עולים מצרפת - רווח ציוני וכלכלי לישראל
רופא צרפתי שעשה עלייה שווה לתרומה למדינה של 250 אלף שקל; אז מדוע אנו מקשים על העולים ממקצועות הרפואה בהליכי רישוי מסורבלים?
שנה חלפה מאז הפיגוע בהיפר כשר בפריז. שנה בסיומה נרשם שיא במספר העולים שהגיעו מצרפת. 8,000 יהודים, עבורם הטבח במרכול היה הקש ששבר את גב הגמל בתהליך הולך ומחריף של אנטישמיות ופעולות איבה כנגד הקהילה היהודית בצרפת. למשל, רק בימים האחרונים מורה יהודי הותקף במרסיי.
אבל אסור שניקח את הנתונים האלה כמובנים מאליהם. על כל משפחה מצרפת שעולה לארץ, יש עוד עשרות שבוחנות באופן מדוקדק את הדרך שבה חבריהם או משפחתם נקלטו כאן. יהודי צרפת מסתכלים עלינו. הם שמעו את ההתחייבות הנחרצת של ראש הממשלה בנימין נתניהו רק לפני שנה, שמדינת ישראל תעשה הכול כדי לקלוט אותם היטב, והם רוצים להאמין לו.
עם זאת, הם גם שומעים את זעקת הרופאים, רופאי השיניים, האחיות המוסמכות ובעלי המקצועות הפרה-רפואיים והאקדמיים הנוספים, הנאלצים להתמודד מול קשיים ביורוקרטיים לא פשוטים כאשר הם באים לפה עם רצון פשוט: לעבוד במקצוע שרכשו בעמל רב ובכסף רב.

כאשר רופא או איש מקצוע רפואי או פרה-רפואי עולה מצרפת או ארצות הברית זהו רווח נקי למדינת ישראל, הן ציוני והן כלכלי. מעבר לאיכות טיפול גבוהה וקשרים בינלאומים, כשמדובר ברופא שעשה עלייה זה כאילו שצרפת כמדינה השקיעה בישראל 250 אלף שקל, העלות הכוללת של לימודיו והכשרתו. מדובר במתנה כלכלית וציונית מצוינת שמדינת ישראל פשוט מסרבת לקחת ובוחרת במקום זאת לבזבז מיליוני שקלים כל שנה על תהליכי רישוי מסורבלים ולא יעילים, שמפספסים את המטרה.
אומנם השרים אלקין וליצמן, יחד עם ח"כ אלי אלאלוף, מקדמים בימים אלו חוק צודק שייקל על רופאי שיניים עולים, אך תהליכי הרישוי עבור רוב מקצועות הבריאות, כמו רופאים מומחים, רוקחים, אחיות ומקצועות פרא-רפואיים, ימשיכו להיות מסורבלים וארוכים מאוד: תהליך רישוי יכול לקחת שנתיים ולפעמים יותר עם השלמות.
במצב הקיים, העולים שכבר הגיעו, נפגשים עם הבירוקרטיה הישראלית בכל מערומיה. הם לא מקבלים תשובות בזמן, מורחים אותם עם מבחנים והשלמות ללא סוף. כדי לשים קץ לבזבוז כלכלי ואנושי בלתי רגיל ובלתי צודק, מדינת ישראל צריכה להתאים את עצמה לעלייה של בעלי מקצועות רפואה ממדינות בעלות מערכת בריאות מצוינת. קנדה עשתה זאת ומועדדת הגירה של בעלי מקצועות בריאות מצרפת באמצעות תהליכי רישוי פשוטים וזריזים, שמטיבים עם מערכת הבריאות הקנדית ועם המועמדים להגירה. אז למה לא ישראל?
בגלל מדינות רישוי כושלת, ישראל מושכת אליה כיום מעט מאוד רופאים ובעלי מקצועות רפואה (עשרות בשנה בלבד מצרפת). המציאות הזו מתסכלת שבעתיים כשיודעים עד כמה משוועת מערכת הבריאות הישראלית לרופאים נוספים, אחיות לצד העובדה שארגון הבריאות העולמי קבע שצרפת היא המדינה המובילה בעולם ברמה הרפואית.
יש מה לעשות. דרושה מהפכה במדיניות הרישוי. לא רק כלפי רופאים, אלא בכל מקצועות הבריאות והפרה-רפואיים. חייבים לפשט את התהליך ולבטל מבחנים (הם כבר עברו מבחנים מאד סלקטיביים בצרפת) ובמקום זאת לקבוע הסתכלות של שלושה חודשים עד שנה, שיטה מעולה שקנדה אימצה וגם אצלנו קיימת, אבל בשלב זה רק בקרב רופאים. הגיע הזמן להחיל זאת על כל המקצעות. זה חוסך כסף ומאפשר בחינה איכותית של רמת הרופא והשתלבות מהירה שלו במערכת, תוך כדי למידה על מערכת הבריאות הישראלית. מהפכה זו תוביל לעלייה של מאות רופאים ובעלי מקצועות בריאות ותשלים חלק ניכר מהמחסור ברופאים שאזרחי ישראל כבר סובלים ממנו.
אין בדרישה להקל על העולים כל כוונה להתפשר על הרמה המקצועית, אלא לייעל את התהליך, לשחרר חסמים ולאפשר לשלב במערכת הבריאות בעלי מקצוע מעולים עם ידע ויחס לפציינטים, מן הטובים בעולם.
כור ההיתוך הישראלי אפשר למדינה שלנו להיות מה שהיא כיום: מעצמה טכנולוגית, נס כלכלי וכוח אזורי. העולים מצרפת הם חלק אינטגרלי מהנס הסוציולוגי הזה ואלו שעדיין בפריז, מרסיי או הריביירה יכולים לתרום לנס הזה ולסייע לכלנו להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד. הם גם רוצים בכך. בואו נעזור להם.


