מדוע הרכבת ניסתה למנוע מחברה להשתתף במכרז וכמה זה יעלה לה?

בשנה שעברה פרסמה רכבת ישראל מכרז להקמת מערכת סימולטורים להכשרת קטרים. תנאי הסף של המכרז כללו, בין היתר, דרישה מהמשתתפות להוכיח שתפעלו בשנים האחרונות לפחות שני סימולטורים המדמים תחושת נהיגה מלאה, וכוללים מנגנון, היוצר תחושות הנעה כמו רעידות ועצירות בחמש דרגות חופש. כמו כן, המשתתפות במכרז נדרשו להוכיח שלפחות אחד מהסימולטורים נמצא כיום בשלב הפעלה שוטפת.

חברת "בגירה מערכות" שהציעה את מועמדותה למכרז קיבלה לפני כחודש מכתב מהרכבת שלפיו המועמדות נדחתה משום שהיא לא עמדה בתנאי הסף. בתגובה עתרה החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה למנוע מהרכבת לבחור זוכה מבלי לאפשר לה להשתתף במכרז.

"בגירה" טענה כי הרכבת טעתה וכי היא עומדת בתנאי הסף במלואם. החברה ציינה כי בהתאם לתנאי המכרז היא התקשרה עם ספק משנה – חברה בעלת ניסיון רב במחקר ופיתוח של מערכות סימולציה ואימון בנהיגה, שפיתחה בשנים האחרונות שני סימולטורים הכוללים מנגנון של שש דרגות חופש, יותר ממה שנדרש במכרז.

הרכבת טענה בכל זאת כי החברה לא עמדה בתנאי הסף, כיוון שהמכרז דורש הצגת שני סימולטורים מלאים על כל רכיביהם, כולל מנגנון הפעלה, ואילו ספק המשנה עמו התחברה העותרת לא עומד בתנאי זה כיוון שהסימולטורים שבנתה חולקים מנגנון משותף שמצריך העברה מאחד לשני כך שאינם יכולים לעבוד במקביל.

מעבר לזה, היא טענה שבית המשפט לא צריך להתערב בשיקול הדעת של ועדת המכרזים ושהחברה לא פעלה בתום לב.

העותרת הכחישה התנהלות קלוקלת מצדה והבהירה שהדרישה הלשונית במכרז הייתה להוכיח שלפחות אחד מהסימולטורים נמצא בשלב פעילות שוטפת – ולא שניים במקביל כפי שכעת הרכבת טוענת. 

קטר של רכבת ישראל צילום: ערן יופי כהן

איך מפרשים תנאי מכרז?

השופטת אביגיל כהן הסכימה עם הרכבת במובן הזה שבית המשפט לא אמור לשמש כ"ועדת מכרזים עליונה" וודאי לא להחליף את שיקול הדעת המקצועי של הוועדה. ואולם, השופטת מצאה כי יש כאן מחלוקת בקשר לפרשנות הלשונית של מסמכי ההצעה להשתתפות במכרז, ויש צורך להכריע בה. בתוך כך השופטת הבהירה כי יש להקפיד על ניסוח בהיר של תנאי מכרז באופן שלא יאפשר כר ל"פרשנות משפטית".

בהקשר לדרך הפרשנות, נקבע כי כשיש כמה משמעויות לנוסח, יש לבחור בזו העולה בקנה אחד עם מטרות המכרז והאינטרס הציבורי שהוא נועד להגשים, וכמובן להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים.

בהתחשב בכך, השופטת עיינה באריכות במסמכים, חקרה את לשונם, ולבסוף החליטה לקבל את העתירה, תוך שקבעה כי תכלית תנאי הסף המדובר מסתדרת דווקא עם פרשנות העותרת – שכן המטרה הייתה להוכיח ניסיון בתחום הסימולציה – והחברה הצליחה להוכיח זאת.

לדברי השופטת, העותרת לא נדרשה להוכיח פעילות שוטפת בו-זמנית של שני סימולטורים, ודי שאחד מהם נמצא בשלב של הפעלה שוטפת. השופטת הסבירה כי אין כל פגם בכך שהעותרת יצרה מנגנון אחד משותף לשני סימולטורים – שניתן להעבירו מאחד לשני בקלות ובמהירות יחסית.

בנוסף, השופטת לא מצאה כל הוכחה להתנהגות בחוסר תום לב מצד העותרת. לבסוף, העתירה התקבלה והרכבת תצטרך לאפשר לעותרת להשתתף באופן שוויוני במכרז. הרכבת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ העותרת: עו"ד עמיר ליבונטין, עו"ד עינת שלו ענבר

• ב"כ המשיבה: עו"ד ליעד שוחם, עו"ד טל ינאי צור

* עורכת דין ליהיא ברזילי-מיטרני עוסקת בדיני חוזים ומכרזים

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il