• תפריט
משפט

בהליך נדיר: העליון התיר למיעוט לתבוע את הרוב

בית המשפט העליון אישר מהלך שבו מפרק חברת מונלייט המחה לבעלי מניות המיעוט את הזכות לתבוע את בעלי מניות הרוב שגרמו לקריסת החברה. במימון התביעה בהיקף 80 מיליון שקל תשקיע קרן ליברה שהוקמה לזיהוי תביעות בעלות סיכוי גבוה

משה גורלי 08:3822.10.17

קרן ליברה תממן תביעה בהיקף של 80 מיליון שקל שיגישו בעלי המיעוט בחברת מונלייט נגד בעל השליטה, הדירקטורים וההנהלה שהובילו את החברה לפירוק, לאחר שרוקנו אותה מנכסיה.

 

מדובר בתביעה ייחודית ויוצאת דופן. המפרק עו"ד רון גזית - בהיעדר משאבים בקופת הפירוק - החליט שלא לתבוע בעצמו ולהמחות את זכות התביעה לעירא דביר ומיכאל בהגן, מייסדי מונלייט, שהפכו לבעלי מניות מיעוט, לאחר שהחברה נרכשה בידי איש העסקים האוסטרי אויגן פיהוף.

 

מימין: השופטת ענת ברון והמפרק עו"ד רון גזית מימין: השופטת ענת ברון והמפרק עו"ד רון גזית צילומים: אתר בתי המשפט, עמית שעל

 

 

"הכשלה מכוונת"

 

דו"ח המפרק עו"ד גזית מגולל את הפעולות של פיהוף ועושי דברו מקרב המנהלים שפגעו באינטרסים של החברה "בזדון" תוך "הכשלה מכוונת" של הדירקטוריון. פעולות שהמפרק קבע שהן "עולות לכאורה כדי הפרת חובות אמונים, הפרת חובות זהירות, הפרת חובות הגינות, ואף כדי תרמית".

 

את המחאת זכות התביעה מהמפרק לבעלי מניות המיעוט אישרה השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי לפני שלוש שנים. החברה הנתבעת, JKV, המשורשרת לבעל השליטה פיהוף, ערערה לעליון. השופטים ענת ברון, דפנה ברק־ארז וסלים ג'ובראן דחו את הערעור, ואישרו את הגשת התביעה בהיקף של 80 מיליון שקל.

 

השופטת ענת ברון קבעה ש"זכות תביעה של חברה בפירוק, ביחס לאירועים שהתרחשו קודם לפירוק, היא נכס שהמפרק רשאי לסחור בו".

אם התביעה תתקבל, יקבלו דביר, בהגן והמשקיעים מקרן ליברה 80% מהסכום. "אכן", כותבת ברון, "קיים פער ניכר בין הסכום שהיה נכנס לקופת הפירוק אילו המפרק היה זה שמנהל את התביעה (וככל שזו תתקבל) – 100% – לבין המצב הנוכחי שבו רק 20% מהפירות יתקבלו בקופת הפירוק".

 

אגב, את הרוב מתוך ה־20% שייכנסו לקופת הפירוק תגרוף הנתבעת JKV בגלל החלוקה היחסית בין בעלי מניות רוב והמיעוט. זאת, לאחר שהחובות לנושים החיצוניים כבר שולמו במלואם ונותרו רק הנושים מקרב בעלי המניות.

 

הנימוק שתומך בהמחאת זכות התביעה נלמד מההיקש למוסד התביעה הנגזרת. אילולא היתה מונלייט בפירוק, מחזיקי מניות המיעוט יכלו להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת על הנזקים שנגרמו לחברה. אולם, לאחר שמונה לחברה מפרק, לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בגלל שהמפרק מקבל לידיו את סמכויות האורגנים השונים בחברה. ולכן באה על פתרונה "בעיית הנציג", שמהווה את ההצדקה הרעיונית למוסד התביעה הנגזרת.

 

"בעיית הנציג" משקפת ניגוד האינטרסים אפשרי בין בעלי מניות לבין המנהלים, הדירקטורים ובעל השליטה, שפועלים לעתים בניגוד לאינטרס של החברה. באמצעות התביעה הנגזרת יכולים בעלי מניות המיעוט לכפות על החברה לתבוע את נזקיה מידי בעל השליטה ועושי דברו, כאשר החברה מסרבת לעשות זאת.

 

עו"ד אלון פומרנץ עו"ד אלון פומרנץ צילום: קובי קנטור

 

 

"במה להמשך הסכסוך"

 

בתי המשפט בסיפור הנוכחי, המחוזי והעליון, מצביעים על הקושי בכך שבשם החברה תובעת קבוצה אחת (בעלי מניות המיעוט) את הקבוצה האחרת (בעלי מניות הרוב). "קשה להימנע מן המחשבה, כי הליכי הפירוק משמשים במידה רבה כ'במה' להמשך הסכסוך בין בעלי המניות", כתבה ברון. "זהירות מיוחדת יש לנקוט באותם מקרים, שבהם מועלות הטענות וההאשמות לא בידי הנושים, אלא במסגרת מאבק וסכסוך חריף בין בעלי מניות".

 

אבל, קובעת ברון, זה לא המקרה. בפירוק מונלייט, המפרק עצמו, שמגלם את קולה של החברה, מצטרף לבקשה להמחות את זכות התביעה לקבוצת המיעוט. זאת, לאחר שהגיע למסקנה שלחברה עומדת זכות תביעה כנגד הרוב, ומימושה האופטימלי תלוי בהמחאתה לידי המיעוט.

 

לשלב התביעה תיכנס קרן ליברה. רק על האגרה בהגשת תביעת בגובה 80 מיליון שקל יש לשלם מעל מיליון שקל, וצריך לשלם גם לעורכי הדין ולממן חוות דעת כלכליות. מדובר בקרן השקעות שנועדה לממן הליכים משפטיים עבור תובעים תמורת שיעור נאה מהכספים שיופקו בתביעה.

 

הקרן מממנת תביעות בעלות סיכויי הצלחה גבוהים, שבהן התובעים המקוריים נטולי יכולת לממן את ההליך. בראש הקרן עומדים עו"ד עפר פירט ואל"מ (מיל') יריב שנפ. בין המשקיעים בה צביקה בארינבוים, שמואל דונרשטיין ועו"ד יצחק חלמיש.

 

את בעלי מניות המיעוט ייצגו עוה"ד אלון פומרנץ, גלי אופינסקי וארז נעים ממשרד ליפא מאיר ושות', ויוסף רוזנבוים ויואלה הר-שפי את JKV ייצגו עוה"ד ניר שוסטר ויוני חרש. את מונלייט והמפרק רון גזית ייצגו עוה"ד מוטי ארד ועו"ד יואב נבון. את הכנ"ר ייצגה עו"ד טובה פריש.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x