המצלמה באיילון היא מסחטת כסף

רק הרוג אחד פחות מבשנה שעברה

נשאלת השאלה האם מצלמת המהירות החדשה תמנע תאונות. התשובה לכך, היא לא. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העדכניים ביותר, שמסכמים את חודשים ינואר־אפריל 2016, השנה נרשמו 98 הרוגים בתאונות, כשבשנה שעברה נרשמו 99. מדובר בירידה על קוצו של יוד, שיכלה בקלות להתאזן. אחרי הכל, תאונות הדרכים בישראל לא נמצאות במגמת ירידה מתחילת פרויקט התקנת מצלמות מהירות ב־2012.

מצלמת מהירות צילום: תומר הדר

אין בדיקה אם המצלמות מביאות לירידה בהרוגים

ניתן היה לפנות אל דו"ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר השנה, אך עדיף שלא. הדו"ח בנושא מצלמות המהירות הוא ספר עב כרס שמתייחס להרבה תחומים: כיצד השוטרים מטפלים בדו"חות; כמה שוטרים נתפסו כשהם נוסעים מהר; וכמה נהגים התחמקו ממשפט. רק דבר אחד לא מופיע בו והוא האם המצלמות באמת מביאות לירידה במספר ההרוגים. את זה, אפילו המבקר כנראה לא טרח לבקר.

מצלמת המהירות החדשה באחד מנתיבי התחבורה העמוסים בישראל היא רק עוד נדבך במערכת משומנת היטב שנועדה לגבות מנהגים מסי דרך. בינה ובין תאונות דרכים אין קשר, ואיכשהו לכל הגורמים השלטוניים הנוגעים בדבר נוח מאוד להמשיך ולטעון, בניגוד לכל עובדה בשטח, שלא מדובר במסחטת כסף, אלא בהצלת חיים.

אתמול, ביום פעילותה הראשון של מצלמת המהירות החדשה אירעה תאונת דרכים בנתיבי איילון, לא רחוק ממיקומה, ככל הנראה מקרה קלאסי של אי שמירת מרחק בשילוב היסח דעת. המחלץ הראשי היה לא אחר ממפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, שחילץ נפגעים מהמכונית המעוכה. אז מצלמות מהירות לא ימנעו תאונות, אך את הגורמים שכן, המצלמות של אלשיך לא יודעות למדוד, ומזה המדינה לא תראה כסף.