• תפריט
משפט

בעל חוב לא יוכל לממש דירה ממושכנת במקום הבנק

בנק וחייב הגיעו להסדר שמנע את מכירת דירתו הממושכנת. אלא שבמקום הבנק הגיע נושה נוסף וביקש לאפשר לו למכור את הדירה לצורך כיסוי החוב כלפיו. למה דחה אותו רשם ההוצאה לפועל?

עו"ד ארז הימן 15:1731.10.16

בנק שמבקש לגבות חוב על הלוואת משכנתא בהוצאה לפועל מכונה "נושה מובטח" הרשאי לפתוח ישירות בהליכים למימוש הנכס הממושכן. נושה רגיל, לעומתו, יצטרך ללכת בדרך המלך הארוכה והפתלתלה – קודם כל לנסות לגבות את החוב באמצעים אחרים, כאשר מימוש הנכס הוא הסעד האחרון במקצה הסעדים האפשריים בהוצל"פ.

 

תיק מימוש כזה, שנפתח על ידי בנק נגד חייבים שצברו חוב של כ-400 אלף שקל, העלה את השאלה האם זוכה רגיל יכול לפעול למימוש הנכס במקום הבנק, במידה שהבנק 'מוותר' על המימוש.

 

הסיפור היה כזה. החייב וגרושתו לא עמדו בהלוואת המשכנתא על דירתם שבעפולה, בה מתגורר כיום החייב עם שני ילדיהם, ובשנת 2011 נפתח נגדם תיק מימוש בידי הבנק.

 

זמן קצר לפני פינויו מהדירה, הצליח החייב להגיע להסדר עם הבנק והפינוי נמנע. מאז ועד היום עומד החייב בהסדר עם הבנק וסכנת מכר הבית חלפה מעל ראשו. אלא שבמרס השנה ביקש זוכה אחר, שלטענתו החייב צבר כלפיו חוב של כ-52 אלף שקל, "להיכנס בנעלי הבנק" ולממש את הנכס.

 

כונס הנכסים מטעם הבנק הודיע כי אינו מתכוון למנוע מהזוכה לפעול לגביית החוב כל עוד הדבר לא יפגע בזכויות הבנק, אם כי הזוכה לא פירט מה התועלת שתצמח לו ממימוש הדירה, בפרט לנוכח העובדה שהחוב כלפיו שייך לחייב ולא לגרושתו – בעלת חצי מהזכויות בדירה.

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: bigstock

 

החייב, שלקה לפני 3 שנים באירוע מוחי ומוכר כנכה 100%, ביקש שלא לאפשר את מימוש הדירה ולהותירו ללא קורת גג, תוך פגיעה לא מידתית בזכויות. הוא טען כי אינו מנסה להתחמק מתשלום חובותיו אך ביקש לעשות זאת בהליך רגיל שלא יסכן את ביתו.

 

"אכיפת צדק"

 

בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, רשם לשכת ההוצאה לפועל בחדרה, איתי כרמי, החליט לדחות את בקשת הנושה. הרשם הדגיש כי מטרת הליכי המימוש אינה מכירת הנכס אלא סילוק החוב. כלומר, הדרך המועדפת היא לאפשר לחייב לשלם את חובו מבלי לפגוע בקורת הגג שלו. מסקנת הרשם הייתה כי נסיבות המקרה הנוכחי אינן מצדיקות לאפשר את מימוש הנכס עבור זוכה רגיל.

 

"משמעות מימוש הנכס בשלב זה, היא הותרת החייב ובני משפחתו ללא קורת גג", כתב הרשם בהחלטתו. "נראה כי זהו מקרה שבו האמצעי אינו מידתי ביחס למטרה, לכל הפחות בעת הזו. דומני כי המונח 'משפט צדק' כולל בחובו גם 'אכיפת צדק'. זו הסיבה בשלה הליכי אכיפה רצופים עקרונות מאזנים ובהם: מידתיות והתאמה בין ההליך למטרה; מדרג נקיטת הליכים מהקל לכבד; עקרון תום הלב, ולצד כל אלה ההכרה וההבנה שהליכי הוצאה לפועל יעילים, מוצדקים ומשכך ננקטים, רק עד הנקודה שבה החייב הופך לנטל על החברה. קורת גג כזכות בסיסית ויסודית בתרבות המשפטית שלנו היא כזו שבהעדרה החייב הופך לנטל על החברה".

 

מעבר לזה, הרשם סבר כי לנוכח טענות הכונס יש ספק בנוגע לתועלת שתצמח מהדירה הקטנה שממילא רק מחציתה שייכת לחייב. לפיכך, הרשם הזמין את הזוכה לפעול לגביית החוב בהליך הוצל"פ רגיל.

 

להחלטה

 

• ב"כ הזוכה (הבנק): עו"ד משה כהן

• ב"כ המשיבים: עו"ד שגית אברג'יל, עו"ד יפעת רובינפלד

 

*עורך דין ארז הימן מייצג חייבים בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x