$
דעות

התיקון לחוק המכר - איזוטרי

התיקון החדש הוא תיקון מבורך, המתקן עוול צרכני. אבל על הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לעסוק בסוגיות הליבה הבוערות ובכשלים האמיתיים של שוק הנדל"ן

טל ספיר וגיא שטורם 07:0108.07.16

בשבוע שעבר פורסם כי אחד הסעיפים הבולטים בתיקון לחוק המכר, שמקדם משרד הבינוי והשיכון, הוא שחברות הבנייה לא יוכלו יותר לגבות מלקוחותיהן שכר טרחה עבור עורכי הדין שלהן, כפי שמקובל היום.

 

בהצעת החוק מוסבר, שהוצאה על דיור היא המשמעותית ביותר בסל הוצאות משקי הבית ומהווה כ-25% מכלל הוצאות אלה וכי רוכש דירה ממוצע במדינת ישראל משקיע לצורך רכישת הדירה את עיקר הונו. לרוב מלווה עסקה זו, לצד העמדת ההון העצמי, בלקיחת הלוואה בהיקף משמעותי מבנק מסחרי, כנגד רישום משכנתא על הדירה הנרכשת.

 

ביסודה של הצעת החוק החדשה, כך מוסבר בה, עומד הרצון להביא לצמצום פערי הכוחות בין הצרכן לספק, כאשר ההנחה היא כי בדרך כלל לצרכן אין יכולת מיקוח והשפעה על הספק, קיימים פערי מידע בין הצדדים, כוחו הכלכלי קטן יותר, וכך גם יכולתו להתמודד עם מורכבות העסקה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בעסקה כה משמעותית לרוכש, כאמור לעיל.

 

נזכיר, כי התיקון הקודם לחוק המכר (שבו נקבעה תקרת שכר טרחה לעורכי הדין של חברות הבנייה בסך של 5,000 שקל בלבד), היה שגוי מיסודו והשיג תוצאות הפוכות לתוצאות להן ייחל המחוקק. במבחן הזמן אנו סבורים שהתיקון אפילו גרם לנזקים - הן לציבור רוכשי הדירות, הן ליזמים והן לציבור עורכי הדין.

 

יואב גלנט, שר השיכון והבינוי יואב גלנט, שר השיכון והבינוי צילום: לידר סטודיו לצילום

 

רוכשי הדירות, שילמו פעמיים – פעם אחת לעורכי הדין מטעמם, ופעם נוספת שילמו שכר טרחה לעורכי הדין של היזם/קבלן. יזמים/קבלנים שהסתמכו על הסכמי שכר טרחה הסטוריים עם עורכי הדין שלהם, נאלצו לשלם מכיסם את ההפרשים שנוצרו בשל התיקון לחוק. ומה עם ציבור עורכי הדין? עורכי הדין המייצגים יזמים, מצאו את עצמם בתחרות עזה (ובלתי סבירה) שהתבטאה בהורדת מחירים, ואילו אצל ציבור הרוכשים "התקבעה" התפיסה השגוייה, ששכר הטרחה ה'מומלץ' לעורכי הדין המייצגים רוכשי דירות (קבלן או "יד שנייה") הוא בגבולות של 5,000 שקל (סכום נמוך ובלתי סביר לכל הדעות, עבור ייצוג משפטי מלא בעסקת נדל"ן).

 

"באחריותנו לאפשר לציבור בישראל דיור בר־השגה, תוך הגנה חוקית על הרוכשים ודאגה להגינות בכל התהליכים", הגן שר הבינוי והשיכון על התיקון שמקדם משרדו. "עם כניסתי לתפקיד למדתי על פרצות בחוק שפגעו ברוכשים, והתיקונים החדשים יגנו על הציבור מפני תרמיות או גחמות של אנשי מקצוע".

 

התיקון החדש הוא תיקון מבורך, המתקן עוול צרכני שאין לזלזל בו, אלא שביחס לבעיות ולכשלים העצומים הקיימים בשוק הבנייה למגורים זוהי טיפה בים. מדובר בתיקון איזוטרי, שאינו מתיימר, וממילא אינו יכול, לתרום לפתרון סוגיות הליבה והכשלים האמיתיים של שוק הנדל"ן: היינו מצפים שתיקונים לחוק המכר יתמקדו בחיוב חברות הבניה במתן ערבויות חוק מכר לרוכשים בגין שינויי דיירים, היינו מצפים שיוסדרו סעיפים קוגנטיים בחוק המכר דירות, ועיקר, היינו מצפים שתבוצע סוף סוף התאמה של תקנות חוק המכר (הארכאיות) למציאות החדשה, בה חלק משמעותי מהפרויקטים באזור המרכז נבנים במסגרת תכנית תמ"א 38. לסיום, היינו מצפים שהצעת החוק החדשה תטפל באופן יסודי וגורף בפערי המידע המהותיים שקיימים בין רוכשי הדירות לבין חברות הבנייה.

 

כל אחד מנושאי ליבה אלה בפני עצמו, לא כל שכן לו היה מקבל רוב של נושאי הליבה ביטוי 'הוליסטי' בתיקון החדש לחוק המכר, היה מקדם באופן משמעותי את המטרה המוצהרת עליה עמד המחוקק בהצעת החוק הנוכחית והיא, כאמור, צמצום פערי הכוחות בין הצרכן לבין הקבלן.

 

התיקון המוצע לחוק המכר, לצערנו, דווקא מהווה דוגמה כיצד הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, מעדיפות, כשיטה, להסדיר נושאים איזוטריים (יחסית) החובקים בתוכם פוטנציאל ליחסי ציבור מרשימים, במקום לעסוק בסוגיות הליבה הבוערות ובכשלים האמיתיים של שוק הנדל"ן. תקוותנו שהתיקון הבא לחוק המכר יביא לידי ביטוי את הנושאים הללו, ויפה שעת אחת קודם.

 

הכותבים הם שותפים במשרד עוה"ד שיפמן, ספיר, שטורם המתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה והתחדשות עירונית

בטל שלח
    לכל התגובות
    x