$
משפט

המדינה רוצה לשים יד על מאות מיליוני שקלים "קדושים"

רשות המסים רוצה למסות את שירותי הדת שעד כה נפלו בתחום האפור כמו חופות, הילולות וברכות

משה גורלי 08:2202.03.16

אחד ממאגרי הכסף השחור הגדולים, שלא נדרש מאמץ מיוחד לאתרם, הוא תקבולי מקובלים, רבנים, חזנים, מוהלים ושאר ספקים של שירותי דת. ההערכות מדברות על מאות מיליוני שקלים בשנה שזורמים בשלווה מתחת לרדאר של רשות המסים ומחוץ לתקציב המדינה.

 

בעת האחרונה נרשמו כמה מהלכים שאולי ישנו את המצב. זה התחיל בדו"ח חמור במיוחד של מבקר המדינה שהזהיר מפני תת־אכיפה במגזר הקדוש. בחודש שעבר הניב הדו"ח חוזר של רשות המסים שכותרתו "מיסוי שירותי דת". החוזר כולל קריטריונים להסדרת שירותים כעריכת חופות, בריתות, תפילות, הילולות, תיקונים, מתן ברכות, ייעוץ, אספקת קמעות ומים קדושים וכיוצא באלה.

בעת האחרונה קיימה ועדת ביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר דיון מעקב בעקבות דו"ח המבקר והחוזר החדש. ראש רשות המסים משה אשר הטיל פצצה קטנה בדיון: "נשקול להכניס לבסיס המס מתנה שלא התקבלה מקרובים ואז הוויכוח הזה ייגמר".

ברכה מהרב. "תחום פרוץ" ברכה מהרב. "תחום פרוץ" צילום: מאיר אזולאי

 

מלמול פסוקים להצלחה בעסקים

 

אשר התכוון להתפלפלות הבלתי נגמרת בין פקידי שומה לרבנים על מהותו של הכסף שמועבר מהמאמין לרב: אם מדובר בצדקה, תרומה או מתנה שאינן חייבות במס או שהכסף ניתן תמורת שירות, ולפיכך נחשב הכנסה החייבת במס.

 

ומה דינה של ברכה? האם מלמול פסוקים ואיחולים לישועת השם להצלחה בעסקים המלווים בהנחת יד על ראש הטייקון מחייבים את מיסוי התרומה שקיבל ממנו הרב? מבחינת משה אשר הדברים פשוטים: "לא חשוב אם מדובר בברכה או ייעוץ. ברגע שיש ציפייה לתשלום מהצד הנותן והמקבל — זה משלח יד. עסק. ביזנס שחייב במס", אמר בוועדה. ואולי יותר פשוט למסות כל מתנה שלא מקרוב משפחה, אלא שהדבר יעורר אינספור בעיות אחרות: מה לגבי צ'ק לחתונה או סתם גילויי נדיבות ועזרה בין אדם לחברו, האם גם הם ימוסו?

  

עמדת המדינה ובתי המשפט היא שהשירות שמקובל נותן אינו ברכה, אלא ייעוץ (כמו רופא או פסיכולוג) שחייב במס. שירות בתחום הדת אינו שונה משירות בכל תחום אחר. "הלכנו לכמה מאות אנשי דת וביקשנו דו"ח הכנסות", סיפר אשר, "בדו"חות אין כמעט הכנסות. בהצהרת ההון כשאנו רואים נכסים, אומרים לנו שזה ממתנות". אגב, מרבית המקובלים פועלים גם באמצעות מלכ"רים שמאפשרים קבלת תרומות פטורות ממס. הבעיה היא שחלק גדול מכספים אלה מחלחלים לחשבונות הפרטיים של המקובלים.

 

ראש רשות המסים משה אשר ראש רשות המסים משה אשר צילום: עומר מסינגר

 

בין הנימוקים להפחתה בעונשו של רחמים שקלים כתבו השופטים מנחם פינקלשטיין, אהרון מקובר ועופר גרוסקופף: "אין לכחד כי תחום הפעילות בו עוסק המערער – ייעוץ רוחני וחלוקת ברכות – היה בעבר, ובמידה מסוימת מהווה גם כיום, תחום פרוץ, אשר חלק מהיבטיו מעוררים שאלות קשות, בדבר קו הגבול שבין תרומה פטורה להכנסה חייבת. ב"כ המאשימה הצהיר בפנינו כי בכוונת רשויות המס ואכיפת החוק להביא בקרוב לסגירת הפרצות, תוך הגדרת קווי גבול ברורים ונקיטת מדיניות אכיפה תקיפה. על כך ראוי לברך, שהרי אין סיבה מתקבלת על הדעת שדווקא פעילות זו תזכה לפטור דה־פקטו ממס". הדברים נכתבו ב־2010. בינואר 2016, לאחר דו"ח המבקר, יצא החוזר מרשות המסים, שכולם מסכימים שלא ישנה דבר. אפילו ראש הרשות אשר לא תולה בו תקוות גדולות מדי: "החוזר רק מפרש את החוק והפסיקה, הוא לא משנה דבר. העלינו על הכתב במילים פשוטות מה שלא היה ברור. כשיהיו מחלוקות נמשיך ללכת לבתי המשפט". ואל דאגה, מחלוקות יהיו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x