• תפריט
משפט

לאומי והפועלים רוצים להוציא יותר מפישמן

שני הנושים הגדולים של אליעזר פישמן ומשפחתו מתנגדים להסדר החוב שנחשף אתמול בכלכליסט. בין השאר, בבנקים הביעו התנגדות לכך שפישמן יוכל להישאר בתפקידים ניהוליים ולכך שבני הזוג יוכלו להמשיך להתגורר שנתיים בווילה שלהם בסביון

גולן חזני, נעמי צורף וענת רואה 07:4805.06.17

שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, צפויים להתנגד למתווה ההסדר של אליעזר פישמן במתכונת שהוצגה לבית המשפט, כך העריכו אתמול גורמים במערכת הבנקאית.

 

 

עם זאת, הבנקים לא מתנגדים לעצם ההסדר אלא לסעיפים ספציפיים בתוכו ובראשם הדרישה שיוותרו על מניות שמהוות בטוחות לחובות של פישמן אליהם. לפי הגורמים, הבנקים מעריכים כי בסעיפים אלו ניתן להשיג שיפורים, הן ברמה הכלכלית והן ברמה העקרונית, בהיבטים של הנראות הציבורית של ההסדר.

לעומת זאת, בנק מזרחי טפחות עשוי לתמוך בהסדר, שהושג בתיווכו של עו"ד עמית פינס, שפעל על תקן מגשר בין פישמן וילדיו לבין המנהל המיוחד לנכסי המשפחה עו"ד יוסי בנקל.

 

אחד הסעיפים שעוררו התנגדות נוגע לווילה של בני הזוג פישמן ביישוב סביון. לפי מתווה ההסדר שהוגש אתמול, לבני הזוג יש פרק זמן של שנתיים לפינוי ומכירת הווילה. גורמים במערכת הבנקאית סבורים כי בנקל העניק להם פרק זמן ארוך מדי. נוחי דנקנר, טייקון אחר שהגיע להסדר חוב בשנים האחרונות, קיבל פרק זמן של 45 יום מרגע חתימת ההסדר לפינוי וילה שהיתה ברשותו בהרצליה פיתוח.

 

נקודת מחלוקת נוספת בהסדר נוגעת לכך שפישמן יוכל להמשיך למלא תפקידים ניהוליים בחלק מהחברות. בין החברות נמנות פישמן רשתות, שמחזיקה בהום סנטר, מגה ספורט וחברות נוספות, וא.ט. קירור, שברשותה פעילות דגים וירקות קפואים.

 

כמו כן, הבנקים עשויים לבקש להגדיל את הסכום שילדיו של פישמן ישלמו במסגרת ההסדר. עם זאת, ולמרות הלחץ הציבורי, הבנקים לא מתכוונים להתעקש להכריז על פישמן עצמו כפושט רגל.

 

כאמור, בנקל הגיש אתמול את הסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים ושפורסם לראשונה ב"כלכליסט" לבית המשפט המחוזי בתל אביב. "בכוונת המנהל המיוחד ובא כוחו להציג את הסכם העקרונות בפני אסיפת הנושים שתיערך השבוע, במטרה להשיג אישור עקרוני מטעם הנושים", כתב בנקל במסמך שהוגש לבית המשפט, שבראשו עומד איתן אורנשטיין. בנקל הדגיש כי מדובר בהסכם עקרונות כללי, "אשר תידרש עליו עבודה לא מועטה בכדי לעבותו ולהופכו להסדר מפורט ומוגמר".

 

בצד ההסדר, הוגשו לבית המשפט מסמכים אשר מפרטים את שורת הנכסים שיעבירו פישמן ובני משפחתו לקופת ההסדר. בין השאר, מופיעה רשימת המניות שיעבירו בני המשפחה וכן נדל"ן ויתרות חוב. במקביל נודע כי ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה לקיים מחר דיון בעקבות הצעת ההסדר. אל הדיון זומנו בנקל, נציגי הבנקים ונציגי בנק ישראל.

 

לפי ההסדר, משפחת פישמן תחזיר עד 400 מיליון שקל לנושים בשני שלבים. בשלב הראשון יעבירו בני המשפחה נכסים בשווי של כ־140 מיליון שקל לקופת הפירוק. בנוסף תעביר המשפחה 15 מיליון שקל לרשות המיסים לצורך תשלום חובות חברת פישמן רשתות, על מנת לאפשר את המשך פעילותה.

 

בשלב השני, שיתרחש בעוד חמש שנים, יעבירו בני משפחת פישמן סכום נוסף של עד 260 מיליון שקל, שיתבסס על הכנסות חזויות ממכירת אחזקות בפישמן רשתות ובא.ט. קירור. בני המשפחה מתנים את קיום שלב זה בכך שלחברות תוענק כעת הערכת שווי מצרפית של 40 מיליון שקל לפחות.

 

למה המנהל המיוחד חתם על הסדר החוב?

 

בנקל התחיל לנהל הליכי פשיטת רגל נגד פישמן ודרש למנות חוקרים שיאתרו את נכסיו. לטענת מקורביו (ראו הרחבה בעמ' 6) הוא לא קיבל גיבוי של בית המשפט להמשך הליכי פשיטת הרגל ולכן ניסה להגיע להסדר. מבחינת בנקל יש בהסדר הזה כמה יתרונות, כמו למשל שהוא מקצר את ההליכים המשפטיים ומקנה לנושים ודאות מסוימת ביחס להחזר החוב שלהם. מבחינת בנקל גם העובדה שמשפחת פישמן הסכימה להכניס יד לכיס, בניגוד לעמדתה הקודמת, היא הישג מכיוון שיש כאן ויתור על הטענה שבני המשפחה מהווים אישיות משפטית נפרדת מראש המשפחה. גם למשפחת פישמן היה אינטרס להגיע להסדר, שכן הוא מגדר את הסיכון שלהם ותוחם את החשיפה שלהם, במיוחד לאור הטון הקשה שבנקל נקט מולם בתחילת הדרך וניסיונותיו להשתלט על כל הנכסים המשפחתיים.

 

ומה עם האינטרס הציבורי?

 

הסדר החוב מייצר תספורת בהיקפים נרחבים. מהבחינה הזו, האינטרס הציבורי עשוי להיות שונה מהאינטרסים של המפרק ושל משפחת פישמן. ייתכן שאם הליך החקירה נגד פישמן היה נמשך עד סופו, היקף הכספים שהוא היה נדרש להחזיר היה גדול יותר והתספורת קטנה יותר. עם זאת, מאחורי התסריט הזה מרחפת חוסר ודאות ביחס לנכסים נוספים שייתכן כי משפחת פישמן הצליחה להסתיר, למשל מעבר לים. כל עוד חקירת נכסים לא יצאה לדרך, שאלה זו נותרת ללא מענה ולכן מבחינה ציבורית נותרת תחושה חמצמצה של חוסר מיצוי ההליכים עם משפחת פישמן. 

אליעזר פישמן אליעזר פישמן צילום: אוראל כהן

 

ומה האינטרס של הנושים?

 

בנקודה הזו יש לשים לב לשני דברים: הנושים של פישמן הם הבנקים, כך שלא ניתן להסתכל על האינטרס שלהם בצורה צרה, והאינטרס הוא של הציבור כולו. עם זאת, הבנקים מחקו את כל החוב של פישמן כלפיהם, כך שמבחינה חשבונאית טהורה כל סכום שיגיע אליהם במסגרת ההסדר הוא בגדר הכנסה לא צפויה.

בכל מקרה הבנקים יידרשו לאשר את ההסדר וכרגע הם מסתייגים ממנו, גם אם בצורה חלקית.

 

בנוסף, עמדת רשות המיסים ביחס להסדר עדיין נותר בגדר סימן שאלה. הרשות היא אחד הנושים של פישמן וגם היא לא תקבל את החזר החוב המלא במסגרת ההסדר. הרשות, שהיתה זו שפתחה בהליכי פשיטת הרגל נגד פישמן באוגוסט 2016, התנגדה להסדר הקודם שהציע לפיו התחייב לשלם כ־88 מיליון שקל. אז טענה הרשות כי ההסדר הוא "ניסיון נוסף לייצר לפישמן מסלול חדלות פירעון VIP".

 

מה הרווח הגדול של פישמן מההסדר?

 

פישמן לא מחזיר את מלוא החוב שצבר. משפחתו אמנם מסייעת לו כספית, אך היא נחלצת מאיום המנהל המיוחד. יתרה מזאת, ההסדר יביא לסיום הליכי פשיטת הרגל נגד פישמן. בנוסף, בנקל יפסיק לנסות להתחקות אחר נכסי המשפחה, לא ימונו חוקרים פרטיים וצווי איסור הדיספוזיציה ירדו מהנכסים שלא כלולים בהסכם. ואם כל זה לא מספיק, המשפחה תמשיך לנהל חלק מהנכסים לפחות למשך חמש השנים הקרובות.

 

למה נותנים למשפחה להמשיך לנהל?

 

החברות של משפחת פישמן מתחלקות לשלושה סוגים: חברות בהן המשפחה מוותרת גם על הניהול וגם על המניות; חברות כמו א.ט. קירור ופישמן רשתות שבהן המשפחה מאבדת את הרוב בדירקטוריון ואת רוב המניות אך נשארת עם חלק מהמניות; וחברות שמהן ניתן להביא עוד כסף לטענת המשפחה, ולכן היא מבקשת לוותר על מניותיה בהן אך להישאר בניהולן. בנקל עוד לא אישר בקשה זו והודיע שיתייחס אליה רק לאחר שתתבצע הערכת שווי.

 

הרעיון שעומד מאחורי מעורבות בני המשפחה בא.ט. קירור ופישמן רשתות הוא שהם יקחו חלק בשיקום אותן חברות. מאחורי מהלך זה עומדת תקווה חריגה ולא מאוד ריאלית שלאחר חמש שנים יביאו בני המשפחה לפריחה ולמכירה של החברות בכ־260 מיליון שקל, סכום שאמור להיכנס לקופת ההסדר.

 

עם זאת, צריך לשים לב שהטענה שלפיה יש להשאיר חברות בידי אנשי עסקים שנקלעו לקשיים נשמעה לא פעם בהסדרי החוב של השנים האחרונות. כך למשל, נטען שלב לבייב הוא האדם היחיד שיכול להבריא את חברת אפריקה ישראל, בשל קשריו והיכרותו עם השוק הרוסי. ואולם ניסיון העבר מלמד שלרוב לאיש העסקים שכשל או למקורביו אין בהכרח ערך מוסף בניהול החברות תחת לחץ.

בטל שלח
    לכל התגובות