$
משפט

המוכר הפר את הסכם בלעדיות - ויאלץ לשלם למתווך כ-72,000 שקל

אדם שרצה למכור את ביתו ביבנה חתם על בלעדיות עם משרד תיווך. אחרי שנמצא קונה, הוא הודיע למתווך שהחליט למכור את הדירה לבנו. השופטת קבעה שההסכם הופר

עו"ד איל מגן 13:3110.03.16

בנובמבר 2013 אדם שנקלע לחובות רצה למכור את ביתו ביבנה. הוא פנה לחברת תיווך וחתם איתה על הסכם בלעדיות לחמישה חודשים. במסגרת ההסכם, הוא התחייב לשלם למתווך עמלה של 2% מסכום המכירה, כשהבית הוצע במחיר של 1.8 מיליון שקל. המתווך מצדו התחייב לשווק ולפרסם את הדירה במספר אמצעים.

 

באותה תקופה מי שהתגורר בבית בשכירות היה בנו של האיש, יחד עם אשתו וילדיו. המתווך מצא קונה שהתעניינה, ולאחר משא ומתן שבו נכח גם הבן, הצדדים הגיעו להסכמות עקרוניות לגבי מכירת הנכס. המתווך ערך מסמך הבנות, ציין את שמות הצדדים ואת המחיר, וכתב שהצדדים יחתמו חוזה תוך שבוע.

 

אלא שכעבור כמה ימים, בעל הבית הודיע למתווך שהוא מעלה את מחיר הבית ל-1.9 מיליון, ואחר כך מסר שבכלל אינו רוצה למכור.

 

המתווך דרש עמלה בהתאם להסכם, שבו צוין כי במקרה שהבית יימכר שלא באמצעותו, חברת התיווך תהיה זכאית ל-4% ממחיר המכירה פלוס מע"מ.

 

לאחר שנתקל בסירוב, הגיש המתווך בעל החברה תביעה בבימ"ש השלום בפתח תקווה, בה הסתפק בדרישת עמלה של 2%.

 

המוכר הפר הסכם בלעדיות המוכר הפר הסכם בלעדיות צילום: shutterstock

 

התובע טען שבכלל לא ידע שיש אפשרות שהבית יימכר לבן, אלא הבין מדברי השניים כי מכירת הנכס לצד שלישי נדרשת בדחיפות לצורך כיסוי חובותיו הכבדים של האב. הוא הדגיש כי המשרד לא היה לוקח על עצמו את שיווק הבית והצגתו בפני קונים פוטנציאליים, אילו היה יודע שקיימת אפשרות כזאת.

 

התובע הוסיף שהבן היה מעורב בכל המהלכים, ואף נכח בישיבה עם הקונה שבה הגיעו הצדדים להבנות, כאמור.

 

מנגד, הנתבעים טענו, בין היתר, כי מלכתחילה אמרו לתובע שקיימת אפשרו שהבית יועבר או יימכר לבן, וסוכם במפורש שבמקרה כזה לא יהיה זכאי לדמי תיווך כלשהם.

 

פעל מאחורי הקלעים

 

השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע לא האמינה לנתבעים וקבעה שהם פעלו בחוסר תום לב. השופטת התרשמה כי בשלב שבו נשכרו שירותי התיווך, האפשרות של מכירת הבית או העברתו כלל לא עמדה על הפרק.

 

לדעתה, אילו הנתבעים היו מעוניינים בכך, הם היו מתעקשים להוסיף להסכם הבלעדיות תנאי מפורש שלפיו במקרה של מכירה או העברה של הבית לבן, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך כלשהם.

 

ומן הצדי השני, הוסיפה השופטת: "לא סביר בעיני כי התובעת היתה מתקשרת בהסכם הבלעדיות, שמשמעו מבחינתה הוא השקעת מאמצי שיווק מיוחדים בבית דנן, אילו ידעה שברגע שיימצא על ידה קונה רציני, יהיה הדבר אך בבחינת תמריץ לסגירת עיסקה בין האב לבנו, תוך השארת התובעת מחוץ לעיסקה".

 

בפועל, השופטת התרשמה כי הבן פעל "מאחורי הקלעים" ומבלי ליידע את התובע, כדי להשיג מקורות מימון, ובמקביל לחץ על אביו שלא למכור את הבית לאחרים. כשהיה ברור לו שיש קונה קונקרטי והבין שזה "עכשיו או לעולם לא", הצליח לשכנע את הוריה של אשתו להעמיד לרשותם את ההון הנדרש ללקיחת משכנתא, ולשכנע את האב למכור את הבית להם ולא לקונה.

 

בסיכומו של דבר, השופטת קבעה שההסכם הופר, וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע 71,890 שקל (עמלה של 2%), וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

 

לפסק הדין המלא לחץ כאן

 

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

* עורך דין איל מגן עוסק דיני חוזים ובמשפט אזרחי

 

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

המהמאר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x