בעקבות ליקויי בנייה: דיירים יפוצו ב-372,000 שקל
חברת הבנייה לקחה אחריות על ליקויי הבנייה בפרויקט במודיעין, אך לא הצליחה לתקן את כולם. ביהמ"ש קבע כי ההזדמנות שלה חלפה והיא תצטרך לממן עבודה של קבלן אחר שיבחרו הדיירים
לפני שבע שנים החליטו דיירים של ארבעה בניינים בפרויקט מגורים במודיעין להתאחד ותבעו מחברת הבנייה "האחים אוזן" לקחת אחריות על הליקויים הרבים שגילו ברכוש ובשטחים המשותפים של הבניינים. התביעה הוגשה על סך מיליון שקל לבית משפט השלום בבאר שבע.
בית המשפט הציע למנות מומחה לבחינת הליקויים והצדדים הסכימו, וחברת הבנייה אף קיבלה הזדמנות לבצע את התיקונים שמצא במבנים.
אלא שהתיקונים לא בוצעו לשביעות רצון הדיירים ובשנת 2015 הם התלוננו על כך בפני בית המשפט וטענו שפג תוקף ההזדמנות שקיבלה החברה לתקן את הליקויים. הם ביקשו לבצע את התיקונים בעצמם ולחייב את החברה לשלם להם את העלות בתוספת 20% עלות של קבלן מזדמן.
התובעים הציגו בפני בית המשפט רשימת ליקויים שכללה תיקוני ריצוף ואיטום יקרים. בנוסף הם טענו כי הבנייה עצמה הייתה בעייתית ואינה תואמת את תכניות הבנייה וההיתרים שניתנו מהרשויות. מעבר לזה דרשו התובעים גם פיצוי על עגמת נפש שנגרמה להם.
בתגובה, החברה ביקשה שלא לפסוק לתובעים פיצוי. היא טענה כי הם הפריזו בעלויות התיקון, הציעה חלופות זולות יותר ואמרה שהיא יכולה לבצע את כל התיקונים בעצמה. באשר לבנייה, נטען כי לו הייתה סטייה מהיתרי הבנייה הדיירים לא היו מקבלים אישורי אכלוס (טופס 4). החברה גם לא סברה שלתובעים נגרמה עגמת נפש כשלהי, שכן לטענתה, לא מדובר בליקויים חמורים שפגעו באיכות חייהם, מה גם שהיא עשתה מאמצים לתקן את כולם.
השופטת מיכל וולפסון, בית משפט השלום בבאר שבע
בניגוד ליהלומים, הזדמנויות אינן לנצח
השופטת מיכל וולפסון ציינה לזכות החברה את ההיענות המהירה שלה לתלונות הדיירים, את לקיחת האחריות על הליקויים ואת ההשקעה והמאמצים הרבים שהקדישה לתקן אותם. עם זאת, לא היה ספק שנותרו בבניינים עוד מספר ליקויים משמעותיים.
עצם העובדה שעד עכשיו החברה התנהלה כיאות, אינה מחייבת לקבוע כי כעת – שבע שנים אחרי הגשת התביעה – רק היא זכאית לתקן את הליקויים שנותרו. לדברי השופטת, החברה כבר קיבלה הזדמנות נאותה לתקן אותם, ומשלא הצליחה לתקן הכל – הגיע העת לתרגם את הליקויים שנותרו לפיצוי כספי ולאפשר לדיירים לבחור קבלן בעצמם.
עלות התיקונים, לפיכך, הבהירה השופטת, צריכה להיות בהתאם לעלויות של קבלן מזדמן ולא בהתאם למחירון של חברת הבנייה.
באשר לטיב הליקויים, השופטת קבעה כי נותרו בעיקר ליקויי איטום וכי התובעים צודקים בכך שהבנייה חרגה מהיתרי הבנייה, על אף שהתקבלו טפסי אכלוס.
השופטת העריכה את עלות הליקויים בסכום של 372,180 שקל, וזהו הפיצוי שפסקה לתובעים. בתוך כך היא קבעה כי אינם זכאים לפיצוי על עגמת נפש הן לנוכח טיב הליקויים – שאינו מפריע להתנהלותם היומיומית והן מאחר שחלק מהתובעים הגישו תביעות נפרדות בנושא.
לפיכך, התביעה התקבלה בחלקה ובנוסף לפיצוי תישא הנתבעת גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 שקל.
• ב"כ התובעים: עו"ד דוד אוחנה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איתי מושל
* עורך דין רועי שושני ממשרד לב-קורן, שושני, אופיר ושות' עוסק בדיני מקרקעין וליקויי בנייה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
