הצעת חוק: לאפשר ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל בכל מקרה שגבתה כספים שלא כחוק

משרד המשפטים פרסם תזכיר המציע להרחיב את קשת האפשרויות להגשת תביעות ייצוגיות נגד הרשות. זאת בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.

כיום, מי שרוצה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יכול לעשות זאת רק אם העילה מבוססת על גביית תשלומי חובה כמו מיסים ואגרות.

חוק תביעות ייצוגיות מעניק לציבור את האפשרות להתאגד כקבוצה ולהגיש תביעה מרוכזת נגד עוולה כלשהי, אולם אפשרות זו מוגבלת כאשר העוולה היא אחת מרשויות המדינה, בין היתר, כדי לשמור על הקופה הציבורית ומתוך ההנחה שהרשויות פועלות לפי עקרון תום הלב.

בהתאם לרציונל זה, החוק מונה תנאים מסוימים להגשת תביעות ייצוגיות נגד הרשויות, תוך יצירת איזון עדין שיאפשר להרתיע אותן מפני גבייה בלתי חוקית מצד אחד, מבלי לפגוע בתקציב שלהן – מנגד.

בית משפט (ארכיון) צילום: שאטרסטוק

רשות מקרקעי ישראל, שתפקידה לנהל את קרקעות המדינה לטובת הציבור והסביבה, נמנית על הרשויות המוגנות בחוק תובענות ייצוגיות, שם נקבע, כי ניתן להגיש נגדה תביעה רק אם עילתה קשורה בגביית תשלומי חובה כמו אגרות ומיסים.

בנובמבר 2014 המצב השתנה, לאחר שפסק דין של בית המשפט העליון פרץ מעט את ההגנה האמורה. בפסק הדין נקבע כי ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה להגיש נגד רמ"י תביעה ייצוגית כאילו הייתה עוסק רגיל ולא רשות – ללא כל הגנה או מניעה.

כדי לבדוק אם ניתן להגיש נגד רמ"י ייצוגית ובאיזה אופן, צריך לבחון תחילה באיזה "כובע" היא התנהלה: כ"עוסק" או כ"רשות". אם בנסיבות המקרה הספציפי היא התנהגה כ"עוסק" – אז ניתן להתייחס אליה כאל עסק רגיל, ולהגיש תביעה ייצוגית על תשלומים שהיא גובה כ"מחירים" (כמו דמי היתר על תוספת בנייה, דמי שינוי ייעוד, דמי שימוש וכדומה); אם הפעולה נעשה בכובעה כ"רשות" – ניתן יהיה לתבוע אותה בייצוגית רק אם העילה עוסקת בתשלומי חובה שגבתה שלא כדין, כמו מס, אגרה וכיו"ב.

המצב מסורבל

בתזכיר החוק, שהופץ להערות הציבור לפני מספר ימים, מציע משרד המשפטים להטמיע את ההלכה המשפטית שנקבעה בפסק הדין אל תוך חוק תביעות ייצוגיות, תוך הרחבת קשת האפשרויות להגשת תביעה ייצוגית נגד רמ"י. על פי התזכיר, החוק יתוקן באופן כזה שהציבור יוכל להגיש תביעות ייצוגיות נגד רמ"י להשבת סכומים שלא נגבו כדין, גם אם מדובר בתשלומים שאינם עונים להגדרת "תשלומי חובה", מבלי לדון בכלל בשאלה האם מדובר ב"רשות" או ב"עוסק".

מוסבר כי כיום, לאור ההלכה החדשה, על מנת להגיש תובענה ייצוגית נגד הרשות בנושא שאינו מנוי בחוק, מתחייבת קביעה אופרטיבית של בית המשפט לפיה רמ"י פעלה במקרה המסוים כ"עוסק". הדרישה המסורבלת הזו מונעת הלכה למעשה את האפשרות להגיש נגדה תהיעה ייצוגית במידה שלא מדובר בתשלומי חובה, אפילו אם היא מוצדקת והרשות גבתה מהציבור כספים שלא כחוק.

משרד המשפטים מבהיר, כי תיקון החוק המוצע אמנם מרחיב את אפשרויות התביעה נגד רמ"י, אולם עדיין שומר על הגנות מסוימות, כמו האפשרות להודיע על חדילה (הודעת הרשות על הפסקת גבייה לא חוקית מבלי שתחויב לשלם פיצוי), או הגבלת סעד ההשבה לתקופה שלא עולה על 24 חודשים.

בשורה לציבור

הצעת החוק אף עשויה לגרום לרשות להיות מודעת יותר למעשיה, לדייק גם ב"פרטים הקטנים", ובכך להימנע מהתנהלות שאינה ראויה כלפי הציבור במגוון רחב של שירותים.

משכך נראה כי להצעת החוק יתרונות רבים, ואני מניחה שעם הזמן בתי המשפט יפרשו את החוק ויקבעו את עילות התביעה וההליכים הראויים להינקט מול רמ"י כרשות האמונה לשמור על טובת אזרחיה.

לפסק הדין לחצו כאן

*עורכת דין הדר פינק טבת עוסקת בדיני מקרקעין ושימשה בעבר כמנהלת המחלקה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל במחוז הצפון

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"