הבנקים יתחמקו ממשבר. החוסכים לא

1. השורה התחתונה של דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל חדה - ענף הנדל"ן מהווה סכנה ליציבות המערכת. מבחני קיצון שמדמים "מה יהיה אם" (יהיה מיתון חמור, המצב הגיאו-פליטי יחמיר, מחירי הדירות ירדו ועוד), מעלים תמונה שצריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות בירושלים. אולם אלו דווקא שאננים: מחד, רק אתמול הם הוציאו דו"ח שמפרט באריכות את כל תרחישי הבלהות שיגרמו למערכת הפיננסית בגלל ענף הדיור, ומנגד יום לפני כן עסק הפיקוח על הבנקים ביצירת התפתלות חשבונאית, שתאפשר לבנקים לתת עוד 10 מיליארד שקל לענף הנדל"ן.

ענף הנדל"ן דורש מימון רב ליזמים, לקבלנים ולרוכשים. מינוף גבוה בענף הוביל שוב ושוב למשברים, אז מדוע יום לפני הוצאת דו"ח שמפרט את תרומתו של ענף הנדל"ן למשבר הבא - המפקחת על הבנקים חדוה בר מתפתלת על מנת שהוא יקבל עוד אשראי?

2. התשובה לכך היא פשוטה. הבנקים ככל הנראה יצלחו את המשבר הבא ואת הפיצוץ של ירידת מחירי הדיור יספגו החוסכים לפנסיה. סיכוני האשראי לענף הנדל"ן והסיכון ההולך וגדל של הבנקים כתוצאה מאשראי לדיור, מגולגלים בנחישות מהבנקים אל החוסכים לפנסיה: אם זה באמצעות אג"ח CoCo שמנפיקים הבנקים עבור המוסדיים, אג"ח שבה גלומה תספורת לחוסכים במקרה שאחד מתרחישי הקיצון עליהם מדבר דו"ח היציבות הפיננסית יתממש; ואם באמצעות מכירה מאסיבית של תיקי משכנתאות מהבנקים למוסדיים. בנק ישראל מציין זאת בדו"ח היציבות - החשיפה ההדדית של הבנקים וכספי הפנסיה גדלה.

הנגידה, קרנית פלוגצילום: אלכס קולומויסקי

3. אך לא די בעלייה של החשיפה ההדדית של הבנקים וכספי הפנסיה: אתמול, בד בבד עם פירסום דו"ח היציבות של הפיננסית, התבשרנו כי המפקחת על הביטוח דורית סלינגר עשתה גם היא התפתלות בתוך הנוסח של כללי ההשקעה של כספי הפנסיה, וזאת על מנת שהמוסדיים יוכלו לתת כסף לבנקים להשקעה משותפת בנדל"ן. ההתפתלויות הללו של בר וסלינגר נעשו על רקע לחצים, שמפעיל בעיקר שר האוצר להגדלת הבנייה על מנת שזו תוביל לירידת מחירי הדיור (שמסתבר שיובילו בתורם לקטסטרופה למערכת הפיננסית – אבל נעזוב את זה בצד לרגע).

אבל בעוד בר מפקחת על יציבות של גופים עסקיים, סלינגר מפקחת על גופים שמנהלים את כספי פנסיה של החוסכים. המטרה הראשונה שלה, שהוגדרה במפורש בטיוטת רשות הפיקוח החדשה שמוקמת, היא "שמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים והלקוחות". כלומר, כספי הפנסיה הם לא נכס של המדינה, שיופנה להשגת מטרות חברתיות על חשבון החוסכים. כספי הפנסיה הם קניין אישי של החוסכים, שצריך ליצר להם תשואה שתבטיח הכנסה בשלב השלישי של

חייהם. האם האישור של סלינגר למוסדיים להצטרף לבנקים בעסקאות נדל"ן? רוב הסיכויים שלא.

4. ההשקעה משתלמת לחוסכים לפנסיה, אם זה סיכון שהם רוצים לקחת, ובמחיר הולם. אבל, גם כאן מופיעה נורה אדומה בדו"ח היציבות. הפעם בגלל מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל עצמו: "סיכון הריביות הנמוכות מתגבר... הוא מוביל לתשואות נמוכות שגורמות למשקיעים לתמחור לקוי של הסיכונים, ומגדיל את הסיכון בשווקים הפיננסיים ופוגע בתשואה הצפויה על החיסכון ארוך הטווח. כתוצאה מכך המשקיעים עלולים להשקיע את החיסכון הפנסיוני באפיקים מסוכנים שאינם תואמים את אופיים".

אז מה יש לנו? בנק ישראל ממשיך במדיניות הריבית הנמוכה, שמעלה את מחירי הנדל"ן, ומגדילה את הסיכון לבנקים. זה לא רצוי, אז מעבירים את הסיכון לחוסכים לפנסיה, תוך כדי ידיעה שהריבית הנמוכה מעוותת את יכולת תמחורו, וגם את התיאבון לו. כך, למעשה, דו"ח היציבות מראה שאת המשבר הבא הבנקים כנראה יעברו. החוסכים? לא בטוח.