$
משפט

העליון: אין "חסינות" על הפרות חוזה כתוצאה מביצוע פסקי דין

האם ניתן לפסוק פיצויים חוזיים במקרה שבו הנזק נבע מביצועו של פס"ד בר תוקף שלימים נהפך בערעור? ביהמ"ש העליון השיב שכן, וזאת לנוכח ההבדל הבסיסי שבין דיני עשיית עושר לבין דיני הנזיקין

עו"ד אבי פרימס 09:5027.03.17

במסגרת סכסוך מורכב בין משכיר לשוכר, בימ"ש השלום בחיפה קיבל את תביעת המשכיר לפינוי השוכר. לימים, התקבל ערעור השוכר על תביעת הפינוי (אם כי הוא כבר עזב את הנכס), ונקבע בין השאר כי לא הייתה עילה לפנותו, וכי והדרישה לפינוי בנסיבות המקרה הייתה שימוש בחוסר תום לב בזכות חוזית.

 

לאחר מכן, בימ"ש השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים של שוכר הדירה (שנאלץ לפנותה) בעילה של הפרת חוזה על נזקים שנגרמו בעקבות ביצועו של פסק הדין של השלום בתביעת הפינוי, שלאחר מכן בוטל במחוזי, כאמור.

 

ביהמ"ש חייב את בעל הנכס לשלם לשוכר כ-106,000 שקל, המבטא את הסכום שהיה על השוכר לשלם בעבור שכירות חלופית, בתוספת שכ"ט עו"ד השוכר בסך 22,940 שקל, וכן בפיצויים בסך 10,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות ניהול ההליכים המשפטיים ופינוי הנכס.

 

בעל הנכס ערער. המחוזי בחיפה אמנם ביטל את הפיצויים על שכר הטרחה, אך הותיר על כנם את הפיצויים בעבור השכירות החלופית ועוגמת הנפש.

 

על פסק דין זה הגיש בעל הנכס בקשת רשות ערעור בביהמ"ש העליון. המבקש טען בין היתר כי על סמך שתי פסיקות עבר של ביהמ"ש העליון (משנות ה-70 וה-90), שלפיהן מי שביצע פסק דין בר תוקף לא ישלם פיצוי בגין נזקים שנגרמו לצד השני מביצועו, גם אם פסק הדין בוטל או שונה לאחר מכן בערכאת הערעור.

מנגד, השוכר-המשיב טען כי פסיקות אלה עוסקת רק בפיצויים על פי עוולות נזיקיות ולא על פי עילות חוזיות, ולכן הן אינן רלוונטיות לעניין.

 

למנוע התעשרות שלא כדין

 

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, שכתב את פסק הדין בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, הסביר שאכן לא ניתן לתבוע פיצויים בגין נזק שנגרם בעקבות ביצועו של פסק דין בר תוקף, משום שלנתבע עומדת "מעין חסינות", שכן הנזק נגרם מפעולה שבוצעה על פי דין.

שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין צילום: עמית שאבי

 

אלא שהשופט הוסיף: "ואולם, בנשימה אחת ייאמר, כי איזונים משפטיים שאף הם מעוגנים בשכל הישר, פתחו את דלת התביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, כדי למנוע התעשרות שלא כדין ו"עשיית קופה" שאינה ראויה".

 

השופט רובינשטיין הסביר את הההיגיון שבאבחנה – בעוד שדיני הנזיקין מתמקדים בנזק שנגרם לנפגע, ומטרתם להחזיר את מצבו לקדמותו, דיני "עשיית עושר ולא במשפט" מתמקדים בטובת ההנאה שצמחה לנתבע, ומטרתם למנוע את התעשרותו שלא כדין.

 

בעיקרו של דבר, השופט הגיע למסקנה שניתן לתבוע פיצויים בעבור נזקים שנגרמו מביצועו של פסק דין בר תוקף שבוטל בערכאת הערעור, בעילת עשיית עושר ולא במשפט – גם במקרים בהם נתבעים הפיצויים על פי עילה חוזית.

 

השופט הוסיף כי יש לבחון כל מקרה לגופו, לפי מבחני סיבתיות ויכולת של צפיות סבירה מצד המפר.

 

במקרה הנוכחי, השופט החליט שלא לבטל את הפיצוי המוסכם על שכירות חלופית (106,000 שקל), בנימוק שאף שאין על המבקש לשלם אותו כפיצוי על הפרת החוזה, עליו לשלם סכום זה בעילת עשיית עושר, שכן הוא התעשר שלא כדין.

 

עם זאת, השופטים החליטו לבטל את הפיצוי בגין עגמת הנפש (10,000 שקל), בהיותו על נזק שנגרם במובהק בעקבות ביצועו של פסק הדין לפינוי. כלומר, הערעור התקבל חלקית.

 

לפסק הדין

 

• ב"כ המבקש: עו"ד יהונתן גינת

• ב"כ המשיב: עו"ד ישראל הרפז

 

עו"ד אבי פרימס עוסק בדיני חוזים ומשפט אזרחי מסחרי

** הכותב לא ייצג בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x