• תפריט
דעות

תאונות עבודה בבנייה: האחריות של בנק ישראל

יש לחייב קבלנים המבקשים לקבל הלוואות - להציג דו"חות בטיחות

עופר סטיבון 08:2312.06.16

עובדי הבניין בישראל נפצעים ונהרגים במספרים מבהילים – כפי שהצביע דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בחודש שעבר, וכפי שמראה הסיקור התקשורתי הנמרץ שמעלה את הסוגיה למודעות הציבורית, לא מעט בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין". כלי התקשורת והקואליציה קוראים בצדק להגברת הפיקוח והאכיפה בתחום. אולם יש זווית נוספת לסוגיה, שגם ממנה עשוי לבוא השינוי המיוחל - הזווית הכלכלית-מימונית.

הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים פנתה באחרונה לראשי בנק ישראל בהצעה לגבש נוהל שלפיו, במסגרת ליווי פיננסי צמוד של כל פרויקט בנייה המקבל הלוואה מבנק, יידרש הקבלן המבצע להגיש לבנק דוח בטיחות תקופתי. הגשת הדו"ח הנוגע לאתר הבנייה הממומן תהיה תנאי לשחרור כספי האשראי.

 

ההצעה התבססה הן על תפקידם ה"ציבורי לכאורה" של הבנקים, כפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט, והן על הנטייה הגוברת כיום בעולם לראות במלווים גדולים אחראים לפעולות של הגופים הלווים מהם כספים. תפיסה זו אף התקבלה בישראל בכל הקשור לאחריות המלווה כלפי רוכשי דירות בפרויקטים נדל"ניים הממומנים בליווי פיננסי צמוד. במדינות אחרות מכסה דוקטרינת "אחריות המלווה" גם היבטים סביבתיים, ו"עקרונות המשווה" (equator principles) שהבנקים המובילים בעולם קיבלו על עצמם, כוללים מניעת מימון מפרויקטים מזהמים.

 

באופן דומה, גישה זו חלה גם בכל הנוגע לאחריות המלווים לחיי העובדים. מעבר להיבט המוסרי, הדרישה לדו"ח בטיחות תקופתי יכולה גם להגן על הבנקים מפני טענות על חבותם במקרה של תאונות. כל זאת, לנוכח ההכרה הגוברת במרכזיותה של סוגיית המימון, ובכך שעצם קיומה (או העדרה) של תשתית פיננסית מאפשר (או מונע) מתאגידים ויזמים שונים לפגוע באינטרסים החיוניים לכלל הציבור – בין שזהו האוויר שאנו נושמים, בין שאלה השירותים שאנו זכאים להם ובין שאלה חייהם ובריאותם של עובדים.

 

 

פועלי בניין (ארכיון). עניין של חיי אדם פועלי בניין (ארכיון). עניין של חיי אדם צילום: הפורום למניעת תאונות עבודה

 

לכן ראוי שבנק ישראל יפעל כרגולטור המתווה דרך, וכפי שחייב לפני שנים אחדות את הבנקים לפרסם דו"חות אחריות תאגידית, כך ראוי שגם כאן יקבע נוהל שיתנה הלוואות לקבלנים בהצגת דוחות בטיחות. 

 

עם זאת, בנק ישראל דחה את ההצעה בטענה ש"מערכת הבנקאות אינה הכתובת המקצועית לטיפול בנושא זה", וכי האחריות בנושא מוטלת על גופי המקצוע - המוסד לבטיחות וגהות, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה.

 

מדובר בעמדה מאכזבת במיוחד: ממדי הפגיעה בעובדי הבניין, ובמיוחד העובדה שמדובר באוכלוסייה מוחלשת ו"שקופה", נטולת קול ויכולת השפעה – מחייבים התגייסות מצד כלל הגופים הכלכליים והציבוריים, ברוח הציווי "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו". אגב, התגובות שקיבלנו לפנייה נוספת שכתבנו, לארגון בוני הארץ ולעשרות קבלנים מובילים, המחישה לנו את מודעותם של קבלנים רבים לנגע תאונות הבניין, את מחויבותם (של חלקם לפחות) להיאבק בה ברמה הארגונית, ובעיקר - את ציפייתם למעורבות עמוקה יותר של מוסדות השלטון. גם בהקשר הזה, הסירוב לשלב את המערכת הבנקאית במאבק לביעור נגע תאונות הבעניין – הוא החמצה מצערת.

 

אכן, ברור כי דרושה הגברה של אכיפת כללי הבטיחות, של הפיקוח על אתרי הבנייה, של חקירת התאונות ושל ההעמדות לדין של האחראים לתאונות, וכי כל אלה דורשים תוספת תקציב. הצעת הקליניקה מתייחדת בכך שהיא אינה דורשת תקציב גדול (מנגנון הליווי הפיננסי הצמוד כבר קיים ממילא), ושהיא בעצם יוצרת מעגל של פיקוח מניעתי, שהינו תמיד זול ופשוט יותר, בהגדרה, מאשר מעגל הפיקוח של גורמי האכיפה. מאכזב לראות שהבנק לא שקל את הדברים ולו כפתח לדיון פנימי. אם וכאשר תוטל על בנק מלווה אחריות נזיקית משום שעצם את עיניו למול ניהול רשלני של פרויקט בנייה, שגבה קורבנות, לא יוכל בנק ישראל להלין אלא על עצמו.

 

ד"ר עופר סיטבון הוא ראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. מאמר זה נכתב יחד עם הסטודנטיות אדר גרין וגלית צברי המובילות את קידום יוזמת הקליניקה.

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות