שיטת לא מצליח

בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה כי היטל פיתוח של כ-80 אלף שקל שגבתה המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור מבעלי קרקע, חרג מהתעריף הקבוע בחוק.

בשנת 2000 קיבל התובע מאביו קרקע בשכונת "האלה" בפרדס חנה וביקש לבנות עליה בית מגורים. לצורך קבלת היתר בנייה, ובהתאם לדרישת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, הוא שילם למועצה היטל פיתוח של כ-80 אלף שקל.

ב-2011 נודע לתובע כי המועצה גבתה מתושבי השכונה היטלי פיתוח גבוהים מהתעריף שבחוק העזר העירוני. התובע פנה למועצה בדרישה כי תפרט את אופן חישוב ההיטל אך לא זכה למענה. על רקע זה הגיש האיש ב-2013 תביעה בבית משפט השלום בחיפה, בה דרש לחייב את המועצה להשיב לו כ-50 אלף שקל שגבתה ממנו ביתר.

המועצה טענה כי התביעה התיישנה משחלפו מעל 13 שנים ממועד התשלום. לגופו של עניין, נטען כי הגבייה העודפת נעשתה בהתאם להסכם שנחתם ב-1997 מול התושבים בעלי הקרקעות בשכונה, ביניהם אביו של התובע.

לדברי המועצה, התושבים ביקשו לשנות את ייעוד הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע השמיועדת למגורים. לאחר שהמועצה הבהירה להם כי אין ביכולתה לדאוג לפיתוח התשתיות והדרכים באזור, הוסכם שכתנאי לקבלת היתרי בנייה, כל אחד מבעלי הקרקעות ישלם היטל פיתוח של 20 אלף דולר (דהיינו, 80 אלף שקל) לחברה הכלכלית שבבעלות העירייה, והיא זו שתבצע את העבודות.

התובע ואביו טענו כי בתקופה הרלוונטית לחתימה על ההסכם, המועצה הציגה בפני התושבים מצג שווא שלפיו היא נתונה בגירעון ועל מנת להגן על כספם מפני צדדים אחרים דרושה הסכמתם להפקדת היטלי הפיתוח בידי החברה הכלכלית. באותו מעמד המועצה לא הסבירה לתושבים כי קיים פער בין היטל הפיתוח שהוטל עליהם לבין תעריפי הפיתוח על פי חוקי העזר.

בפתח הדברים דחתה השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון את טענת המועצה בדבר התיישנות והדגישה כי ככלל, אין זה ראוי שהמדינה תנסה למנוע מהאזרח לברר את טענותיו לגופו של עניין.

השופטת הבהירה כי סמכות רשות מקומית לגבות תשלומי חובה כפופה להוראות החוק ואינה נתונה לשיקול דעתה. סטייה מהסייגים שנקבעו בחוק לעניין זה עלולה להוביל לחוסר שוויון ושחיתות, כתבה השופטת.

במקרה זה, המועצה לא הוכיחה כל מקור חוקי לחיוב התובעים בהיטלי פיתוח העולים בשווים על התעריפים הקבועים בחוקי העזר.

לדבריה, מחומר הראיות עולה כי הסכם הפיתוח עליו מסתמכת המועצה בהגנתה אינו אלא טיוטה לא חתומה ובלתי שלמה. לא מדובר בהסכם בר תוקף.

כמו כן, קיבלה השופטת את טענת התובעים כי המועצה לא טרחה להסביר לבעלי החלקות את השלכות ההסכם מבחינת הגדלת היטלי הפיתוח שיוטלו עליהם.

יתר על כן, המועצה השיבה לחלק מתושבי השכונה כספים שנגבו ביתר, והתנהלותה השונה מול התובע מהווה הפליה.

לפיכך השופטת חייבה את המועצה להשיב לתובע סכום של כ-50 אלף שקל, המהווים את ההפרש בין תעריף היטל הפיתוח שבחוק העזר לבין הסכום שנגבה ממנו בפועל.

בנוסף נפסקו לטובת התובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל.

לקריאת לפסק הדין לחצו כאן

• ב"כ התובעים: עו"ד ר. בן סרוק

• ב"כ הנתבעת: עו"ד ג'. ג'ובראן

* עורך דין חיים מסילתי עוסק במיסוי נדל"ן

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר

אתר המשפט הישראלי פסקדין