיקה מסודרת של השלכות היצוא על יוקר המחיה.

 

שינוי תמהיל הדלקים ובריאות הציבור

 

בנוסף להיבט החוקתי והכלכלי קיים גם היבט סביבתי, שמודגש בעתירתה של עמותת אדם טבע ודין באמצעות עורכי הדין עמית ברכה ודנה טבצ'ניק.

 

בפנייתם של ברכה וטבנצ'ניק לקראת העתירה המשותפת עם התנועה למען איכות השלטון, באמצעות עו"ד צוריה מידד־לוזון, נכתב: "למעבר של המשק הישראלי ממשק המבוסס על אנרגיות מזהמות למבוסס גז עתידות להיות השלכות משמעותיות על בריאות הציבור והסביבה".

 

לטענת אדם טבע ודין, "צמצום הפליטות צפוי, גם אם יגדל השימוש בגז בסקטורי התעשייה והתחבורה". ובנוסף, הארגונים הסביבתיים רואים במעבר לשימוש בגז "חלון הזדמנויות להעמקת המהפכה הסביבתית בישראל באמצעות פיתוח משק אנרגיה בר־קיימא שיתבסס על אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x