צו הכינוס הכריע: הבנק לא יקבל את כספי העיקול

בנק הפועלים, שטען כי חייבת חוב בסך 11,524 שקל כלפיו, הגיש ביולי 2016 בקשה בהוצאה לפועל לזמן את מעסיקתה של החייבת לחקירה – לאחר שלא הגיבה לבקשותיו ולצו עיקול שמסר לה, על כלל נכסי החייבת.

המעסיקה לא הגיבה, הבנק הגיש בקשה נוספת, ולבסוף היא זומנה לחקירה. אלא שבין לבין, ניתן צו כינוס לנכסי החייבת. עובדה זו שינתה את מצב הדברים.

הבנק הגיש בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בקשה למימוש העיקול, בה טען בין היתר כי מאחר שהליכי העיקול החלו טרם קבלת צו הכינוס לחייבת, הרי שהכסף שייך לו.

לשיטת הבנק, היות שהעיקול לא מומש רק בגלל פעולת המעסיקה, ראוי שהכספים יועברו ללשכת ההוצאה לפועל ולא לקופת הכינוס.

המנהל המיוחד, שביקש לדחות את בקשת הבנק, טען כי בהתאם סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, העיקול שייך לקופת הכינוס, כיוון שבמועד הוצאת צו הכינוס טרם מומש העיקול והכספים טרם הגיעו לתיק ההוצאה לפועל שפתח הבנק. המנהל המיוחד אף ציין, בין היתר, כי ההסדר בסעיף 91 לפקודה, נועד לאזן בין אפשרויות גבייה מצד הנושים תוך שמירה על שוויון בינם לבין מתן אפשרות לחייבים לפתוח דרך חדשה.

צילום: בלומברג

שוויון בין הנושים

בהחלטה חדה וממצה, השופטת עינת רביד הבהירה כי לפי סעיף 91, אם הנושה שהטיל עיקול במסגרת הוצאה לפועל לא השלים אותו לפני שניתן צו הכינוס, הכספים שעוקלו עוברים לקופת הכינוס. מהמשך הסעיף עולה כי השלמת העיקול משמעה "קבלת החוב". השופטת ציטטה את נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס)השופט אשר גרוניס, שבמקרה אחר הסביר כי סעיף זה קובע את "קו הגבול" ואת "כללי המשחק" בעת מעבר מהליך הוצאה לפועל להליך פשיטת רגל, וקובע כי "נושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מן ההליך אלא אם השלימו לפני שניתן צו כינוס, לפני שנודע לו כי החייב הגיש בקשת פשיטת רגל או לפני שנודע לו כי החייב עשה מעשה פשיטת רגל". עוד נכתב שם כי "אם הנושה לא קיבל את החוב לפני מתן צו כינוס או לפני אחת החלופות האחרות, אלא רק לאחר נקודות הציון הנזכרות, חובה עליו להשיב הכספים לקופה, לטובת כלל הנושים".

מכאן השופטת שבה אל הבקשה הנוכחית והבהירה כי "כל עוד לא הועברו הכספים לידי הנושה לא הושלם העיקול, תהא הסיבה אשר תהא", ציינה השופטת.

יתרה מכך, כיוון שמתגובת המנהל המיוחד התברר שהבנק כלל לא הגיש בקשה למימוש. השופטת ציינה כי "עובדה זו מחזקת את טענת המנהל המיוחד והכנ"ר שהבנק

לא השלים את העיקול מצדו, ולא כפי שטען, כי כל ההליכים מצדו הושלמו, והוא רק המתין לכסף מן המעסיקה".

כמו כן, השופטת קיבלה טענה נוספת של המנהל המיוחד, ולפיה העברת הסכף לבנק תהווה העדפת נושים אסורה, שכן הבנק נמצא במעמד אחד עם הנושים הרגילים, ואין מקום להעמידו במקום טוב יותר מהם.

לפיכך, השופטת דחתה את בקשת הבנק וקבעה כי הכספים המעוקלים המצויים בידי המעסיקה יועברו ישירות לקופת הכינוס, תוך 20 יום. לא נפסקו הוצאות משפט.

לפסק הדין

• ב"כ החייבת: עו"ד ולדימיר ירקוני

• ב"כ הבנק: עו"ד רן שדה

• המנהל המיוחד: עו"ד מרדכי מיכאלי

עו"ד עומר נירהוד עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"