• תפריט
משפט

בעקבות הסכם בעל-פה: השופט הורה לשלם 7.5 מיליון שקל עמלת תיווך

סכסוך מורכב של מיליוני שקלים בין שני אנשי עסקים מצליחים הגיע ב-2012 לביהמ"ש המחוזי בלוד. השופט השתכנע כי שני הצדדים אינם "טלית שכולה תכלת", אולם גרסתו של האחד סבירה מזו של השני

עו"ד דרור כהן-אורגד 11:2221.03.17

היחסים העסקיים שהגיעו לידי תביעות הדדיות שהגישו ציון בן שלמה ושאול אשכנזי, התפתחו על רקע סכסוך קשה אליו נקלע אשכנזי עם בעל מניות הרוב בחברת טכנולוגיה ומחשוב ששימש כמנכ"ל שלה והיה בעל מניות מיעוט בה.בעקבות הסכסוך המר פוטר אשכנזי מכהונתו כמנכ"ל החברה וניסה למצוא רוכש למניותיו, מתוך חשש שבעל מניות הרוב יפעל לדילולן.

 

בתמצית, בתביעה שהגיש בן שלמה נגד אשכנזי הוא טען שבתחילה סוכם כי ירכוש את מניות החברה (עם שותף נוסף). אלא שבעקבות הליכים פליליים שהתנהלו נגד השניים, היה ברור שההסכם לא יכול לצאת אל הפועל.

 

אף שההסכם לא בוטל, לטענת בן שלמה הוא נחלץ לעזרת אשכנזי, שהיה אז חברו, והוסכם ביניהם בעל-פה כי יאתר רוכש למניותיו תמורת עמלת תיווך של 15% מהסכום שישולם לאשכנזי. בדצמבר 2006, טען בן שלמה, הוא מצא למניות קונה, והצליח, במאמץ רב, למכור אותן תמורת יותר מ-52 מיליון שקל. על רקע סירובו של אשכנזי, בסופו של דבר, לשלם לו את דמי התיווך, הוא הגיש נגדו את התביעה ביוני 2012, ובה דרש יותר מ-10 מיליון שקל, מתוכם 7,827,000 שקל עבור עסקת התיווך והיתר להחזר כספים שלטענתו אשכנזי חייב לו ללא שום קשר.

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

מנגד, אשכנזי הכחיש לחלוטין קיומו של הסכם תיווך כזה וטען כי ההסכם היחיד שנחתם בינו לבין בן שלמה הוא הסכם רכישת המניות, שלא קוים. מכל מקום, לטענתו, בן שלמה לא היה "הגורם היעיל" בעסקת המכר ולכן אינו זכאי לדמי תיווך. אשכנזי אף הגיש תביעה נגדית, בין היתר, להחזר הלוואה של יותר מ-1.3 מיליון שקל, שלטענתו העניק לבנו של בן שלמה. כמו כן, ביקש אשכנזי פיצוי מוסכם על הפרת הסכם רכישת המניות ופיצוי נוסף על הנזקים בעקבות הליכים הפליליים שננקטו נגדו, לטענתו בשל מעשיו של בן שלמה.

 

שורה של עדים

 

פסק הדין של השופט אהרון מקובר נפרש על פני 80 עמודים ובחן טענה אחר טענה. בתמצית, השופט קיבל ברובה את תביעתו של בן שלמה. כך, לגבי דמי התיווך, מאחר ששורת עדים – בהם אנשי עסקים ועורכי דין מכובדים – העידה לטובת התובע ואישרה את קיומו של הסכם התיווך, אף שנכרת בעל-פה.

 

עדויות אלה היו אמינות על השופט, שדחה את טענת הנתבע כי מדובר בעדויות מגמתיות מטעם חבריו של בן שלמה. לשיטתו, לא ייתכן שכל העדים משקרים למען חברם.

 

עם זאת, השופט ציין כי "הרושם הכללי הוא שהצדדים לא הביאו בפני בית המשפט את מלוא הנסיבות הקשורות לעסקת מכירת המניות...". בהמשך ציין כי "שני הצדדים אינם טלית שכולה תכלת" והליכים פליליים שנוהלו נגדם בהקשר לעסקת המניות מעידים על כך. עם זאת, בין שני הצדדים השופט העדיף את גרסתו של התובע ברמה המספיקה להכרעה בתביעה אזרחית (51%).

 

לפיכך אשכנזי חויב לשלם לבן שלמה, בין היתר, עמלת תיווך של כ-7.5 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של חצי מיליון שקל. באשר לתביעה הנגדית, השופט סבר שהיא הוכחה בחלקה וכי בנו של בן שלמה חייב לאשכנזי 104,000 שקל. הבן אף חויב להחזיר לאשכנזי 10% מאגרת התביעה ולשלם שכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.

 

• ב"כ התובעים (והנתבעים שכנגד): עו"ד בעז בן צור, עו"ד אברהם אברהמוף

• ב"כ הנתבעים (והתובעים שכנגד): עו"ד אסף רז

 

לפסק הדין

 

עו"ד דרור כהן-אורגד עוסק בדיני חוזים ומשפט אזרחי-מסחרי

** הכותב לא ייצג בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x