נשק יום הדין

קפלן מקווה שהצגת מצב שלפיו הרשת על סף פנייה להקפאת הליכים נוכח דרישותיהם, תוביל את הספקים לחשוב שוב. גם העיתוי שבחר קפלן, יומיים לפני מועד תשלום עשרות מיליוני שקלים, לא מקרי. כך, יידרשו הספקים להכריע תחת לחץ אם הם מתגמשים ומקבלים ביום שישי תשלום של כ־50 מיליון שקל, או שהם לוקחים את הסיכון שקפלן יממש את האיום ויפנה להקפאת הליכים, אז כנראה הם לא יראו את מרבית החוב.

אבידור קפלן. הספקים יצטרכו כעת להכריע אם הם מתגמשים ומקבלים ביום שישי הקרוב 50 מיליון שקל, או לוקחים סיכון שקפלן יפנה להקפאת הליכים צילום: הילה ספאק

אלמנט נוסף שקפלן מקווה שיעבוד נוגע לאינטרסים השונים של הספקים, בהתאם לגודלם. בעוד הספקים הגדולים מבוטחים או מחזיקים בערבויות של אלון רבוע כחול כנגד החוב, הספקים הקטנים והבינוניים חשופים לחלוטין וישתרכו בסוף רשימת הנושים במקרה של קריסה. קפלן מקווה שהם יפעילו לחץ על הגדולים, כשיציגו אותם כמי שלא חוששים מקריסת הרשת בשל הביטוח שבידם, ומוכנים להקריב את הספקים הקטנים והבינוניים כמו גם את הפגיעה בתחרות לטובתם האישית.

על פניו, אפשר להבין את קפלן. הרשת מילאה את מרבית חלקה בהסדר החוב ויצאה להליך התייעלות כואב, סגרה 55 סניפים, פיטרה אלפי עובדים וסגרה פעילויות מכבידות. למרות זאת, הספקים לא שבו לתת אמון ברשת ואף הקשיחו את תנאיהם. אלא שלקפלן עצמו תרומה מהותית להתערערות האמון. מאז כניסתו לתפקיד הקפיד קפלן להתבטא באופן שעורר חרדה בקרב הספקים והעובדים וסייג את המחויבות של אלון רבוע כחול למגה. בהיעדר מחויבות מצד בעלי השליטה לרשת, לא יכול קפלן לצפות מהספקים להביא בחשבון שיקולים נוספים למתמטיקה הפשוטה. כך, אף שראה באיום בהקפאת הליכים הזדמנות אחרונה להציל את הרשת, נראה כי איחר את הרכבת.