דו"ח היציבות: האשמים תמיד
שר האוצר ובנק ישראל מאפשרים לבנקים וחברות הביטוח להמשיך להציע אשראי למשקי בית שלא יכולים להתחייב אליו. בדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל יש כמה סימני אזהרה למשבר מתקרב, אבל למי אכפת כשאפשר לגלגל הכל על הציבור
לוקחי הלוואות, רוכשי דירות, משדרגי מכוניות ופודי חסכונות - המשבר הבא הוא באשמתכם. לא באשמת שר האוצר משה כחלון שמחפש איך לדחוף עוד אשראי למשפחות שגם כך מתקשות לסגור את החודש. גם לא באשמת בנק ישראל שהריבית האפסית שהוא לא מעלה זה שנתיים מאלצת את הבנקים וחברות הביטוח למצוא דרכים יצירתיות ומגוונות לחלוב ריבית ממשפחות עובדות. כל זה קורה כמובן מבלי שבנק ישראל חס וחלילה ירסן את תיאבון הבנקים לחובות משקי הבית.
דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שפורסם אתמול חושף כמה נתונים מסמרי שיער שזוכים להתעלמות גמורה. אחד מהם הוא שהאשראי הצרכני גדל בחמש השנים שקדמו ל־2016 ב־30%. בכל אחת משלוש השנים האחרונות החוב גדל ב־7%. קצב גבוה בהרבה מהצמיחה במשק ולמרבה חוסר ההפתעה, ממש לא רחוק מהגידול בצריכה הפרטית: אנחנו מממנים את הצריכה שלנו בעזרת חובות.
עוד סיבה לדאגה היא שהצריכה הזו היא הסיבה העיקרית שהמשק הישראלי ממשיך איכשהו לצמוח, גם אם בשיעורים נמוכים. בשנה שעברה קצב הצמיחה עמד על 2.6%, הצריכה הפרטית על 4.3% ומדדים אחרים כמו השקעה ויצוא היו נמוכים להחריד. עד כה השנה הזו נראית דומה. ביום שהצריכה תרד, המשק כולו עלול להיכנס לסחרור שיוביל למיתון שיקשה על החזר החובות. בתגובה, המערכת הפיננסית תצמצם לא רק את האשראי לצריכה אלא גם את זה שמסייע ליזמים לפתוח מפעלים וחנויות שיעסיקו עוד עובדים.
כל זה לא מפריע לכחלון להמשיך לקדם את המסקנות של ועדת שטרום. בתחום האשראי ההיצע הוא שקובע את הביקוש. כלומר, ככל שיותר שחקנים יציעו לציבור אשראי כך עוד יתפח הר החובות של הציבור. האם זה מה שהכלכלה הישראלית צריכה כאשר לשליש ממשקי הבית יש חוב ממוצע של 94 אלף שקל? ספק גדול. מה שבטוח הוא שאיש בלשכת שר האוצר לא יעז לעצור ולחשוב על כל העסק מחדש.
