• תפריט
משפט

הסדר החוב: השופט אורנשטיין לחץ, פישמן ובנקל יישרו קו

איך מסתדר הסדר החוב עם האמירות הנוקבות שהשמיע עד לאחרונה המנהל המיוחד עו"ד יוסי בנקל נגד אליעזר פישמן? גורמים המעורבים בהסדר טוענים שזו היתה קריאת הכיוון שקיבלו מהשופט איתן אורנשטיין שסירב לאשר את הבקשה להכריז על פישמן כפושט רגל

ענת רואה 07:5805.06.17

האם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הוא זה שיצר למעשה את המגעים שהולידו את עקרונות הסדר הנושים לאיש העסקים אליעזר פישמן? מעורבים במגעים בין הצדדים טוענים שכן, וכך מעריכים גם עורכי דין רבים מתחום חדלות הפרעון. זאת על רקע הגישה הפשרנית שהציג אורנשטיין בדיון הקודם והאמירויו לשני הצדדים כי עליהם לשתף פעולה ולא להתנגח אחד בשני.

 

 

למעשה,ההסדר המתגבש בין פישמן ובין עו"ד בנקל, אשר יובא לאישור כפול של הנושים, הושג בדיוק חודשיים לאחר שאורנשטיין, אותת לצדדים כי עליהם לפעול להגיע להסכמות במקום להיערך למאבק ממושך בבית המשפט.

 

כך, בסוף מרץ במהלך דיון שהקיים על בקשתו של עו"ד בנקל להכריז על פישמן כפושט רגל, סירב אורנשטיין לעשות זאת ונענה דווקא לבקשתו של פישמן, לכנס אסיפת נושים ולאפשר לו ולנושיו לדון במתווה למימוש נכסיו. במהלך הדיון קרא אורנשטיין לצדדים "לא להתלהם", אמר שצריך להוריד את הלהבות והבהיר כי מדובר באינטרס של כל המעורבים. לבני משפחת פישמן מנגד קרא אורנשטיין לשתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד.

 

נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א איתן אורנשטיין נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א איתן אורנשטיין צילום: שאול גולן

 

"אי אפשר להתעלם מקריאה כזו של שופט", אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם בכיר המעורב בתיק. "הבקשה של עו"ד בנקל לא התקבלה והמשמעות היתה ברורה", הוסיף אותו בכיר והפנה את תשומת הלב לעניין נוסף - חוסר נכונותם של הבנקים לתמוך בהליך הכרזה על פישמן כפושט רגל למרות עמדתם כי יש לו חובות עתק כלפיהם. הבנקים הסבירו כי הם חוששים שההליך יגרום לפגיעה בחברות מקבוצת פישמן שמשועבדות להם, והבקשה הלוחמנית של עו"ד בנקל להכריז על פישמן פושט רגל, ודבריו שרק הכרזה על פשיטת רגל תאפשר לו להעמיק בחקירות ולפעול למימוש הנכסים, לא הצליחה לשכנע אותם. בסופו של דבר עו"ד בנקל נשאר בעמדתו כמעט לבד שלצידו רק רשות המסים והכונס הרשמי. מכאן, כך נראה, הדרך להסדר היתה קצרה למדי.

 

אליעזר פישמן אליעזר פישמן צילום: אוראל כהן

 

מינימום 140 מיליון שקל

 

ההסדר עצמו עשוי בסופו של דבר להסתכם בסכומים נמוכים ביחס לחוב, כשהמינימום המוסכם כעת במסגרת מסמך העקרונות עומד על 140 מיליון שקל אותם תתחייב משפחת פישמן לגייס לטובת קופת הנושים והמקסימום עומד על 400 מיליון שקל.

 

זה נשמע מעט מאוד, אך מי שתומכים בהסדר טוענים בהקשר זה כי מרגע שההסדר כולל את מלוא נכסיו של פישמן ובנוסף נכסים של בני משפחתו שלא בטוח שהיו מחויבים לתת אותם אחרי הליכים משפטיים, נראה שמדובר בהישג ראוי בהחלט לנושים.

 

"אליעזר פישמן נותן 100% ממה שיש לו", אמר גורם המעורב בגיבוש ההסדר. "ההסדר למעשה נעשה באמצעות כספים של המשפחה שלו. בכך יש הבדל משמעותי לעומת רוב המקרים המוכרים, כשהמקורות להסדר הם מכספי החייב בלבד ובהרבה מאוד מקרים החייב נשאר עם נכסים".

 

לדברי אותו גורם, צריך להבחין בין מצב זה לבין מצב בו הנושים מקבלים רסיסים מהחוב כלפיהם אך מי שיצרו את החוב או ערבים לו, נותרים עם נכסים רבים וצריך גם לזכור את הקשיים המשפטיים של מי שמנסה לטעון לזכויות בנכסים שרשומים על שם בני המשפחה של פישמן, ובפרט לבית המגורים בסביון שכבר 10 שנים רשום על שם אשתו טובה פישמן. "לא מדובר בבית שנרשם על שמה לפני כמה חודשים ואז ברור שיש פה ניסיון להבריח נכסים. מדובר בשנים אחורה ואי־אפשר לדעת מה היה מוליד הליך משפטי בנושא. המנהל המיוחד בחר למעשה לפדות את הטענות בכסף", אמר עורך דין מהתחום.

עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד צילום: עמית שעל

 

בסביבתו של עו"ד בנקל אמרו אתמול כי הוא עצמו היה נכון לצאת למאבק משפטי ממושך מול בני משפחת פישמן, אך כלל לא בטוח שהבנקים היו מעוניינם בכך.

 

לנושים יהיו כעת שתי הזדמנויות להביע את דעתם, ראשית על מסמך העקרונות, ואם זה יאושר יגובש הסדר נושים מפורט שיעלה להצבעה נוספת של הנושים.

 

בדרך כלל כשישנם מגעים לפשרה, מוגש לנושים הסדר מפורט לאישור, ולא נדרש מתווה של הסכם עקרונות קודם לכן. יתכן שהסכם העקרונות הכללי שמוצג נועד לסייע לעו"ד בנקל לשפר את ההסכם וללחוץ על פישמן ובעיקר בני משפחתו עוד יותר.

 

שכר של 16 מיליון שקל

 

בהיבט שכר הטרחה נראה שעו"ד בנקל העדיף לצאת עם שכר טרחה מסוים כעת ולא להמתין, אולי, לסכומים גבוהים בהרבה בעתיד. לפי התרחיש המינימלי שבו משפחת פישמן תכניס לקופת הנושים 140 מיליון שקל בלבד, שכר הטרחה של עו"ד בנקל לפי התקנות יסתכם ב־2 עד 3 מיליון שקל בלבד שהם 2% מהסכומים שיצליח לחלק לנושים.

 

אם יצליח להביא לכך שהנושים יחלקו בכ־400 מיליון שקל, עו"ד בנקל יוכל לדרוש עד 4% מהסכום שיחולק כלומר 16 מיליון שקל - שכר שכבר נחשב נאה מאוד לכל הדעות.

 

אם עו"ד בנקל היה נמנע מלהגיע להסדר ומנהל הליך משפטי למשל בקשר לבית המגורים בסביון הרשום על שמה של טובה פישמן, הוא יכל לדרוש שכר טרחה גבוה יותר מזה שיקבל כעת, כשבמקרים דומים פסק אורנשטיין לבעלי תפקיד אפילו 15% מהסכום שהצליחו להשיג. במקרה של הפסד, עו"ד בנקל לא היה מקבל דבר ונושא על חשבונו בהוצאות ניהול ההליך.

בטל שלח
    לכל התגובות