• תפריט
דעות

ארוכה הדרך לחופש המידע

בכירים במשרדי הממשלה הסבירו בגילוי לב בוועדת השקיפות שאסור לפרסם דו"חות שהוכנו עבור הממשלה לפני קבלת ההחלטות, כי הציבור עלול להתנגד

שחר אילן 07:2025.11.16

אירוע מוזר מאוד התרחש ביום שני בוועדת השקיפות של הכנסת. בכירי אגפי התכנון האסטרטגי של משרדי הממשלה הסבירו בזה אחר זו ליו"ר הוועדה, סתיו שפיר, למה הם מתנגדים לשקיפות. ליתר דיוק הם הסבירו מדוע אסור בשום פנים ואופן לדעתם לפרסם את הדו"חות שמכינות חברות ייעוץ פרטיות בעבור הממשלה לפני שמתקבלת ההחלטה בעניינם של אותם דו"חות.  

שפיר מקדישה סדרה של ישיבות לנושא הפרטת הייעוץ. היא שאלה שוב ושוב, אם הממשלה משקיעה מאות מיליונים בייעוץ, למה לא מעלים את תוצריו לאתרי האינטרנט של משרדי הממשלה. בכירי אגפי הייעוץ האסטרטגי של משרדי הממשלה התנגדו בחריפות. מנהל תחום רפורמות ממשלתיות במשרד ראש הממשלה, רועי דרור, אמר ש"חברות ייעוץ לא מחליטות ואני לא רוצה לכבול את שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. אנחנו מתנגדים לפרסום תוך כדי קבלת החלטות. זה שגוי. דו"חות צריכים להתפרסם אחרי החלטת הממשלה ולא לפני". כלומר אסור לתת לציבור אפשרות להלחם בדו"חות או לדרוש ליישם אותם, לפני שהממשלה תחליט אם לעשות זאת.

 

מנהלת אגף תכנון וניהול במשרד החינוך, הילה לנקרי מיוסט, הזהירה ש"נהיה בסיטואציה שנשאל למה לא מקבלים את הדו"חות". מנהלת תחום תכנון ומעקב במשרד כלכלה מירי שמואלי אמרה: "אני לא חושבת שלפני שיש החלטת ממשלה צריך לפרסם לציבור. זה יכול להיות כלי מניפולטיבי בידים כאלה ואחרות. בשלב שמקבלים החלטות צריך לשמור את המידע פנימה". עם זאת שמואלי התחייבה בסופו של דבר לפרסם את תוכנית הפיתוח לצפון הארץ הנידונה עכשיו.

 

שפיר אמרה שהסיבה שלא מפרסמים את הדו"חות היא החשש מהפעלת לחץ. "אל תזלזלו באינטילגנציה של הציבור. הציבור יכול להצביע על כשלים". הבעיה לפעמים חמורה עוד יותר משום שהציבור כלל לא יודע על קיומם של חלק ניכר הדו"חות ולכן אינה יכול להאבק כדי שיפרסמו אותם. דו"חות רבים אינם מתפרסמים גם אחרי קבלת ההחלטה בעניינם.

 

שפיר. ניסתה להבין מדוע הדו"חות שהציבור משלם עליהם לא מפורסמים שפיר. ניסתה להבין מדוע הדו"חות שהציבור משלם עליהם לא מפורסמים צילום: עומר מסינגר

 

המסר שהעבירו בכירי התכנון הממשלתי היה ברור: א. המידע הוא של הממשלה, לא של הציבור שמשלם עליו, וזכותה של הממשלה לשלוט בו ולהחליט מתי נוח לה לחשוף אותו. ב. שיתוף הציבור בהחלטות וביחוד מאבקים ציבוריים זה סוג של מטרד. יש פה גם צד חיובי? ללא ספק. אפשר לטעון שזה היה גילוי לב מרענן, שלא בהכרח מאפיין את הדיון בוועדות הכנסת. הדוברים גם הבינו לפחות את החובה לפרסם את הדו"חות לאחר קבלת ההחלטה, וגם זה לא מובן מאליו.

 

בפועל עם כל הכבוד לרצון של משרדי הממשלה שלא יפריעו להם לקבל החלטות, מדובר במידע ותובנות שנאספו ונוצרו בכספי משלם המיסים. המידע הזה דרוש לציבור כדי לגבש עמדות ודרוש לתקשורת ולאקדמיה כדי לשקף נכון יותר את המציאות. המצב התקין ברור לגמרי: כל דו"ח שמכין משרד ייעוץ או ועדה ממשלתית או אגף ממשלתי צריך לעלות מיד עם הגשתו לאתר המשרד. אם יש בו סודות בטוניים או עסקיים רגישים אפשר להעלות גרסה שאינה כוללת את המידע הזה.

 

המאבק לחופש מידע ולשקיפות ארוך ומייגע ומשרדי הממשלה מנהלים מלחמת מאסף על כל עמדה של המונופול שלהם על המידע. אבל בסופו ש דבר אין ספק שפרסום דו"חות שהוכנו עבור הממשלה יהפך לנורמה ולא נבין איך אפשר היה לחשוב אחרת.

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות