$
משפט

המושב לא עמד בהסכם וישלם לרוכש 300 אלף שקל

כפר יחזקאל מכר חלקה ב-1991, אך רמ"י סירבה להעביר את הרישום על שם הרוכש בשל עיקולים שרבצו עליה. המושב דרש שהתובע ישלם את החובות לצורך הסרת העיקולים, אך השופט קבע כי לדרישה אין זכר בהסכם ומדובר בחוסר תום לב

עו"ד זיו לאטי 09:3601.09.16

בתביעה שהוגשה ב-2011 טען התובע כי לפני כ-25 שנה נחתם "זיכרון דברים" בינו לבין מושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. בהסכם קנה התובע מהמושב חלקה תמורת 35,000 שקל ותכנן להקים עליה בית.

 

לאחר ששילם את הכסף התובע ביקש להעביר את הרישום על שמו, אך כשהגיע לרשות מקרקעי ישראל נמסר לו כי לא ניתן להחכיר לו את הקרקע מכיוון שבינתיים הוטלו עיקולים על מספר חלקות במושב ביניהן החלקה שרכש.

 

התובע פנה למושב בבקשה שישלם את החובות ויסיר את העיקולים אך להפתעתו נתקל בסירוב. נציגי המושב ציינו בפניו כי הוועד החליט כי הוא זה שצריך להסדיר את החובות ועליו לשלם עוד 66,000 שקל לצורך הסרת העיקולים.

 

התובע סירב וטען כי החובות אינם שלו ומדובר בהפרת ההסכם. לאורך השנים פנה התובע מספר פעמים למושב אך זה עמד על דרישתו, ובינתיים החוב תפח ל-70,000 שקל. התובע הוסיף כי גם לאחר שהמושב שילם את החובות והעיקולים הוסרו, נציגיו עמדו על התשלום הנוסף וסירבו להשלים מול רמ"י את העברת החלקה על שמו.

 

התובע דרש כי בית המשפט יורה למושב לקיים את ההסכם ולאפשר לו להירשם כחוכר החלקה. בנוסף הוא טען שעל המושב לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו בשל עליית מחירי הבנייה והפסד דמי השכירות שיכול היה לקבל.

 

המושב טען כי לא הפר את ההסכם וכי המליץ לרמ"י להחכיר לתובע את החלקה, וסירובה לא היה בשליטתו. כמו כן, נטען שהתובע פעל בשיהוי רב ובחוסר תום לב והיה עליו לפנות לבית המשפט מיד כשנבצר ממנו לחכור את הקרקע. התנהלותו מלמדת כי זנח את רצונו לבנות בית במושב.

 

קרע על רקע אישי

 

השופטת רננה גלפז מוקדי מבית משפט השלום בנצרת התרשמה כי המחלוקת הכספית בין הצדדים הפכה ל"קרע על רקע אישי" בין נציגי המושב לבין התובע. מכל מקום, מאחר שדרישת התשלום לצורך הסרת העיקולים נוספה על ידי המושב אחרי שזכרון הדברים נחתם, מדובר בהפרת הסכם.

 

השופטת רננה גלפז מוקדי השופטת רננה גלפז מוקדי צילום: אתר בתי המשפט

 

השופטת הדגישה כי התנהלות המושב במשך השנים חורגת מההתנהלות הסבירה שיש לצפות מאגודה שיתופית, וכי הוא ניצל את פער הכוחות בינו לבין התובע. היא הסבירה כי כמי שמחזיק בקרקעות שהן משאב ציבורי חשוב, המושב הפרה חובתו לנהוג כלפי התובע בהגינות ובתום לב.

 

עם זאת היא קבעה כי התובע לא היה צריך לחכות 20 שנה והיה עליו לפנות לבית המשפט זמן רב קודם לכן.

 

לסיכום, השופטת הורתה למושב להשלים מול רמ"י את החכרת החלקה לתובע וחייבה אותו בפיצוי התובע על התייקרות עלויות הבנייה ועל הפסד דמי שכירות, בניכוי 15% בשל האשמה התורמת של התובע שהשתהה כאמור.

 

בסך הכל חויב המושב ב-295,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 50,000 שקל.

 

• ב"כ התובע: עו"ד עירן שושני

• ב"כ הנתבע: עו"ד אייקו פרי, עו"ד עמרי פרי

לפסק הדין

 

* עורך דין זיו לאטי ממשרד לאטי, עזרא עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי"פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x