המטרה היא לא חיזוק האוכלוסייה

החלטת הממשלה לאשר הטבות מס ליישובי יהודה ושומרון באמצעות הוספת קריטריון של הימצאות תחת איום ביטחוני מעלה שאלות מאוד מטרידות בנוגע לאחריות של הממשלה על תושבי המדינה. הטבות מס שניתנות ליישובי הפריפריה אמורות בעיקר למשוך אליהם אוכלוסיות חזקות שכן הטבות המס לתושב עולות ככל שהשכר של אותו תושב גבוה יותר.

לפי ההיגיון הזה, המדינה בעצם רוצה למשוך אוכלוסיה חזקה ליישובי יהודה ושומרון. למעשה, ביישובי יהודה ושומרון מתגוררת כבר היום אוכלוסיה חזקה למדי. היישוב אפרת, למשל, נמצא בדירוג סוציו־אקונומי 7 ואלקנה בדירוג סוציו־אקונומי 8.

אבל לא זאת מטרת הממשלה. וגם אם היתה זאת מטרתה, הרי שפקידי רשות המסים הזכירו לח"כים ולחברי הממשלה כי הטבות המס לא באמת מצליחות למשוך אוכלוסיות חזקות ליישובים חלשים, ושאם הכסף יושקע בתשתיות ובשירותים האזרחים ירוויחו יותר בסופו של דבר. אבל השרים לא מתעניינים במציאות והם שמחו לגרוף את התשואות על הרחבת מפת הטבות המס.

התנחלות דולב בגדהצילום: רויטרס

המדינה מודה בכישלונה להגן על האזרחים

בהחלטת הממשלה הזאת יש משהו מטריד יותר מהעוול שנגרם מעצם הרחבת מפת הטבות המס - הממשלה מוותרת על הביטחון של האזרחים שלה. בחלק גדול מהמקרים, מתן הטבות המס הוא הודאה של הממשלה בכשלונה. כלומר, הממשלה מודה שלא הצליחה לתת לישובים המרוחקים מגוש דן תרבות, חינוך ותחבורה ציבורית, שלכן היא מציעה לתושבים לגבות מהם פחות מס ושכבר יסתדרו לבד. אבל מה שקורה כאן חמור יותר. הקריטריון החדש לקבלת הטבות המס הוא הודאה של הממשלה בכך שאין ביכולתה להבטיח את הביטחון של האזרחים שמתגוררים ביהודה ושומרון ושלכן היא מפחיתה את גביית המס. כל עוד הממשלה מחליטה שהיא מכירה באזרחים שגרים שם, החובה הבסיסית ביותר של הממשלה היא להבטיח את ביטחונם.

אין ספק שחוסר היכולת של הממשלה לספק לתושבי קריית־שמונה או קריית־גת את אותם שירותים שהיא מעניקה לתושבי המרכז הוא מחדל, אבל עם כל הכבוד לתרבות, הרי כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לומר מה שחשוב הוא החיים עצמם ועל זה הוא מוותר עכשיו. נתניהו מוותר על הביטחון של האזרחים ומוכן לתת בתמורה הטבה כספית. זה צריך להדאיג כל אזרח. תושבי היישובים ביהודה ושומרון הם הראשונים שצריכים להגיד לממשלה "לא תודה, קחו בבקשה את הכסף שלנו ותדאגו לשמור על החיים שלנו". הרי להגדיר יישוב כמאוים ולהפחית את חבות המס של כל תושב במאות או אלפי שקלים זה לא מה שיעזור להתמודד עם האיום.

המקרה המיוחד של ירושלים

העיר שתושביה לא יזכו לקבל הטבות מס, למרות האירועים הביטחוניים שמתחוללים בשטחה היא ירושלים, מאחר ויש בה יותר מ־75 אלף תושבים. אבל ייתכן כי בעוד כמה חודשים האיום הביטחוני עליה יהיה גדול יותר. מה יקרה אם חלילה ישובו ימי האוטובוסים המתפוצצים? המדינה תתן לתושבי ירושלים הטבות מס בהיקף של מאות מליוני שקלים כדי שלא יברחו? ואם הפיגועים יזלגו גם לתל אביב כך שבסוף יישובי יהודה ושומרון יהיו הבטוחים ביותר? אז יפתחו מחדש את מפת הטבות המס? כנראה שלא, וגם על זה הממשלה צריכה לתת את הדעת.