3 שנים ליבוא המקביל: ציפיות גדולות ובמקביל התקדמות אפסית
רפורמת היבוא המקביל היתה אמורה לחולל מהפכה בענף הרכב ולגרום לירידה ניכרת במחירי הרכבים העממיים. שלוש שנים אחר כך, והבשורה לצרכן הצטמצמה לאפשרות לרכוש קומץ של רכבי יוקרה
13:01
02.02.16
שלוש שנים חלפו מאז הכריז שר התחבורה ישראל כץ בטקס חגיגי על פתיחת שוק הרכב לתחרות שתגדיל את היצע כלי הרכב ותגרום לירידת מחירים. ההכרזה היתה דרמטית, אבל המציאות סירבה להתרשם. בפתח 2016 רפורמת היבוא המקביל גוססת. לפי נתוני משרד התחבורה, מספר כלי הרכב המיובאים ארצה ביבוא מקביל הולך ופוחת, כך שמתוך שלושה יבואנים מקבילים שקמו בשנים האחרונות, רק אחד עוסק בפועל ביבוא מקביל של מכוניות.
קראו עוד בכלכליסט:
סיבה מרכזית להאטה הניכרת הזו בתחום היבוא המקביל היא פרשת אלבר שנחשפה ב"כלכליסט" ובעקבותיה מנהלת רשות המסים חקירה נגד חברת הליסינג וההשכרה אלבר, שהיתה היבואנית הדומיננטית ביותר בענף היבוא המקביל. נכון לעכשיו גרמה החקירה לעצירה של עסקי היבוא של החברה ולנסיגה של ממש בהיקף המכירות של כלי רכב כאלה.
יבוא מקביל הוא מסלול חלופי לרכישת כלי רכב שמגיע לישראל שלא באמצעות רכישה ישירה מיצרן הרכב כמו שנוהגים היבואנים הוותיקים, אלא מסוכנים של יצרן הרכב בחו"ל. שר התחבורה הכריז בזמנו כי ליבוא המקביל יש עתיד מזהיר ופוטנציאל גבוה לרווחיות. "נאבקנו בשנים האחרונות מול מונופולים ומול גופים עם היד על השאלטר שלא אפשרו להוזיל ולשפר מחירים", אמר כץ. "זה קרה ברכבת, בתעופה וזה קורה כעת בעולם הרכב. התהליך הוא בלתי הפיך".
לתקופה מסוימת היה נדמה כי היבוא המקביל אכן צובר תאוצה, אבל ביולי האחרון פרסמה רשות המסים כי במשך תקופה ממושכת ניהלה מחלקת חקירות ומע"מ בחיפה חקירה נגד חברת הליסינג אלבר בחשד להונאת המכס ומשרד התחבורה.
אלבר החלה לייבא ארצה מכוניות הונדה וטויוטה מארה"ב ב־2014. לפי חשדות רשות המסים הונתה החברה את המכס וגם את משרד התחבורה והגישה מסמכים כוזבים. עד חשיפת הפרשה נחשבה אלבר ליבואנית היבוא המקביל הגדולה בישראל. לפי הערכות, מאז תחילת פעילותה מכרה החברה אלפי מכוניות שיובאו ארצה ביבוא מקביל מארה"ב. היבואניות הקטנות יותר, איילון מוטורס ואוטו מקס (ששותף בה מנכ"ל אלבר לשעבר ינון עמית) ביצעו יבוא מקביל בהיקף מצומצם של מאות מכוניות בלבד.
בגלל החקירה הפסיקה אלבר, לעת עתה, לייבא מכוניות ביבוא מקביל. יתר המכוניות שעוד לא נמכרו וטרם שוחררו על ידי החברה מן המכס הוחזרו לארה"ב. "פרשת אלבר בלמה באופן פתאומי וחד את כל ענף היבוא המקביל", מסביר גורם בענף הרכב שניסה לייבא מכוניות ביבוא מקביל מאזור הבלקן כמה פעמים: "לפתע ענף שלם שישב על הגדר וחיכה להזדמנות הבין עובדה חשובה שבענף היבוא האישי הבינו מזמן: ממשרד התחבורה אפשר לקבל הבטחות, לשים כספים בחוץ לארץ ולקוות שיהיה בסדר.
אך מבחינת רשות המסים, אין דבר כזה 'יהיה בסדר'. עם רשות המסים אף אחד לא רוצה להתעסק, וכדי להיכנס לענף היבוא המקביל כיום נדרש ניקיון כפיים טוטאלי, שספק רב אם יש כיום למישהו שמגיע מענף סחר הרכב או היבוא האישי. כולם חוששים מפני רשות המסים, גם אלה שיותר צדיקים מהאפיפיור". נוסף על כך, לנוכח פרשת אלבר גם במשרד התחבורה עצמו ננקטים אמצעים לוודא שמקרים כאלה לא יתרחשו שנית: "פרשת אלבר חשפה התנהלות בעייתית ועבודה חפיפניקית של משרד התחבורה בכל הנוגע ליבוא רכב, כאילו יד מכוונת מלמעלה הורתה על התעלמות מבעיות", מסביר גורם המקורב למשרד התחבורה.
"לדוגמה, אחת הטענות היתה שהחברה הצהירה על רכישה של מכוניות מסוכנות אחת, ובפועל רכשה את רובן מסוכנות אחרת. זה לא חוקי. לפני המשרד הוצגו מסמכים בנושא. המסמכים צריכים להיות חתומים על ידי הסוכנות. בפועל הופיע בהם קשקוש בלתי קריא. בדיקה פשוטה של נקודה כל כך רגישה, שיחת טלפון עוד עם הצגת החוזה אי שם לפני שנתיים, היתה חושפת את החורים בחוזה הזה עוד לפני שגלגליה של מכונית אחת נחתו בישראל", אמר.
היבואנים הוותיקים שומרים על יתרון
רשימת הדגמים והמחירים של איילון מוטורס, אחת הסוכנויות היחידות העוסקות ביבוא מקביל, לא טמנה בחובה פוטנציאל למהפכה צרכנית אמיתית מלכתחילה: מכוניות פורד מן הדגמים העממיים - פיאסטה, פוקוס ודומותיהן הוצעו בהנחות מזעריות של אלפי שקלים אחדים בלבד בהשוואה למחירי היבואן הוותיק דלק מוטורס. כעת, כמעט שלוש שנים מאז ההצהרה על פתיחת שוק הרכב הישראלי ליבוא מקביל, והבשורה לצרכן, כך נראה, מצטמצמת לאפשרות לרכוש קומץ של רכבי יוקרה. העתיד תלוי בכמה שינויים בתקנות יבוא הרכב של מדינת ישראל, שחלקם עלולים דווקא לפגוע בצרכן.
את הדגמים העממיים, אלה שעל יבואם הצהיר שר התחבורה כדגמים שוברי מונופול, כבר כמעט אי אפשר להשיג באיילון מוטורס. את מקומם של הפיאסטות והפוקוסים תפסו דגמי מרצדס. נוסף על כך, איילון מוטורס מייבאת גם רכבי יוקרה של קרייזלר ודגמים של חברת ג'יפ.
"ביבוא של מכוניות עממיות אין כסף", מסביר אותו גורם שניסה לייבא מכוניות מאזור הבלקן. "מתח הרווחים במכוניות מדגמים עממיים אינו גבוה כפי שאפשר לחשוב, מדובר באלפי שקלים בלבד לרכב מדגם עממי קטן. במכונית משפחתית, מעל עשרת אלפים שקל במקרה הטוב. אבל כאן מצטרפים גורמים נוספים שהם בעייתיים מאוד: קודם כל צריך לשנע את הרכב. ליבואן רכב יש הסכמים עם חברות ספנות שנוגעים לעשרות אלפי כלי רכב בשנה.
ההסכמים האלה גם מגובים על ידי גורם נוסף שיש לו חשיבות מכרעת - יצרן הרכב. ביבוא מקביל לא רוכשים ישירות מן היצרן, כך שכל נושא השינוי עולה יותר, ומדובר בסכומים לא מבוטלים. חוץ מזה, נדרשים גם מתקני אחסנה ומתקני רישוי שליבואני הרכב הוותיקים יש כבר שנים. כך שאצל יבואן ותיק, או לדוגמה בחברת ליסינג גדולה, כל נושא התקורות נבלע היטב בפעילות הכללית. לעומת זאת, אצל גורמים חדשים שמעוניינים להיכנס לענף יבוא הרכב, כל הנושא הלוגיסטי מהווה בעיה".

מגרש ליסינג של אלבר
במכוניות יוקרה, לעומת זאת, קיים מרווח פעילות גדול יותר. "אין ספק שכשמייבאים ארצה מרצדס, או מכוניות יוקרה אמריקאיות, המרווח מצדיק את פעילות היבוא", מסביר אותו גורם. "כאן הרווח כבר מזנק לעשרות אלפי שקלים לרכב, אבל בפועל לא מדובר כאן ברכב עממי, לא כל ישראלי יכול להרשות לעצמו מרצדס בחניה, רובם יכולים להרשות לעצמם טויוטה קטנה או מאזדה".
למרות הדברים האלה, נכון ל־2014 ולתחילת 2015 נמצאו לא מעט גורמים שכן הביעו עניין ביבוא מקביל: "כל מי שיש לו קשרים במשרד התחבורה מיהר להתעניין ביבוא מקביל של מכוניות", מסביר גורם העוסק ביבוא אישי של כלי רכב כיום: "התחושה היתה של בוננזה, כמו גילוי מרבצי זהב. כל מיני מקורבים ללשכות הבכירות במשרד התחבורה פיזרו הבטחות על כסף גדול שרובץ לו במגרשים של דילרים בארה"ב. הובהר לנו שכל הנושא הרגולטורי לא יהווה בכלל חסם בדרך לייבא מכוניות, יסייעו לנו בכל דרך אפשרית. סוכנים שעסקו במשך שנים בייעוץ ללקוחות שמעוניינים לייבא מכוניות ביבוא אישי, כלומר יבוא פרטני של כלי רכב אחדים, התכוננו להפוך ליבואנים מקבילים, כלומר לרכוש סטוקים של מכוניות ולייבא לבד. התחושה היתה שאם יתעוררו בעיות בדרך, יסייעו לנו לפתור אותן, כי צריך תחרות בשוק הישראלי. אלא שאז נפלה על ענף היבוא פצצת פרשת אלבר".
אם החוק לא מתאים ליבוא, החוק ישתנה
לכאורה, ענף היבוא המקביל בישראל נקלע לקיפאון, וככל הנראה הגופים היחידים שייבאו ארצה מכוניות ביבוא מקביל יתמקדו ברכבי יוקרה. עם זאת, לענף עוד יש תקווה מסוימת. לנוכח הלקחים שנלמדו בשלוש השנים האחרונות, מאז החל בישראל היבוא המקביל, בוצעו כמה שינויים ושדרוגים בחוק רישוי רכב כדי להסיר את החסמים שעד כה עצרו את מאמצי היבוא.
לשיטת משרד התחבורה, אחת הבעיות העיקריות, שפגעה בין היתר באופרציית היבוא המקביל של חברת אלבר, היא החיוב לרכוש את המכוניות מסוכן של יצרן הרכב.
במשרד התחבורה חוששים שיצרן הרכב עשוי להתערב בתהליך כדי למנוע פגיעה ביבואן הרכב הוותיק, הסוכן שלו בישראל. זו הסיבה שבנוסח החדש של חוק רישוי רכב כבר לא נדרש הסכם חתום עם דילר, כלומר עם הסוכן של יצרן הרכב. הרכב שיירכש בעתיד, אם אכן יאושר חוק רישוי רכב בנוסח שדורשים במשרד התחבורה, כבר לא יצטרך להיות רשום על שם סוכן מורשה. כלומר למעשה יהיה מדובר בכלי רכב שיכולים להירכש מכל מקור בחו"ל.
מבחינת מי שמעוניין להיכנס לענף היבוא המקביל מדובר כאן בהזדמנות חשובה: כיום משווקים באירופה "סטוקים" של מכוניות מוזלות לעתים, ויבואן ממולח שיצליח לרכוש את הסטוקים הללו יוכל להביאם לישראל במחירים תחרותיים. עם זאת, רכישה של סטוקים אינה מבטיחה יציבות עסקית לאורך זמן. שלא כמו יבואני הרכב הוותיקים, גורמים העוסקים ביבוא מקביל פגיעים יותר לתנודות בשערי מטבע, להימצאות של מלאי וגם לכוחות השוק הפעילים במדינות שבהן קיימים אותם סטוקים של כלי רכב המיועדים ליצוא לישראל. לדוגמה, כיום בשוק הרכב האמריקאי והאירופי קיימת דרישת שיא לכלי רכב חדשים המביאה לזינוק במכירות. במצב כזה, המחירים שיבואן מקביל יכול לקבל על מלאים עלולים להיות לא תחרותיים.
בכל מקרה, לשוק היבוא המקביל עוד יש תקווה, אך אם יימצאו גורמים שיסכימו להיכנס לשוק, לאחר שייצא חוק רישוי רכב לפועל, הפעם הם יצטרכו לפעול באופן שונה ולהיערך להיות חשופים לעינה הפקוחה של רשות המסים. נוסף על כך, בל נשכח עובדה חשובה: את הסיבה העיקרית למחירן היקר של מכוניות חדשות בישראל גם שר התחבורה לא יכול לפתור, אף שהצהיר בעבר שיטפל בנושא. כמו שציין ישראל כץ בישיבת ועדת הכלכלה בשבוע שעבר: "אני לא יכול להשפיע על היקף המיסוי שמוטל על מכוניות. ההכנסות ממיסוי רכב מהוות נדבך מהותי בהכנסות המדינה, אך יש גם דברים נוספים שניתן לעשות על מנת להוזיל את המכוניות - התחרות תוזיל את המכוניות ואת החלפים וזהו תפקידנו כנבחרי הציבור".


