צילומים ברשת: לראותם בלבד

תביעת ענק על שימוש בצילומי פפראצי של בר רפאלי מספקת הזדמנות לדון בהיבטים המשפטיים של סוגית העתקת תמונות, בעולם שבו כל ילד יודע להעתיק ולהפיץ תמונה באינטרנט.

לאחרונה פורסם שחברת צילום אמריקאית, שצילמה בעבר את בר רפאלי במהלך חופשת נופש עם בעלה ביוון, הגישה באמצעות עוה"ד קובי מרקוס ואלון פלד ממשרד גורניצקי ושות' תביעה על סך 900 אלף שקל נגד פרסומם בעיתון בישראל, ללא רשותה של החברה.

תביעה זו מהווה רק טיפה מתוך אוקיינוס של תביעות שמוגשות בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל נגד עיתונים, גופים ואנשים פרטיים, בשל שימוש בצילומים ללא היתר. אם בעבר היה זה מסובך למדי להעתיק באיכות טובה צילום שמתפרסם בעיתון או במקום אחר ולעשות בו שימוש, הרי בעידן האינטרנט כל ילד יודע כיצד להעתיק צילום ולהפיץ אותו ברחבי הרשת.

הנגישות לצילומים באינטרנט והקלות הבלתי נסבלת של העתקתם, הביאה אמנם להפצה מסיבית שלהם, אך במקרים רבים העתקת הצילום מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, וזאת אם המעתיק לא טרח לקבל על כך אישור מבעלי הזכויות בצילום – בין ביודעין ובין שלא ביודעין.

חשוב לומר זאת בצורה ברורה וחד משמעית: אסור לעשות שימוש כלשהו בצילום בו אתם נתקלים באינטרנט, בין אם מדובר בשימוש למטרות מסחריות ובין למטרות אלטרואיסטיות או מטרות אחרות.

כמו שאומרים על נרות חנוכה: "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". כך לדוגמה, רבים לא יודעים כי גם העתקת צילום לדף פייסבוק מחייבת את אישור בעלי הזכויות בצילום. ייתכן שבמרבית המקרים הדבר לא יגרור אחריו תביעה של בעל הזכויות, אבל כשזה קורה – זה לא נעים.

כהערת אגב ראוי לציין שבמרחבי הרשת ישנם לא מעט אתרים שמפרסמים צילומים המותרים בהעתקה גם ללא אישורם של בעלי הזכויות – כאשר עובדה זו מצוינת במפורש באותם אתרים. אך כאמור מדובר ב"יוצא מן הכלל המעיד על הכלל". ברירת המחדל היא שאסור לעשות שימוש בצילום, אלא אם כן נכלל באתר המפרסם צילומים המותרים בשימוש ללא צורך באישור.

בר רפאלי צילום: יריב פיין וגיא כושי

אחת הסיבות לכמות האדירה של תביעות בנושא צילומים היא שמצד אחד הציבור לא מודע להפרת החוק שהוא מבצע כשהוא מעתיק צילום באינטרנט מאתר לאתר, בעוד שמנגד יש היום טכנולוגיות המאפשרות לבעלי הזכויות בצילומים לאתר כל פרסום שלהם באמצעות "רובוטים" שמשוטטים כל העת באינטרנט ומאתרים את הצילומים. מכאן ועד להגשת תביעה נגד המפר, הדרך קצרה.

מהו סכום הפיצוי שיכול בעל הזכויות לקבל?

על פי החוק בישראל מוקנית לבעל הזכויות הזכות לתבוע מהמפר פיצוי סטטוטורי שיכול להגיע עד ל-100,000 שקל, בהתאם לנסיבות העניין, וזאת מבלי להוכיח נזק ממשי כלשהו. אם מדובר בצילומים רבים, הפיצוי יכול גם לעבור כמובן את המגבלה הנ"ל.

כשמדובר באדם פרטי שמעתיק למשל צילום לדף הפייסבוק שלו, הפיצוי יגיע בדרך כלל לאלפי שקלים בודדים. במקרים של שימוש בעל אופי יותר מסחרי, הפיצוי יכול להגיע גם לעשרות אלפי שקלים לצילום בודד. ואולם, מדובר כאמור בפיצוי שאינו קשור בהכרח לנזק האמיתי שנגרם לבעלי הזכויות, ואלה זכאים לתבוע גם סכומים גדולים בהרבה – אם יוכיחו שאכן נגרם להם נזק בסדרי הגודל הנתבעים.

יש לציין כי כל הכללים הנ"ל חלים לא רק לגבי העתקת צילומים המתפרסמים באינטרנט, אלא גם על העלאה ראשונית של צילום לרשת ללא אישור בעלי הזכויות.

אלה הן עצותיי לכל מי שנוהג להעלות צילומים לאינטרנט או להעתיק צילומים שכבר התפרסמו ברשת:

• לפני כל שימוש בצילום ברשת, בדקו היטב ובמשנה זהירות האם יש לכם אישור לכך מבעלי זכויות היוצרים בצילום.
  

• הקפידו לציין את שמו של הצלם, מאחר שגם אי מתן קרדיט כשלעצמו מקנה זכות לתביעה כנגדכם.
  

• במקרה שכבר קיבלתם מכתב דרישה לפיצויים מבעלי הזכויות בצילום שעשיתם בו שימוש ללא רשות, הורידו מיד את הצילום מהאתר אליו העליתם אותו. הסרת הצילום כשלעצמה תעמוד לזכותכם, הן בהתדיינות מול התובע לגבי פשרה לפני המשפט, והן כשיקול לשופט שיפסוק את סכום הפיצוי שיושת עליכם.
  

• אם אינכם יכולים להוכיח שהתובע אינו בעל זכויות היוצרים בצילום המדובר, או לחילופין שקיבלתם היתר מבעל הזכויות לעשות שימוש בצילום ברשת – וגם אין לכם טענות טובות אחרות בנושא – הרבה יותר משתלם וכדאי לסגור את התביעה בפשרה עוד לפני שתיגררו להליכים משפטיים, במסגרתם תצטרכו לשלם גם שכר טרחת עורך דין ולשאת בעלויות משפט.
  

הכותב הוא עו"ד עוסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer