איך נדאג לביטחון הכלכלי של החקלאים?
מגוון פרנסות החקלאים צריך להיות לא רק פתרון לחיזוקם אלא אינטרס לאומי לחיזוק העסקים הקטנים במרחב הכפרי
07:22
26.02.16
בעולם המודרני המרחב הכפרי הפך זה יותר משני עשורים ממרחב שבו הפרנסה מחקלאות היא הבלעדית למרחב שבו החקלאות מהווה נדבך חשוב אך לא בלעדי למי שגם שם.
אין זה סוד שלמרות המוניטין שיש לחקלאות הישראלית בעולם ובצדק, הדבר אינו בא לידי ביטוי בביטחון הכלכלי של חקלאי ישראל. הדבר נובע בין היתר ממדיניות מתמשכת שפוגעת בחקלאים בתחומים שונים ושאינה מאפשרת להם לראות בחקלאות מקור פרנסה מובטח.
למעשה לעסוק בחקלאות בישראל זה כמעט כמו לעסוק במשחקי מזל שבהם החקלאי משקיע את הונו וזמנו והוא היחיד שפרנסתו לא מובטחת כי הוא תלוי בפגעי הטבע, במצב השוק העולמי, בגזירות של רגולטורים שאינם מבינים כי לעיסוק בחקלאות יש משמעויות רחבות ולא רק של ביטחון מזון.
לגוון את מקורות הפרנסה
בעולם המודרני מסייעים לחקלאים לגוון את מקורות הפרנסה, כך שלא יהיו תלוים רק בענף החקלאי וכך מתפתחות תעסוקות בתחום התיירות הכפרית כמו לינה כפרית או תיירות חקלאית שביטויה קטיף עצמי, חוויות של חליבה ועוד. באירופה מעודדים את מגוון התעסוקות בתוכניות ארוכות טווח מתוך אינטרס לאומי לחיזוק החקלאים ולהבטחת מגוון עיסוקים.
הפגנות של חקלאיםצילום: תנועת המושבים
בישראל, בעקבות המשבר הגדול שחלף על הקיבוצים והמושבים הוקמה "ועדת קדמון" שקבעה בדו"ח שפורסם ביוני 1994 כי הצורך בפרנסות חלופיות נובע בשל "ירידה ברווחיות, וצמצום היכולת להתפרנס מיחידת משק חקלאית במושב, אשר הביאו לשינויים במבנה התעסוקה והפרנסה של חברי המושבים". הדו"ח אומץ כעבור שנה בהחלטת ממשלה שבה גם הונחו כל הגורמים לקדם את מגוון התעסוקות ואף נקבע בהחלטות שתקום מנהלה ליישום ההחלטה.
קדם להקמת ועדת קדמון משבר גדול בסוף שנות השבעים של חקלאים שהביא לפשיטות רגל, התאבדויות ופרוק משפחות רבות ואילץ חברים רבים במושבים לחפש מקורות פרנסה אחרים. אחת ממקורות הפרנסה היו שימוש אלטרנטיבי במבנים חקלאים שנותרו במשקים לאחר המשבר ולכך כיוונה החלטת הממשלה שאימצה את דו"ח קדמון.
סביב נושא השימושים הלא חקלאים במבנים החקלאים היו דיונים רבים שחלקם אף אימצו החלטה הפוכה מהחלטת הממשלה ואשר מטרתה הייתה לדכא פיתוח מגוון תעסוקות.
דיכוי יישום ההחלטה בא לידי ביטוי גם בתשלומים גבוהים תוך התעלמות מאיזורי עדיפות ובנוסף נקבעו החלטות שמנעו הסדרת השימושים שנים רבות.
פקידי רמ"י אינם מיישמים את ההחלטה
ב-2007 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1101, שעניינה "תעסוקה לא חקלאית במחלקת המגורים של הנחלה", ובה נקבע בין היתר מנגנון עידוד להסדרת השימושים הללו כמו למשל תשלום רטרואקטיבית של 5% לשנה להסדרת פעילות לא חקלאית בחלקה א' של הנחלה של 4 שנים, על מנת לעודד את הסדרת השימושים.
בשנת 2009 בג"ץ אף נתן תוקף להחלטה זו ולהחלטה נוספת שבאה בעקבותיה.
בתקופה שבה נידון הבג"ץ הקפיאה הנהלת רמ"י את החלטותיה ורק בסוף 2012 עדכנה מועצת רמ"י את החלטותיה וקיבלה החלטה חדשה ( 1265) ברוח בג"ץ. למרות כוונת המועצה לעודד הסדרת השימושים הלא חקלאיים, באמצעות הקלה על תשלומי העבר ואף שהחלטה זו עברה את מבחן בג"ץ, פקידי רמ"י אינם מיישמים את ההחלטה שבאה לסייע להסדרת השימושים גם בהיבט התכנוני וגם בהיבט הקנייני.
ראוי לציין כי רבים מהמנצלים את המבנה החקלאי לשימוש לא חקלאי הם אנשים מבוגרים, שזקוקים לשימוש זה כמקור מחיה. אנשים מבוגרים טוענים, ובצדק, כי אינם רוצים להיות בגדר "פושעים והם בסה"כ מבקשים לעת זקנה מקור פרנסה מוסדר.
למרות שממשלות ישראל מבינות זה למעלה מ- 20 שנה את השינוי במציאות חייהם של החקלאים ואת הצורך לאפשר לחקלאים להמשיך להתפרנס ולהחזיק בנחלותיהם, רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לנגוש בחקלאים, להקשות על יכולתם להתפרנס, לרמוס את זכויותיהם ולחמוס את קרקעותיהם.
ממשלות בעולם המודרני הבינו כבר מזמן שהמרחב הכפרי הוא רב תפקודי והשאלה היא עוד כמה מכשולים יערימו על החקלאים עד שיבינו כי מגוון פרנסות צריך להיות לא רק פתרון לחיזוק החקלאים אלא אינטרס לאומי לחיזוק העסקים הקטנים במרחב הכפרי.
עו"ד דודו קוכמן הוא מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי
