$
דעות

כוח המיקוח של ביבי

האם הקואליציה של נתניהו תהיה רחבה או צרה? מודלים כלכליים שפיתח חתן פרס נובל לכלכלה, לויד שפלי, עשויים לעזור בניתוח יחסי הכוחות

רועי שלם וטל מופקדי 12:3620.02.13
כיצד צפויים להתחלק התיקים בממשלה החדשה שתוקם? הגישה הנאיבית מתייחסת ליחסים קבועים בין מספר המנדטים למספר התיקים בממשלה (למשל: שלושה מנדטים מזכים מפלגה בקואליציה בתיק אחד). אולם, למעשה, חלוקת התיקים סביר שתתבצע בהתאם לכוח המיקוח במו"מ בין המפלגות השונות. באופן כללי, קשה לחזות מראש מה יהיו תוצאותיו של מו"מ המתנהל בין שני צדדים. קל וחומר כאשר הוא מתנהל בין מספר גדול של גורמים במקביל. כיצד ניתן לנתח את כוח המיקוח של כל אחד מהם?

 

יאיר לפיד, בנימין נתניהו ושלי יחימוביץ' יאיר לפיד, בנימין נתניהו ושלי יחימוביץ' צילום: יובל חן גיא אסיאג

 

שאלות מסוג זה חקר בשנות החמישים והשישים לויד שפלי (Lloyd S. Shapley) – לו הוענק פרס נובל בכלכלה לפני חודשים ספורים. המודל הכלכלי פורץ הדרך שהציע שפלי מחשב את כל הסידורים האפשריים של חברי הקבוצה, ואז מנתח את תרומתו האישית של כל חבר בקבוצה בכל אחד מהסידורים האפשריים. ניתוח זה משקלל את התרומה של כל חבר בקבוצה לכל הרכב קואליציה אפשרי, וכן את האלטרנטיבה של כל חבר מחוץ לקבוצה. כוחו של כל חבר, המחושב בדרך זו, מכונה ערך שפלי (Shapley Value).

 

מאז שנות החמישים, ערך שפלי יושם בסוגים רבים של בעיות, כגון הערכת פרמיות שליטה בחברות בהתאם למבנה ההון של החברה, בעיות של מיסוי אופטימאלי, הקצאה של מוצרים ציבוריים (כגון מוצרי ביטחון), קביעת מחירים פנימיים בכלכלה שאינה מצויה בשיווי משקל ועוד.

 

ניתן להשתמש בערך שפלי לצורך אמידת כוח המיקוח במו"מ המורכב המתנהל בימים אלו לבניית הקואליציה בישראל. המודל מדגים את התוצאה המפתיעה כי נתחו של הליכוד-ביתנו גדל עם צירופו של לפיד.

 

מאחר ובגוש הימין 4 מפלגות, אשר להן 61 מנדטים, הרי שניתן, לכאורה, להקים בעזרתן קואליציה צרה. בחינה של ערך שפלי לקואליציה צרה (שאיננה כוללת את מפלגת יש עתיד) מניבה ערך שווה לכל אחת מהמפלגות (25%). כיוון שכל שותף הינו הכרחי לקיום הקואליציה, לכל אחד מהשותפים יש תרומה זהה וכוח מיקוח זהה אל מול שאר חברי הקואליציה. אפילו כוח המיקוח של יהדות התורה, שזכתה ב-7 מנדטים, זהה לזה של הליכוד-ביתנו, שזכתה ב-31 מנדטים, שכן ללא אף אחת מהן לא תתקיים הקואליציה.

 

כעת נניח, לצורך הבחינה, כי גוש הימין שוקל האם לצרף את מפלגת יש עתיד ולייצר קואליציה רחבה בת 80 מנדטים. לצורך חישוב ערך שפלי, יש כעת צורך לנתח את התרומה השולית של כל מפלגה לקואליציה הרחבה עבור למעלה ממאה סידורים אפשריים בקואליציה הזו. כעת ערכה של מפלגת הליכוד-ביתנו הוא כ-47%, ערכה של מפלגת יש עתיד הינו כ- 22% (פחות ממחצית מערכו של הליכוד-ביתנו), ערכן של מפלגות הבית היהודי וש"ס זהה ועומד על כ-13%, ואילו ערכה של מפלגת יהדות התורה הינו כ- 5% בלבד.

 

כלומר, מהניתוח עולה כי צירופה של מפלגת יש עתיד מגדיל כמעט פי שניים את כוח המיקוח של הליכוד-ביתנו. מאידך, קיימת שחיקה עצומה בכוחן של שלוש המפלגות הקטנות, כפי שהוא מתבטא בערך שפלי – כוחם מדרדר ל- 32% בלבד, ביחס לכוחם ללא מפלגת יש עתיד, שעמד על 75%. הסיבה לכך הינה העובדה שבקואליציה רחבה כל אחת מהן יודעת שניתן לקיים את הקואליציה גם בלעדיה – עובדה המפחיתה באופן מהותי את כוח המיקוח שלה.

 

פוליטיקאים משופשפים למדו על בשרם את התובנות שמלמדים אותנו המודלים ויתכן שאף באופן אינטואיטיבי מבינים את יחסי המיקוח וערכם של השחקנים השונים בקואליציה. מיד עם הוודע תוצאות הבחירות נתניהו כבר החל בהצהרות על שאיפתו להקים "ממשלה רחבה ככל האפשר".

 

מה עוד מלמד אותנו ערך שפלי בהקשר של הדיונים האחרונים לבניית הקואליציה? ראשית, האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו הגדיל מאוד את כוחם במו"מ. שנית, ערכן של מפלגות התנועה וקדימה הינו זניח. שלישית, ברית בין מפלגות הבית היהודי ויש עתיד (המייצרות גוש עם 31 מנדטים) לא פוגעת בליכוד-ביתנו (ערכה עולה ל-50%), אך למעשה מרסקת את כוח המיקוח של כל המפלגות הקטנות האחרות.

 

מודל זה מלמד אותנו תובנות חשובות באשר ליחסי הכוחות, האינטרסים והחלוקה הפוטנציאלית של "עוגת השלטון". כעת נותר לראות האם הקואליציה תבנה בהתאם לתחזיות הכלכליות של המודל של שפלי, או שמא כישורי המו"מ של הצוותים השונים יכריעו לטובת פתרון שונה לגמרי.

 

הכותבים הם שותפים מייסדים בחברת נומריקס ייעוץ כלכלי ומימוני בע"מ

בטל שלח
    לכל התגובות
    x