המתנה ארוכה לחדרי ניתוח בשל כשלים ומחסור קריטי בכוח אדם

חדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים שנבדקו פועלים ללא נוהל סדור, הצוות הרפואי אינו מנצל אותם כנדרש, נרשמים לא מעט ביטולים ודחיות של ניתוחים וקיים חוסר בכוח אדם לתפעול חדרי הניתוח – כך עולה מדו"ח המבקר. הכשלים בחדרי הניתוח, שעליהם דווח ב"כלכליסט" בתחילת השנה, מובילים לתורים ארוכים ומייצרים "צוואר בקבוק" המשפיע על הפעלת בית החולים כולו. במלים אחרות, המטופלים נאלצים להמתין זמן רב בתור לחדרי הניתוח לפני שהם מועברים למחלקות האחרות.

מהדו"ח עולה כי תקינת כוח האדם הרפואי בחדרי הניתוח היא ארכאית ולא נבחנה מחדש, למרות השינויים הטכנולוגיים. לפי המבקר, קיים מחסור קריטי ברופאים מרדימים, של כ-150 מתמחים וכ-150 מומחים בבתי החולים ברחבי הארץ, וכן מחסור באחיות ובסניטרים, בטכנאים מסייעים ובכוחות עזר. המבקר מציין כי המחסור גורם לפגיעה בבטיחות ההרדמה, בבטיחות המנותח וכאמור, מייצר זמני המתנה ארוכים לניתוחים.

בבתי החולים שנבדקו – וולפסון, נהריה ובילינסון, נמצא כי אין הקצאה יעילה ואופטימלית של חדרי הניתוח, כשבחלק מהמקרים יום העבודה התחיל מאוחר מהנדרש ולא מנוצל כראוי. הדו"ח קובע עוד כי אין מספיק עמדות התאוששות, בניגוד לסטנדרט העולמי שצריך להיות ביחס של 1.5 עד 2 עמדות לכל עמדת ניתוח.

המבקר מציין עוד כי בבתי החולים שנבדקו, חדרי הניתוח נמצאו מיושנים מאוד, עם תשתיות שאינן עומדות בסטנדרטים העכשוויים ואף אינם מוגנים לעתות חירום כנדרש. לפי המבקר, המכשור בחדרי הניתוח מיושן עד לכדי מצבים שבהם מושבתים חדרי הניתוח.

המבקר מזכיר את התוכנית לקיצור תורים שמובילים משרדי הבריאות והאוצר, שבמסגרתה אמורים לעבור השנה 780 מיליון שקל לבתי החולים ולקופות ובשנים הבאות סכום של 880 מיליון שקל בשנה. אלא שהתקציב שיועד לשם קיצור התורים בפרט וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית על חשבון הפרטית בכלל, עדיין לא הועבר השנה.

דו"ח הבריאות האחרון של ארגון ה-OECD שפורסם בשנה שעברה, הצביע על המשך הדומיננטיות הרבה של מערכת הבריאות הפרטית בישראל. בין השאר, עלה מהדו"ח שקיבץ נתונים על 2014 כי שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות מסך ההוצאה הלאומית על בריאות הוא מהגבוהים בין מדינות הארגון – 38% לעומת ממוצע של 27% בקרב יתר המדינות. מדובר בירידה קטנה ביחס לדו"ח הקודם מ-2013, שבו עמד השיעור על 39%.

ממשרד הבריאות נמסר כי "בעקבות דו"ח מבקר המדינה מוקמת על ידי משרד הבריאות ועדה רב תחומית שכוללת נציגי הרגולטור, נציגי הגופים המרכזיים במשק האשפוז ונציגי האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות. מטרתה בניית דו"ח שיבצע מיפוי עומק של ניהול תהליכים ותפעול חדרי ניתוח ובכלל זאת מתן התייחסות לזימון תורים, נהלים וסטנדרטים, בטיחות המטופל, בינוי ותשתיות, תקינה וכוח אדם והתייחסות לתמחור פרוצדורות במערכת, וזאת בין היתר תוך בחינת ממצאי הוועדות שדנו בנושא בעבר וניתוח המודלים הקיימים בארץ ובעולם. באשר זמני המתנה לניתוחים - החל מינואר 2015, קיימת דרישה לדווח המדד למינהל איכות שירות ובטיחות הטיפול במשרד. מתבצעת עבודה של המינהל לאיכות שירות ובטיחות במשרד מול בתי החולים".

הלל יפה: 15% מהעובדים - קרובי משפחה

כ-15% מעובדי בית החולים הממשלתי הלל יפה בחדרה הם קרובי משפחה – כך עולה מדו"ח המבקר. מדובר בעלייה מהפעם האחרונה שהנושא נבדק בבית החולים ב-2007, אז 12% מהעובדים היו קרובי משפחה. בסך הכל, מתוך כ-2,000 עובדים בבית החולים – לכ-300 מהם יש קשר משפחתי כלשהו. כך למשל, חמישה עובדים בבית החולים הם בני משפחה אחת – רופא מומחה, רופא בכיר ושלושה מתמחים.

עוד עולה מהדו"ח כי חברה מסחרית שתרמה לבית החולים נבחרה לאחר מכן במכרז לספק לו שירותים (כמו גם לבתי חולים ממשלתיים נוספים) וכן חברה אחרת לבנייה שתרמה לבית החולים, הציעה הטבות לעובדים שיירכשו דירה בפרויקט שהקימה – בשני המקרים העלה המבקר חשש לניגוד עניינים.

בי"ח הלל יפה (ארכיון) צילום: ערן יופי כהן

עוד עולה מהדו"ח כי מערך הביקורת של בית החולים אינו פועל כנדרש, וההנהלה מנעה מהמבקר הפנימי לבצע ביקורת בנוגע לפרויקט בינוי של מרכז רווחה בעלות של כ-29 מיליון שקל. המבקר מציין עוד כי בבתי החולים הממשלתיים נהריה, פורייה, אסף הרופא והלל יפה – המבקר הפנימי, מנהלת הכספים, היועצת המשפטית ומנהל הסיכונים כלל אינם משתתפים בישיבות ההנהלה, למרות שעולים במהלכן נושאים הקשורים לתחומם.

המבקר גם שם את האצבע בחלק זה של הדו"ח על החשש שעלול להיווצר לניגוד עניינים כשרופאים טסים לכנסים בחו"ל במימון חברות תרופות. המבקר מציין כי במקרים אלו קיים חשש שרופא ייסע לכנס מקצועי במימון החברה, ומאוחר יותר יפעל לקידום רכש התרופות או הציוד הרפואי מהחברה שמימנה את נסיעתו, בעירוב שיקולים שאינם רפואיים בלבד. במשרד הבריאות ישנה ועדת נסיעות שמטרתה לאשר נסיעות שכאלו, אלא שהמבקר מצא כי במשך ארבע שנים שנבדקו – רק 17 בקשות לאישור נסיעות של מנהלי עשרה מרכזים רפואיים הוגשו לוועדה.

מהדו"ח עולה עוד כי אין תכנית אב רב-שנתית לבינוי ופיתוח של בתי החולים הממשלתיים שבבעלות משרד הבריאות. המבקר אף מציין כי המשרד אינו שותף לגיבוש תכניות קיימות לבינוי ופיתוח של המרכזים הרפואיים, ולכן חלקו בקביעת סדרי העדיפויות קטן מאוד – למרות היותו הבעלים של בתי החולים הללו וגם הרגולטור.

דבר נוסף שהדו"ח מצביע עליו, שבמידה מסוימת כבר טופל, הוא העיוות שנוצר בדו"חות הממונה על השכר הנוגעים בבתי החולים הממשלתיים, בשל אי הכללת המשכורת שמקבל כל רופא מתאגיד הבריאות הפועל במקביל לבית החולים. במלים אחרות, המשכורת של הרופא המופיעה בדו"ח היא רק זו שמתבססת על עבודתו בשעות היום בבית החולים, ולא כללה את החלק שניתן לו על ידי תאגיד הבריאות בשעות אחר הצהריים. אלא שנושא זה כבר טופל בדו"ח האחרון, לאחר שהוחלט על הכללת השכר שמשלם תאגיד הבריאות לרופאים.

מהלל יפה נמסר כי "הפניה לביצוע בקרה מסודרת של מבקר המדינה בבית החולים נעשתה ביוזמת הנהלת בית החולים ולבקשתה, עניין המעיד על חוסנו של בית החולים. בית החולים טרם קיבל את הדו"ח הסופי ממבקר המדינה. ממצאי הביקורת הנקודתיים, שרובם ככולם כבר תוקנו, מעידים יותר מכל כי מדובר בבית חולים הפועל בהתאם לחוקים ולכללים המחייבים בית חולים ממשלתי בישראל".

ממשרד הבריאות נמסר כי "עד סוף חודש יולי 2017 יופץ נוהל של החטיבה הקובע את סדרי העבודה בכל הקשור לנסיעות מנהלים לחו"ל". באשר לנושא שומרי הסף (מבקרים פנימיים וכו') בבתי החולים, נמסר כי "בכל בתי החולים כפיפות מנהל הכספים של בית החולים היא למנהל האדמיניסטרטיבי. מנכ"ל משרד הבריאות מינה ועדה לדיון נושא מבנה הנהלות בתי חולים, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה בנושא קליטת עובדי תאגידים תוך חיזוק ושיפור הניהול במערך האשפוז הלאומי והגברת המשילות במרכזים הרפואיים

הממשלתיים, והיא אמורה להחל עבודתה בקרוב".

אסדרה ופיקוח ברוקחות

קופות החולים אינן בוחנות מדי שנה את סוג הטיפול התרופתי המוענק לחולים, רופאים אינם מקפידים לתעד את סוג הטיפול ומשרד הבריאות אינו דורש דיווח מהקופות – כך לפי דו"ח מבקר המדינה. מהדו"ח עולה כי לא מתבצע מעקב ראוי אחר מידת ההיענות של החולים לתרופה – הן מבחינת השימוש עצמו, כלומר וידוא שהחולים אכן לוקחים את התרופה, והן מבחינת האפקטיביות של התרופה על החולה.

עוד עולה מהדו"ח כי לא נשמר רצף טיפולי בחולה בין בתי החולים לקופות, כשלעתים הטיפול התרופתי משתנה במעבר. עוד מציין הדו"ח כי לאגף האכיפה במשרד הבריאות על פשיעה רוקחית ורפואית אין סמכות לבצע את משימותיו, וכך למשל אינו מורשה להגיש כתבי אישום. המבקר מצביע על בקרה בתדירות נמוכה בתחום הרוקחות מצד המשרד וכן מציין כי המשרד לא עשה די כדי להתמודד עם המחסור ברוקחים קליניים.

ממשרד הבריאות נמסר כי "תקנות רצף הטיפול הועברו למשרד המשפטים לקראת פרסום. התקנות כוללות התייחסות לרצף הטיפולי במתן תרופות בין בתי החולים לקופות". על המחסור ברוקחים נמסר כי "אין הסכם תקינה שמתוקצב על ידי משרד האוצר. יתרה מזו, המסגרת התקציבית לכל פעילות מקצועות הבריאות אוחדו בתקנות התקציב לכדי מכסה תקציבית אחת".

51% מהלוחמים לא מרוצים מהשירות הרפואי בצה"ל; ממתינים לרופא בין 21-14 יום

מבקר המדינה מצביע בדו"ח הנוכחי על כשלים בניסיון של צה"ל להוציא את שירותי הרפואה למיקור חוץ בבסיסי הקרייה ותל השומר. מדובר במהלך שבוצע בין השנים 2010 ל-2013, אך בשל כשלים שהתגלו בו שכללו בין השאר מתן ימי מחלה רבים לחיילים, הוחלט לשוב למודל המיושן שבמסגרתו קיבלו החיילים שירותי רפואה בבסיס. אלא שלפי המבקר, ביטול שירותי מיקור החוץ פגעו בזמינות שירותי הרפואה הראשונית לחיילים בבסיסים הללו, שנאלצו להמתין פרקי זמן של שבועיים עד שלושה כדי לראות רופא.

בביקורת נבדקה גם שביעות הרצון של 801 לוחמים מהשירות הרפואי שהם מקבלים. 24% מהם ענו שהם לא מרוצים מהשירות ו-27% ענו כי הם לא כל כך מרוצים, כלומר – 51% הביעו היעדר שביעות רצון מהשירותים הרפואיים בצה"ל. המבקר מצא גם כי זמני ההמתנה למפגש עם רופא מומחה בצבא הוא ארוך ומגיע ל-14 יום בממוצע לחייל לוחם ו-21 ים בממוצע לחייל שאינו לוחם.

המבקר אף בדק את שירותי בריאות הנפש בצה"ל ומצא, בין השאר, כי קיימים גם במקרה זה זמני המתנה ארוכים לטיפולים, לא מתקיים ליווי תומך לחיילים על ידי מפקדים לפי ההנחיות הצבאיות ולא מתקיימת בקרה על עבודת הפסיכיאטרים כנדרש. כמו כן, מצא המבקר כי צה"ל לא נוקט די צעדים כדי להתמודד עם שיעור החרדים שמקבלים פטור צבאי בשל סיבות נפשיות.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בימים אלו מתבצעת בצה"ל עבודת מטה לשיפור וייעול המענה הניתן ברפואת השגרה בצה"ל. במסגרת עבודת המטה נבנתה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית בשם "לבן וחאקי" הכוללת בתוכה התייחסות למעבר אנשי קבע לרפואה אזרחית וכן יושמו בשטח צעדים שונים לטובת הנגשת הרפואה לחייל". באשר למערך בריאות הנפש בצה"ל, נכתב כי "בימים אלו נכתבת הוראה חדשה בנושא אשר צפויה להגדיר כי חייל אשר פנה להיפגש עם גורם בריאות הנפש יענה לא יאוחר מארבעה שבועות וחייל שטופל יזכה לביקורת לעיתים תכופות".