לפני שיהיה מאוחר מדי: כך אפשר להציל את ים המלח
ירידת המפלס של ים המלח בכמטר לשנה, יצרה את תופעת הבולענים המהווה סכנת חיים ופוגעת בפעילות הכלכלית באזור; מה ניתן לעשות - בהשקעה קטנה יחסית?
אבל אין צורך בנבואות זעם: כבר היום כולנו מבינים כי ים המלח הינו אוצר טבע ומרפא ייחודי בעולם , משאב חשוב לכלכלה הישראלית, וחשיבותו התיירותית-רפואית הפוטנציאלית הינה רבה אפילו יותר מכל אתר מרפא בעולם. נורא לראות כיצד נהרס אתר חשוב זה מאז הופסקו אליו זרימת נהרות: הירדן, הארנון והיבוק. אחראים לכך עונות יובש ארוכות מתמיד ומדיניות ניצול המים המתוקים ע"י ממשלות ישראל ירדן וסוריה. יותר מכך,הניצול הבלתי מבוקר של אוצרות ים המלח ע"י מפעלי ים המלח.
ים המלח. משאב חשוב שהזנחתו עלולה לגרום לאסון צילום: עמית שאבי רבים מחפשים שיכילו בתוכם גם את ההזדמנות לשיתוף פעולה אזורי, אבל היה זה דווקא השר לשעבר סילבן שלום שיזם הקמת תעלה שתעבור בשטח ירדן, במימון הבנק העולמי, ארה"ב, ישראל וירדן. התעלה צפויה הייתה להזרים מי ים-סוף לצפון ים המלח , ובדרך לייצר חשמל זול שיפעיל מתקני התפלה- -ויתן מים לירדן הצמאה. לאחר סקר יקר שביצע הבנק העולמי הוסכם (בכתב) ע"י כל הצדדים להתחיל בביצוע הפרויקט.
אבל בדיון בפרויקט שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, התברר שירדן רואה במיזם דרך להצלת משק המים היבש ואוכלוסייתה מצמא, אילו ים המלח עתיד לקבל מעט מאד מים נוספים. "זה לא הילד שציפינו לו" אמרו משתתפים בדיון בוועדה, כי התעלה אפילו לא תפצה על 5% מההפסד השנתי באידוי של ים המלח.
אבל ישנה דרך אחרת להציל את ים המלח מכליון. דרך פשוטה יותר, והיא הקמת "התעלה הצפונית", שתזרים מי ים-התיכון דרך עמק יזרעאל ובקעת הירדן לים המלח וזאת תוך שימוש בתוואי פשוט וזול. זה יאפשר לנצל את הפרשי הגובה (200 מטר ליד בית-שאן) להקמת תחנת חשמל גדולה שתוכל בין-השאר לספק חשמל להתפלת מי-ים. תוכנית מגירה שהוגיה הראשונים היו הפרופ' לאודרמילק וטיפח אותה יגאל אלון ז"ל עם עוזרו, המהנדס שלמה גור ז"ל. העלות המוערכת כיום לביצוע פרוייקט זה היא רק כ-3 מיליארד דולר ומשך הבנייה הצפוי הוא 3 שנים בלבד.
מפעלי ים המלח. להציל קודם כי צריך להציל, ואחרי זה לדאוג לאינטרסים של אחרים צילום: עמית שעל
תוכנית זו ניתנת לביצוע תוך זמן קצר בתנאי שהממשלה תכריז על הפרוייקט להצלת ים המלח כ"פרוייקט לאומי"- ותמנה מנהלת פרוייקט אשר תוציא מכרז בינלאומי BOT) ). היזם יקים על חשבונו ויתחזק את כל המיתקנים על קרקעות מדינה שיוחכרו לו בסכום סמלי. בתמורה תבטיח המדינה לקנות מהיזם במחירים מוסכמים את כל תפוקת המים המותפלים (ואת עודפי תפוקת החשמל הנותר לאחר השימוש במתקני ההתפלה). זוכה המכרז יתפעל את המערכת 29 שנה, ובתום התקופה הזו יועברו כל המיתקנים לרשות המדינה שתוכל להחכירם להמשך אחזקה ותפעול לחברה אחרת.
תבנה תחנת הכוח גדולה ליד בית-שאן, שתנצל מפל מים של 200 מטר לייצור חשמל שייועד ברובו למפעל התפלה הגדול, שהשתלב מיידית במערכת ה"מוביל הארצי" מבלי להזדקק להקמת מאגר מלאכותי, או להפקעת אדמות או להנחת צנרת נוספת. יהיה ניתן לאסוף מים שיוזרמו לירדן בסכרים קטנים ולשומרם הן לשימוש חקלאי האיזור והן עבור חיות הבר באזור
עם השלמת הפרויקט, שיהיו לנו שפע של מים מותפלים זולים ורזרבות חשמל, רק אז ניתן, לפנטז על עתיד של שת"פ איזורי פורה. כרגע,המחשבה המובילה בתוכנית המוצעת פה הינה קודם כל הצלת ים-המלח והאזור כולו, מניעת אסון לתושבים, לתיירים ולכלכלה. לא נוכל להחזיר את שטח ים- המלח לגודלו מלפני 50 שנה. מה שניתן לפי התוכנית הנ"ל הוא להוסיף מספיק מים למנוע את אידויו, ואולי להגדילו מעט מגודלו המצומצם כיום.
יהודה דרורי היה בעל חברה לייעוץ פרלמנטרי. פעיל זה 35 בשדולות הכנסת למען ים-המלח
