בעל הנכס הפר את ההסכם וניסה לבטלו, ביהמ"ש צידד ברוכשת

בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון, החלה חברת "טלנכסים" לנהל משא ומתן לרכישת נכס בהגליל מחברת "נחל שרך תיירות" ומנהלה.

בשנת 2011 נחתם בין הצדדים הסכם שמטרתו הייתה ליצור שותפות סגורה ושווה בין הרוכשת למוכרים באשר לנכס. על פי ההסכם, הרוכשת התחייבה להעמיד לטובת המוכרת הלוואה של 750,000 שקל, תמורת הקצאת חצי ממניות החברה.

בנוסף, מנהל החברה התחייב שלא לבצע כל פעולה העשויה לחייב את החברה ללא הסכמת הרוכשת, והצדדים אף סיכמו על מינוי מנהל נוסף מטעם התובעת. עם זאת, מחלוקת כספית בין הצדדים גרמה לכך שבשנת 2012, מנהל החברה שלח לרוכשת מכתב בו הודיע לה על ביטול ההסכם.

הרוכשת דרשה לאכוף את ההסכם, ולאחר התכתבויות רבות, החליטה לפנות בשנת 2015 לעזרתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בבקשה שיורה על אכיפת ההסכם. לטענתה, מנהל הנכס החל בניהול הליכים משפטיים מול שוכרי הנכס, שתכננו להפוך את המקום לווילה למסיבות רווקים, מבלי שיידע אותה על מעשיו.

כמו כן, התובעת טענה שהמנהל משך כספים מחשבון החברה על דעת עצמו, ולבסוף השכיר את הנכס לאחיו, מבלי שגבה ממנו דמי שכירות.

בתגובה, טען המנהל כי בעלי התובעת ניסו להשתלט במרמה על "מפעל חייו", וסיפר כי למעשה רצה לבטל את ההסכם כבר ביום כריתתו, בעקבות שינויים שערכה התובעת לגבי מועדי התשלום.

במהלך הדיון, התברר כי בעצם החתימה על ההסכם עם התובעת, המנהל הפר את זכויותיו של משקיע אחר בנכס, שבינתיים הטיל עיקול על מניות החברה. בתגובה לכך, טען המנהל כי אותו אדם משתף פעולה עם התובעת, כדי לסייע לה לחמוק מהתחייבותה לשלם לו כספים.

השופט ד"ר מנחם רניאל

התובעת דחתה את דבריו וטענה כי המנהל נוקט בשיטה סדרתית, בה הוא מביא שותף, מקבל ממנו כסף תמורת חלק מהמניות, ואז מנסה "להעיף" אותו.

זכאית לקיום ההסכם

השופט, ד"ר מנחם רניאל, לא האמין למנהל הנתבעת, תוך שציין את השינויים שערך בגרסותיו, ואת העובדה שלא הציג ולו ראייה לכך שהתובעת ניסתה להשתלט על הנכס באמצעים לא כשרים.

לדברי השופט, התובעת הוכיחה שהמנהל הפר את ההסכם, כאשר לא פתח חשבון בנק נפרד לחברה, לא מינה מנהל נוסף, ובכך שביצע פעולות כלפי שוכרים – ביניהם אחיו – ללא הסכמה.

מכיוון שהשופט לא התרשם שהתובעת הפרה את ההסכם, הוא הבהיר שלמנהל כלל לא הייתה זכות לבטל אותו, ולכן קבע שההסכם בתוקף. עם זאת, מכאן השופט הסביר כי כדי לקיים את ההסכם, יהיה על הצדדים לפעול בכפוף לעיקול שהוטל על החברה.

לפיכך, השופט קיבל את התביעה והצהיר על זכאותה של התובעת לאכיפת ההסכם. בהתאם, השופט קבע שהתובעת תשלם את יתרת חלקה לקיום ההסכם לאחר שיוגש לה חשבון של הוצאות והכנסות החברה, ושנציג מטעמה ימונה למנהל נוסף.

בנוסף, נאסר על מנהל הנתבעת לערוך כל פעולה בשמה ללא הסכמת התובעת בכתב, וכל החלטותיו החד צדדיות מאז החתימה על ההסכם, כולל הסכם השכירות שחתם עם אחיו – בוטלו. המנהל חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 58,500 שקל.

לינק לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il