$
משפט

ליכט: אין מקום להתערבות היועמ"ש בנושא שכר הבכירים

המשנה ליועמ"ש מבהיר במכתב לבנק ישראל כי לא יעסוק בסוגיית הפרשות הפנסיה לבכירים שעשויות להשתנות בעקבות החוק המגביל את שכם ל-2.5 מיליון שקל בשנה: "מדובר במשימה "כבדה" מדי. מקומן של הוראות מעבר מפורטות מעין אלה הוא בחקיקה ראשית"

משה גורלי 13:4329.05.16

המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט הודיע היום (א') לבנק ישראל ולמשרד האוצר כי לפחות כרגע, אין בכוונתו להחריג בחוות דעת את ההפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים מחוק שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים. "למרות רצוננו לסייע, לטעמנו אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי", כתב. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" שליכט הודיע למנהלי הבנקים כי הוא אינו יכול להכשיר החרגת זכויות אלה מתקרת החוק.

 

למרות הימנעותו ממתן חוות דעת כרגע, במכתב לבנק ישראל הוא מעניק כמה גזרים לבנקים, המבקשים להחריג את תנאי הפרישה של עובדים קיימים מתקרת עלות שכר שנתית של 2.5 מיליון שקל. הוא מביע תמיכה עקרונית בעמדתם ולא שולל מתן חוות דעת שכזאת בעתיד במקרה קונקרטי, בזמן המתאים ובתנאים המתאימים. הוא אף מפרט חלק מהתנאים העתידיים האלה.

 

ליכט. "אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי" ליכט. "אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי" צילום: עומר מסינגר

 

על פי מכתבו של ליכט, תנאי ראשון למתן חוות דעת כזאת בעתיד הוא התמקדות בזכויות שישולמו עקב סיום עבודתו של העובד בלבד, להבדיל ממרכיבים אחרים בעלי ממד עתידי כמו אופציות ובונוסים. תנאים נוספים שמציב ליכט הם התמקדות בהתקשרויות שאושרו לפני פרסום החוק ובזכויות שהופרשו עד למועד זה. עוד הוא מעמיד כתנאי כי המהלך הקונקרטי יאושר על ידי הרגולטור הרלבנטי, שהוא המפקחת על הבנקים, וכי ההחרגה תינתן רק לתאגיד שפועל ברוח החוק.

 

למעשה, בכך ליכט נותן לבנקים להרגיש עם חוות דעת אבל ללכת בלי: הוא סימפטי לעמדתם, מרמז שבעתיד תינתן חוות דעת במקרה המתאים ונותן רוח גבית לחוות הדעת הפרטית שבידי הבנקים. עד כה, הבנקים הצטיידו במספר חוות דעת פרטיות בהן נטען כי ניתן לשלם לפורשים את הסכומים מבלי שיחושבו במסגרת המגבלה, ולרשותם עומד גם בג"ץ ילנה גניס מ־2001 שקבע כי יש להפריד בין זכויות שהוקנו בעבר כחוק לבין פגיעה עתידית. בבנקים ציפו שלארסנל המשפטי הזה יצטרף גם ליכט, וכך גם ציפה שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הבנקים חדוה בר, אך כאמור הוא לא סיפק את מבוקשם.

 

 

 

הסיבות של ליכט להימנעות

 

במכתבו לבנק ישראל, ליכט מדגיש את החזקה הכפולה שחלה על המחוקק: לא לפגוע בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים ולא לפגוע בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכלית החוק. בעניין זה הוא נותן משקל לדאגה ולחששה של המפקחת על הבנקים מפני פרישה של עשרות בכירים, ש"תוביל למשבר ניהולי בבנקים הגדולים".

במכתב הוא נותן לבנקים את התחושה שהוא לצידם, אך מפרט לגבי שתי תובנות שעלו בבדיקה מעמיקה של הנושא. האחת היא כי הנושא מורכב מדי לחוות דעת עקרונית וכי מקומה של החלטה כזאת בחקיקה ראשית, והשנייה היא כי בחוות דעת לא יהיה ניתן לכסות את השונות הרבה בין בנק לבנק ובין בנקים לשאר המוסדות הפיננסיים. בשלב מסוים ליכט שקל לכתוב חוות דעת עקרונית, אך חשש כי הדבר יתפרש כמתן "צ'ק פתוח" לבנקים ולגופים האחרים מבלי שבחן לעומק את הסכמי השכר.

 

הבנקים מחכים לחיזוק נוסף

 

האם מכתבו של ליכט יבטל עתירה צפויה של הבנקים לבג"ץ? למרות שיש בו כדי להרגיע, הבנקים מקווים לחיזוקים נוספים בדמות הצהרה לפרוטוקול ועדת הכספים או אמירות ברורות של שר האוצר והמפקחת על הבנקים. בכל מקרה, אין כרגע קול אחד בעניין זה - חלק מהבנקים ששים יותר לעתור וחלק פחות, כאשר השיקולים מתאזנים בין הסיכוי המשפטי - שהוא לא רע - לבין הדימוי הציבורי של המהלך - שהוא לא טוב.

 

האפשרויות המשפטיות האחרות תלויות בהחלטות הבנקים. אם יחליטו לא לשלם את פיצויי הפיטורים, סביר שייתבעו בידי הבכירים בבית הדין לעבודה. רוב הסיכויים שהבנקים יחליטו, בגיבוי חוות הדעת שבידיהם, לשלם. אז הם ייחשפו לתביעה נגזרת בבית המשפט המחוזי - תביעה בה תהיה אפשרות ליועץ המשפטי להביע את דעתו. אם מדובר בתביעה שעונה על הפרמטרים ששרטט ליכט, יש סיכוי טוב שמחליפו בתפקיד יספק את חוות הדעת שלא נכתבה היום.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x