שני עורכי הדין חלמו להתעשר יחד, אבל שכחו לחלוק

המילה "חלוימעס" מופיעה לא פחות מ־11 פעמים בכתב התביעה שהגיש עו"ד רון ישעיהו נגד שותפו עו"ד עופר יונג. "חלוימעס" היא גרסת היידיש לחלומות המשותפים של השניים להתעשר. כשהתגשם החלום, התברר לישעיהו שיונג מסרב לחלוק בו. חלקו הנטען של ישעיהו עומד על 18 מיליון שקל לפי כתב התביעה שהגיש באמצעות משרד ברקמן וקסלר בלום ושות' ועו"ד דרור נאור.

כתב התביעה מספר על "הקלות הבלתי נסבלת שבה החליט הנתבע להפר את יחסי השותפות הארוכים שלוו בחברות אמיצה של למעלה מ־20 שנה. מערכת יחסים של שותפות בכל הנוגע להשקעות בהזדמנויות העסקיות שהגיעו לפתחם".

לפי ישעיהו, "בחר הנתבע לגמול לתובע רעה תחת טובה. בגד בחברות. מעל באמונו של התובע. נישל את התובע מזכויותיו וגזל ממנו סכומים המוערכים ב־18 מיליון שקל!".

השניים הכירו בעת לימודיהם בתיכון. ב־1996 הקימו משרד משותף, ישעיהו־יונג, ובו התמקד כל אחד מהם בתחום האהוב עליו: ישעיהו בליטיגציה, ויונג בהזדמנויות עסקיות. "בכל הנוגע להזדמנויות העסקיות", נטען בתביעה, "היו התובע והנתבע שותפים שווה בשווה. הזדמנויות אלה כללו קשת רחבה של מיזמים שבהם נטלו הצדדים חלק, בעיקר בייזום ובגיוס כספים. הזדמנויות משותפות אלו, כך קיוו הצדדים, תוכלנה להניב להם יום אחד הכנסה ניכרת. על רקע חלומם המשותף כינו אותן הצדדים 'החלוימעס' (החלומות)".

עו"ד רון ישעיהו: הנתבע (יונג) השיב במייל שאינו מתכוון לחלוק עם התובע ברווחים. בתעוזה שאין לה גבולות הוא גער בתובע שאינו יכול 'לפרגן' לו על הצלחתו. היש חוצפה גדולה מזו?"צילום: אוראל כהן

לפי ישעיהו היה מדובר ב"סל משותף" שבו הניחו השניים כל הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכם. רובן "לא התרוממו" עד שהגיעה המכה הגדולה, האקזיט המיוחל - טרוולפיוז'ן, חברת תיירות אינטרנטית המספקת פתרונות וחלופות לרכישת מסלולי טיול, בבעלות משה רפיח, חבר משותף של השניים. ב־2015 נמכרה טרוולפיוז'ן לתאגיד סיני תמורת 160 מיליון דולר. ישעיהו ויונג, לפי התביעה, הצליחו לגייס משקיעים לחברה, ובתמורה הוקצו להם מניות, בתחילה 2% ובהמשך 5.2%. המניות נרשמו על שמו של יונג בלבד. "ברור שמדובר בפורמליסטיקה ושהמניות שייכות לשני הצדדים. אין ולא היה ברישום כדי לגרוע מחלקו של התובע במניות".

יונג, לפי המסופר, החל להתרחק מישעיהו עוד לפני שיצא האקזיט לפועל. לטענת התובע, הוא הסתיר ממנו שטרוולפיוז'ן

נמכרה בסכום עתק. ישעיהו החל לדבר אל לבו, הזכיר לו את "החברות המופלאה", את ההסכם לשותפות מלאה. "ב־26 בינואר 2015", נכתב בתביעה, "השיב הנתבע במייל שבו טען שאינו מתכוון לחלוק עם התובע ברווחים. בתעוזה שאין לה גבולות הוא גער בתובע שאינו יכול 'לפרגן' לו על הצלחתו. היש חוצפה גדולה מזו?".

כך עלתה דרישת ישעיהו על פסים משפטיים. מלבד הכסף הוא דורש צו הצהרתי שיקבע שהוא שותף ב־50% בכל המיזמים, לנוכח הערכתו שיונג מעלים ממנו מידע.

באי כוחו של יונג עורכי הדין אמנון יצחקניא ואילן סובל מסרו: "התביעה מבוססת על תזה מופרכת לחלוטין. השניים שיתפו פעולה בנושאים מסוימים ואף הסכימו לחלוק בהכנסות בעניינים מסוימים, אך ה'שותפות' נולדה במוחו של ישעיהו, למרבה הצער, מתוך קנאה וצרות עין. יונג טיפח את טרוולפיוז'ן במשך יותר מ־15 שנה, ולישעיהו מעולם לא היה קשר למיזם".