• תפריט
משפט

מי יגן על המיליונרים המחולטים

לעברייני הצווארון הלבן לא נשאר כסף לייצוג משפטי והסנגוריה הציבורית לא עומדת בעומס

זוהר שחר לוי 06:5101.05.16

דחיית שלב ההוכחות במשפטו של עו"ד רונאל פישר בחודש שעבר בשל אי־יכולתו להשיג ייצוג משפטי הציפה בעיה חדשה יחסית בנוף המשפטי: חשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן שכספיהם הוקפאו לצורך חילוט אינם יכולים לממן הגנה משפטית ונשלחים לזרועות הסנגוריה הציבורית. כך יוצא שריבוי מקרי הפשיעה הכלכלית במדינה דורש מהגוף שנועד לסייע למי שידם אינה משגת לטפל בתיקים מורכבים, שגם הוא מודה שלעתים גדולים ממידותיו. במקביל צצות שאלות אתיות על ייצוג הולם, הליך הוגן ושימוש ראוי בכספי ציבור.

 

שבועות ספורים לפני תחילת משפטו פנה פישר לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למנות לו סנגור ציבורי לאחר שהמדינה תפסה את נכסיו במטרה לבקש את חילוטם אם יורשע. "כל רכושו של הנאשם ובני משפחתו מחולט בתיק זה או מעוקל בידי רשויות המס", כתבו באי כוחו של פישר לבית המשפט. "על פי חוק, זכאי הנאשם לייצוג בידי הסנגוריה הציבורית, ולפיכך מתבקש כבוד בית המשפט להורות על מינוי סנגור ציבורי לנאשם".

עו"ד רונאל פישר. שלב ההוכחות במשפטו נדחה לאחר שלטענתו הקפאת נכסיו מנעה ממנו לממן ייצוג משפטי עו"ד רונאל פישר. שלב ההוכחות במשפטו נדחה לאחר שלטענתו הקפאת נכסיו מנעה ממנו לממן ייצוג משפטי צילום: אוהד צויגנברג

 

מאז הגיש עו"ד פישר את הבקשה למינוי סנגור ציבורי, מנסים בסנגוריה הציבורית למצוא עורך דין שיוכל להיכנס בתוך זמן קצר לתיק, המכיל חומר רב ביותר, ולספק שירות משפטי יעיל וטוב לנאשם. אולם עד כה לא נמצא כזה. בדיון שנערך בנושא בשבוע שעבר ציין הסנגור הציבורי המחוזי, עו"ד דורי פינטו, כי הסנגוריה חותרת, בשיתוף פעולה עם פישר, לשחרר כספים מתוך כספי החילוט "כדי לאפשר לו לשכור סנגור פרטי".

ניסים דג'לדטי. בית המשפט פסק לשלם 1.6 מיליון שקל שכר טרחה לסניגור פרטי מתוך כספי החילוט ניסים דג'לדטי. בית המשפט פסק לשלם 1.6 מיליון שקל שכר טרחה לסניגור פרטי מתוך כספי החילוט

 

בפרקליטות מתנגדים לשחרור הכספים בטענה כי כספים שנתפסו בעבירה מיועדים לקופת הציבור ולא למי שביצע את העבירה. לטענת הפרקליטות, לא הגיוני שאדם שגנב כסף יוכל להשתמש בו, גם לא לייצוג משפטי. אם כספו של חשוד או נאשם הוקפא ואין לו כסף לממן סנגור פרטי, הרי שהדרך פתוחה בפניו לפנות לסנגוריה הציבורית. אלא שבסנגוריה מתנגדים לחלוטין לעמדת הפרקליטות ואף לשימוש הנרחב בכלי החילוט. "עמדתה העקרונית של הסנגוריה היא שיש לשלול הרחבה דרקונית של סמכויות החילוט הקיימות בחוק", נכתב בנייר עמדה בנושא שהועבר למשרד המשפטים עוד לפני פרשת פישר. "הגדלת אפשרויות החילוט פוגעת באורח חמור ובלתי מידתי בזכויות הקניין של חשודים, נאשמים, נידונים וצדדים שלישיים, ואף מכרסמת בזכות היסוד להליך ראוי".

 

עו"ד רונן רוזנבלום: "יש לחייב את התביעה להציג תשתית ראייתית בעניין יכולתו הכלכלית של נאשם כשהוא מבקש לשחרר נכסים לטובת שכירת עו"ד פרטי" עו"ד רונן רוזנבלום: "יש לחייב את התביעה להציג תשתית ראייתית בעניין יכולתו הכלכלית של נאשם כשהוא מבקש לשחרר נכסים לטובת שכירת עו"ד פרטי" צילום: עמית שעל

 

"הסנגוריה לא ערוכה לטיפול במגה-תיקים"

 

"חוק איסור הלבנת הון יצר מהפכה בכך שביקש לשלול מהעבריין את האפשרות ליהנות מפירות העבירה", מסביר את ההיגיון המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית יהודה שפר. "המסר המרכזי הוא שהפשע אינו משתלם גם במישור הכלכלי. הזכות לייצוג היא זכות חשובה שהמדינה רואה בה ערך רב, ולפיכך הוקמה הסנגוריה הציבורית כדי להעניק ייצוג משפטי ראוי לנאשמים שאינם בעלי אמצעים, גם בתיקי צווארון לבן".

 

באופן לא מפתיע, הסנגורים הפרטיים לא ממש מסכימים עם עמדת הפרקליטות, שפוגעת במטה לחמם. "בסנגוריה הציבורית עובדים עורכי דין איכותיים ומקצועיים ביותר", אומר עו"ד דרור מתתיהו, שותף ומנהל מחלקת צווארון לבן במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון. "עם זאת, רובם אינם מיומנים ואינם ערוכים להתמודד עם תיקי צווארון לבן ענקיים, ועל כן אינם יכולים לספק לחשודים בעבירות שכאלה הגנה ראויה.

 

"יתרה מזו, תכלית הסנגוריה הציבורית היא מתן הגנה משפטית לחשודים מעוטי יכולת ולא לחשודים עתירי ממון, שרכושם נתפס בצו זמני ועוד יכול שישתחרר במלואו בתום ההליך המשפטי. נוסף על כך, כשחשוד מיוצג על ידי עורך דין פרטי, כל ההוצאות הנלוות לייצוג חלות עליו על הלקוח. לעומת זאת כשהחשוד מיוצג בידי הסנגוריה הציבורית, ההוצאות הנלוות חלות על המדינה. כך יוצא שכדי להימנע משחרור כספים מכיס ימין, המדינה מוציאה כספים מכיס שמאל".

הפרקליט עו"ד יהודה שפר: "הזכות לייצוג היא זכות חשובה שהמדינה רואה בה ערך, ולפיכך הוקמה הסניגוריה הציבורית שמייצגת גם בתיקי צווארון לבן" הפרקליט עו"ד יהודה שפר: "הזכות לייצוג היא זכות חשובה שהמדינה רואה בה ערך, ולפיכך הוקמה הסניגוריה הציבורית שמייצגת גם בתיקי צווארון לבן" צילום: יוסי זמיר

 

"האם העובדה שחוק הסנגוריה הציבורית מטיל עליה חובת ייצוג לנאשמים נעדרי יכולת כלכלית משמעה חובת ייצוג גם על נאשמים בתיקים כלכליים?", תוהה לגבי כוונת המחוקק עו"ד רונן רוזנבלום, המתמחה בעבירות צווארון לבן. "מדיניות התביעה בהגשת כתבי אישום במגה־תיקים כלכליים כתוצאה מהתפתחות הפשיעה הכלכלית גוררת השלכות הנוגעות לזכויות נאשמים, שאחת מהן היא הזכות לייצוג".

 

לדברי עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה במסים ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בפרשת סמי לוי, שהואשם בהוצאת חשבונות פיקטיביות בגובה 66 מיליון שקל, הודתה הסנגוריה הציבורית כי אינה ערוכה ללוות מקצועית מגה־תיקים או לנהל משפטים בהם. בנוסף לכך טוען גולדמן ש־50% משכר הטרחה המשולם לעורך דין מכספי החילוט חוזרים כמס למדינה, כך שלמעשה המדינה אינה מפסידה אלא מעבירה כסף מכיס לכיס וחוסכת למשלמי המסים את תשלום שכר הסנגוריה הציבורית.

 

עו"ד אורי גולדמן: "אבסורד שאיש עסקים שבמשך שנים הרשויות נהנו ממנו ומעסקיו, דווקא כשהוא חשוד בעבירות לא ייתנו לו ליהנות מפירות עבודתו" עו"ד אורי גולדמן: "אבסורד שאיש עסקים שבמשך שנים הרשויות נהנו ממנו ומעסקיו, דווקא כשהוא חשוד בעבירות לא ייתנו לו ליהנות מפירות עבודתו" צילום: ישראל מלובני

לדברי גולדמן, גם בפרשת יניב קרנש - שהואשם בהפצת חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק ונתפסו אצלו 36 מיליון שקל - קבע בית המשפט כי האפשרות לשחרר כספים לטובת ייצוגו תוכרע רק לאחר הכרעת הדין.

 

מעבר לסוגיית המימון, גולדמן טוען כי "אבסורד שאיש עסקים כלשהו, שבמשך שנים ארוכות כל הרשויות נהנו ממנו ומעסקיו, לרבות רשות המסים, דווקא כשהוא חשוד בעבירות על חוק איסור הלבנת הון - לא ייתנו לו ליהנות מפירות עבודתו רבת־השנים".

 

שפר לא ממש משתכנע מטענה זו. לדבריו, אף שמאמצי האכיפה של הרשויות הביאו לשיעורי אפקטיביות גבוהים - 70% מהרכוש שנתפס בתחילת ההליך הפלילי נלקחו בסופו של דבר מהעבריין בהחלטה שיפוטית - עדיין מצליחים עבריינים רבים להסתיר חלק מפירות העבירה. "אם עבריין אינו מרוצה מהשירות שהמדינה מעמידה לרשותו, שיתכבד ויביא כספים נוספים מפנמה, או מכל offshore אחר שבו הוא מסתיר את רכושו, ולא יבקש שהמדינה תממן את בקשותיו מתוך כספים שאותרו בחקירה פלילית ומיועדים לחילוט לטובת המדינה", הוא אומר.

 

"לתת לביהמ"ש כלים להחלטה מבוססת"

 

לדברי עו"ד גולדמן, בית המשפט צריך לשנות את הגישה ולאפשר שחרור שכר טרחה ראוי מתוך הכספים המחולטים, כפי שפסקה לאחרונה השופטת יהודית אמסטרדם בעניינו של ניסים דג'לדטי. דג'לדטי הורשע בפברואר האחרון בקבלת דבר במרמה לאחר שזייף ייפוי כוח שחיבר האוליגרך הרוסי הנעלם אלכסיי זכרנקו, שבו הורה לכאורה להעביר לו מחצית מהבעלות על חברת האחזקות שלו בישראל.

 

השופטת אמסטרדם גזרה על דג'לדטי 30 חודשי מאסר בפועל ובצעד תקדימי הורתה על חילוט רכוש במלוא שווי העבירות: 38.8 מיליון שקל. במקרה זה פסק בית המשפט לשלם 1.6 מיליון שקל שכר טרחה לסנגור הפרטי עו"ד משה ישראל מתוך כספים שהוקפאו לצורך החילוט. בבקשה שהגיש עו"ד ישראל הוא טען כי ייצג את הנאשם במשך חמש שנים בהליך הפלילי ובתיקים נוספים תוך שהוא מתבסס בתום לב על כך שבידי דג'לדטי מצויים כספים לתשלום אך אלו נתפסו בידי המדינה.

 

המדינה התנגדה לבקשה בטענה שמדובר בחוב שהיא אינה צד לו וכן שעו"ד ישראל היה מודע להתנגדות התביעה לשחרור הכספים.

 

השופטת אמסטרדם קבעה שמניעת האפשרות לשחרר כספים "משמעה שלילה מעשית של הנאשם מלהעמיד לעצמו סנגור, ועליו לסמוך על שירותי הסנגוריה הציבורית בהליכים שאינם בתחומי טיפולה הרגילים, ולחלופין לחייבו למצוא מקורב או נדבן שיתחייב לממן את הגנתו. מצב דברים זה גם עלול להעמיד סנגורים ששכרם משולם בידי אדם אחר מהנאשם במצב של נאמנות כפולה, ולעתים קרובות בניגוד אינטרסים מובנה".

 

במקרה זה קבעה השופטת כי מאחר שמדובר בעבירת הלבנת הון באמצעות הסתרת זהות בעלי הרכוש, "המאבק הוא בין חילוט מלא לטובת הרשות לבין חילוט חלק מהסכום לטובת עורך הדין בגין שכר טרחתו". לפי פסיקת השופטת אמסטרדם, "נסיבות אלו מצדיקות העמדת נקודת איזון שונה בהפעלת שיקול דעתו הרחב של בית המשפט במסגרת הליך החילוט".

 

"הגיעה העת להבהיר בהוראות חוק ברורות ומפורשות", אומר מתתיהו, "כי בנסיבות שבהן מתעורר חשש לפגיעה בזכותו של חשוד או נאשם להגנה ראויה או להליך משפטי הוגן, בית המשפט יהא חייב לשחרר לחשוד סכום כספי סביר לצורך מימון הגנה משפטית ראויה". הפרקליטות ערערה על ההחלטה לשחרר כספים לסנגור.

 

"יש למצוא נוסחת איזון שלפיה כשנאשם יפנה לבית המשפט בבקשה לשחרור נכסים לטובת שכירת עורך דין פרטי - תוטל חובה על התביעה להציג תשתית ראייתית בעניין יכולתו הכלכלית של הנאשם, תוך שיותר לה לבצע לו חקירת יכולת", מציע רוזנבלום. "בכלים יוכלו בתי המשפט לקבל החלטה מבוססת יותר מהטלת חובת ייצוג על הסנגוריה הציבורית כברירת מחדל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x