דימונה טקסטיל: עודד גולד ושלמה וחניש ישלמו את חובות החברה - 34 מיליון שקל
ביהמ"ש קבע עתה כי בעלי החברה שפורקה לפני 20 שנה, "ניהלו את החברה במרמה ומכאן החיוב בחובות החברה"; ב-2009 גזר ביהמ"ש המחוזי 8 שנות מאסר על גולד ו-6 שנות מאסר על וחניש
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי היזמים עודד גולד ושלמה וחניש יחויבו בחובותיה של חברת דימונה טקסטיל, שהתפרקה לפני 20 שנה, בסכום של כ-34 מיליון שקל. "אין לי אלא לקבוע כי ניהול החברה נעשה במרמה ומכאן החיוב בחובות החברה", כתבה השופטת חנה פלינר בפסק הדין.
קראו עוד בכלכליסט:
- המדינה ערערה לעליון על קולת העונש של וחניש וגולד
- 8-6 שנות מאסר למורשעים בפרשת המרמה במרכז ההשקעות
- אנשי העסקים וחניש וגולד הורשעו בביצוע 58 עבירות של קבלת דבר במרמה בסכום כולל של 53 מיליון שקל
חברת דימונה טקסטיל החלה בהליכי פירוק בשנת 1996. בשנת 2005 הוגשה על ידי המפרק של דימונה טקסטיל, עו"ד אילן שביט (שטריקס), בקשה לחייב את שני היזמים בכלל חובותיה של החברה. זאת בשל טענותיו כי עסקי החברה נוהלו על ידי השניים בכוונה לרמות את נושי החברה וכי הם השתמשו שלא כדין בכספי החברה.
במקביל להליך הפירוק התנהל הליך פלילי נגד גולד ווחניש ועל כן הדיון בבקשת המפרק נדחה. בשנת 2009 הורשעו השניים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-58 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הרשעתם נגעה לארבעה מיזמים אותם הובילו ובקשר אליהן ניתנו להם הטבות שונות על ידי מרכז ההשקעות, בין השאר רכישתו והרחבתו של מפעל הטקסטיל בדימונה.
בית המשפט המחוזי גזר על גולד 8 שנות מאסר ו-6 שנות מאסר לוחניש. ערעורם של השניים נדחה בשנת 2012 בבית המשפט העליון ועונשו של גולד אף הוחמר לתשע וחצי שנות מאסר בפועל.
לאחר מתן גזר הדין סבר המפרק כי די בהרשעתם כדי למצות עימם את הדין וביקש למחוק את הבקשה לחיובם בחובות החברה, אולם המדינה הודיעה בשלב הזה כי קיימת חשיבות ציבורית בבירות הבקשה ובמיצוי ההליך האזרחי עם היזמים בנוסף להליך הפלילי.
במרכז, שלמה וחניש צילום: יריב כץ השופטת ורדה אלשיך קיבלה אז את עמדת המדינה והעבירה את זכות התביעה מהמפרק למדינה, בכובעה כנושה מרכזי המוסמך להגיש תביעה. בהמשך, בשנת 2013, קבעה השופטת אלשייך כי יש לחייב את שני היזמים בחובות החברה וציינה כי על בתי המשפט להעביר מסר חד-משמעי כי מעשים חמורים מסוג אלה לא ישתלמו בשום פנים ואופן לעושיהם ואף ישיבה של מספר שנים בבית הכלא, אין פירושה כי העבריינים יוכלו ליטול את שללם לאחר ריצוי המאסר וליהנות במישרין או בעקיפין מהרווחים שהושגו שלא כדין.
"למען יראו וייראו ולמען יידעו נאשמים פוטנציאליים כי התוצאה המתבקשת ממעשים כאלו, אף אם תתמהמה שנים, בוא תבוא ואין מאסר פוטר אותם מן התוצאות הכספיות של התנהלות כזו", לשון השופטת אלשיך.
גולד ווחניש לא ויתרו וערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון בטענה כי לא ניתנה להם האפשרות לייצוג בהליך בפני השופטת אלשיך. המדינה הסכימה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי לדון בטענותיהם.
בימים האחרונים דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, חנה פלינר, את כל טענותיהם של היזמים וקיבלה פעם נוספת את עמדת המדינה כי יש לחייבם בחובות החברה. הכספים יועברו לקופת הפירוק של החברה ויתחלקו בין הנושים לפי סכומי תביעות החוב שאושרו בהפחתת סכומים שהתקבלו על חשבון החוב.
"נחה דעתי כי יש לקבל את בקשת המדינה ולחייב את המשיבים בחובות החברה", כתבה השופטת פלינר בפסק הדין. "הכל בהתאם לפסק הדין הפלילי החלוט. לא מצאתי ממש באיזו מטענות הסף אשר הועלו על ידי השניים, ובהיעדר ראיה לסתור את ממצאי פסק הדין הפלילי, אין לי אלא לקבוע כי ניהול החברה נעשה במרמה ומכאן חיובם בחובות החברה".
המדינה יוצגה בהליך על ידי עו"ד מאיר לפלר ממשרד לוסטיגמן-לפלר, בליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, גולד ווחניש יוצגו על ידי עוה"ד יובל קינן וטוביה גודיס.
