תושבים בדרום ת"א יפונו למרות טענתם שהם הבעלים

בשנת 1993 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב את הרחבת הפארק העירוני בתל אביב והעברת השטח לידי העירייה פורסמה ברשומות.

אלא שפרסום זה לא מנע מאב ובנו לפלוש לשטח של כ-40 מ"ר באזור התוכנית שנתיים אחרי האישור, לגדר אותו, ולהקים עליו מבנה ללא אישורה של העירייה.

לפני כשלוש שנים, כחלק ממאבקה העיקש של עיריית תל אביב נגד הפולשים באזור התוכנית, היא תבעה מבית המשפט גם את פינויים של השניים בטענה שפלשו לשטח. השניים הצהירו כי רכשו את זכיותיהם במקרקעין כדין בשנות ה-90 המוקדמות.

לדברי הנתבעים, הם רכשו את הדירה מ"מאדם שישב ליד שולחן" לאחר משא ומתן עיקש שבסופו נחתם חוזה. הנתבעים הוסיפו וסיפרו שהדירה נרכשה על מנת שלבן, שהיה אז סולן בלהקה בבית ספרו היסודי, יהיה מקום לערוך חזרות עם חבריו מבלי להפריע למנוחת השכנים.

הנתבעים – שמשכירים את הדירה מאז שנת 1997 – הוסיפו כי ערכו "מאמצים כבירים" למצוא את מוכר הדירה כדי להוכיח את טענותיהם, אך לא הצליחו במשימה. לחלופין, ולמקרה שייפסק כי עליהם לעזוב בכל זאת, הם דרשו פיצוי תמורת הפינוי, בטענה שהשקיעו כספים רבים בשיפוץ המבנה.

עיריית תל אביב. ניצחה במשפט צילום: אוראל כהן

בתגובה, הציגה העירייה תצלומי אוויר לפיהם שטח הפלישה היה ריק ולא מגודר לפני כניסתם של הנתבעים לשטח, כך שלא ייתכן שרכשו בית קיים ורק "שיפצו" אותו.

זכאים לפיצוי?

השופטת כרמלה האפט הדגישה את העובדה שהנתבעים, שתיארו באופן "עשיר" כיצד ומדוע רכשו את המבנה, לא הציגו כל ראיה להסכם מכר, ונכשלו לחשוף את זהות המוכר האלמוני.

מכאן, הסבירה השופטת שגם אם הייתה מקבלת את טענות הנתבעים לפיה קנו מאדם "שישב ליד שולחן" זכויות בשטח, לא הוכח, אף לא ברמז, מה היו זכויותיו של אותו אלמוני בשטח שבכלל שייך לעירייה, ומכוח מה יכול היה "למכור" אותן.

בקשת הנתבעים לפיצוי נדחתה אף היא והשופטת אף מתחה ביקורת על כך שהנתבעים מעזים לבקש פיצוי ומציגים את עצמם כ"מקופחים", כאשר בפועל, במשך שנים רבות הם נהנו ממגורי חינם ומדמי שכירות נאים בסך כולל של כ-170 אלף שקל בניגוד לחוק.

"הנתבעים שמו את כספם על קרן הצבי תוך בניה ללא היתר, וכי מפועלם זה אל להם לצפות אלא לפירות באושים, ובוודאי שלא להסתמכות לגיטימית, שאם לא תאמר כן, ייצא החוטא נשכר", כתבה השופטת.

בהתאם, הבהירה השופטת שלנתבעים מעולם לא הייתה כל זכות בקרקע או בדירה, שנבנתה ללא היתר בנייה. לפיכך, קיבלה השופטת את התביעה, והורתה לנתבעים לפנות את השטח תוך שלושה חודשים. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.

לפסק הדין

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עורך דין יוסף משעל עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי פסקדין