• תפריט
ועידת תחזיות 2016
באנר ועידת התחזיות 2016

תחזיות 2016

"היצוא הביטחוני צנח ב־15%, אבל יש עוד עתיד בסייבר"

נציגים של ענפי היצוא המרכזיים בישראל — ביטחון, שירותים, מכשור רפואי והייטק — נפגשו לסכם שנה לא פשוטה והצביעו על הסיבות לירידה ביצוא לעומת 2014: "השירותים כבר לא מחפים על הקיטון ביצוא הסחורות"

הדס גליקו 08:3330.12.15

פעילות היצוא של סחורות שירותים מישראל היא צינור החמצן של המשק ומספקת יותר מ־30% מהתוצר. אלא שהיא אינה מסתכמת רק באונייה שעוזבת את הנמל עמוסה סחורות או בהענקת שירותים ללקוחות ברחבי העולם. היא פרי של צמיחת חברות שמתרחשת על רקע מאבק אינסופי על נתח פעילות בשוק גלובלי עמוס מתחרים ורצוף תהפוכות.

 


לקראת כנס התחזיות של "כלכליסט" כינסנו לדיון משותף באופק היצוא הישראלי ב־2016 את נציגי ענפי היצוא המרכזיים של ישראל: עופר זקס מנכ"ל מכון היצוא, אסף ברנע מנכ"ל קרן סנרה – החממה הטכנולוגית של פיליפס וטבע, אורון אוריול סמנכ"ל בכיר לשיווק ברפאל, ניר זוהר סמנכ"ל תפעול WIX ואיציק ויזנברג מנכ"ל מגדלי הערבה.

 

כל אחד מהמשתתפים בפאנל עוסק ביצוא מסוג שונה. ויזנברג ואוריול הם נציגי ענפי היצוא הישראלי הבולטים והמוכרים בעולם: התעשייה הביטחונית ותוצרת חקלאית טרייה. זוהר נשיא WIX הוא הנציג של יצואניות השירותים הגדולות שהתפתחו בישראל בחמש השנים האחרונות. ואסף ברנע הוא הקול של חברות הסטארט־אפ המתפתחות שקרנות השקעה כמו סנרה פועלות כדי לייצר בעבורן אקו־סיסטם מתאים. 2015 היתה שנה לא קלה ליצוא הישראלי, ולכל אחד מהדוברים היתה הנמקה לקושי בתחום שהוא אמון עליו.

זקס: "אנחנו צפויים לסכם שנה פחות טובה. בפרספקטיבה ארוכה אנחנו מדברים על קיטון ביצוא של 7% במונחים דולריים בהשוואה לשנה הקודמת, ויש לכך הרבה מאוד סיבות: שערי החליפין, המיתון העולמי, העובדה שיחס יורו־דולר הפך את אירופה לתחרותית יותר כלפי ארצות הברית. עד לפני שנתיים יצוא השירותים גדל בקצב שחיפה מעט על יצוא הסחורות הרגיש יותר, אבל ב־2015 ההאטה המסוימת ביצוא השירותים הובילה לקיטון ביצוא הכללי".

 

אוריול: "בתחום היצוא הביטחוני מדברים על ירידה של 15% בכל שנה. משיא של 7 מיליארד דולר ככל הנראה ל־4 מיליארד השנה. זה הרבה, אבל צריך להסתכל 10 שנים אחורה ולראות שצבר היצוא הביטחוני היה פעם 3 מיליארד דולר. היה פה 'סינוס' כלפי למעלה ועכשיו אנחנו בירידה שלו. צריך לדעת איך מחזירים את הצמיחה. השוק הביטחוני הוא שוק שלא נגמר, העולם לא נעשה שליו יותר".

 

מימין למעלה: ניר זוהר, איציק ויזנברג ועופר זקס. מימין למטה: אורון אוריול ואסף ברנע מימין למעלה: ניר זוהר, איציק ויזנברג ועופר זקס. מימין למטה: אורון אוריול ואסף ברנע צילום: אוראל כהן

איפה הקושי העיקרי?

"הקיצוץ הדרסטי בתקציבי הביטחון האמריקאי — ואנחנו מדברים על ירידה של כ־30 מיליארד דולר לשנה מתוך 600 מיליארד — הוא אתגר. זה גם מצמצם את השוק האמריקאי, וגם גורם לחברות כמו בואינג ולוקהיד מרטין להיות אגרסיביות מאוד. הממשל האמריקאי נותן להן תמיכה חזקה מאוד, ואנחנו רואים אמריקאים ורוסים וצרפתים נוסעים ממקום למקום בעולם כדי לשווק ביטחון. בשבוע שעבר חתם ראש ממשלת הודו על שתי עסקאות של יותר מ־10 מיליארד דולר, והוא נפגש עם פוטין, לא עם מישהו אחר. העסקאות הגדולות בשוק הדיפנס מנוהלות על ידי ראשי מדינות".

 

ואצלנו?

"אצלנו זה לא ככה. עד היום, משחר ימי היחסים של ישראל עם הודו, היה שם ביקור אחד של ראש ממשלה ישראלי — אריאל שרון — וביקור אחד של בוגי יעלון. פרנסואה הולנד ופוטין נושאים לשם לפחות אחת לשנה".

 

איציק ויזנברג: "השנה סבלנו גם מירידת שערים וגם מהקריסה של השוק הרוסי שהיה שוק מרכזי של התוצרת הטרייה. העונה החקלאית היא מספטמבר עד מאי, והשנה תהיה ירידה של עשרות אחוזים ביצוא החקלאי. החקלאים מראש שתלו פחות".

 

המדינה מסייעת?

"המדינה עוזרת. היא עשתה מהלך מעניין בערבה להציל שם את החקלאים של הפלפלים (הסבת שטחי פלפלים לגידולים אחרים, בעלות של 100 מיליון שקל). אבל ליצוא עצמו אין עזרה, למעט עזרה מועטה בהכוונה".

 

העולם חולה, ולנו יש טכנולוגיה לרפא אותו

 

ברנע: "בנושא של מכשור רפואי ותחום ה־Health Care בכלל, העולם עובר תמורות אדירות שלא ראינו הרבה שנים, בעיקר בכל הקשור לרפואה דיגיטלית. הציפיות הן שישראל תיקח את ההייטק המקומי ותחבר אותו להיבט הדיגיטלי של שירותי הבריאות. זה יכול לייצר את מנוע הצמיחה הבא של ישראל".

 

וזה קורה?

"יש הבנה במשרדי הממשלה שיש פה באמת הזדמנות ומתחילים לדבר על זה כמנוע צמיחה חדש. מדברים על איך פותחים את האקו־סיסטם הישראלי לעולם וגם איך פותחים חסמים בירוקרטיים, למשל על ידי פיילוטים בתוך בתי חולים, לטכנולוגיות חדשניות. אבל יש פה הרבה מה לעשות וצריך לזכור שאין הרבה זמן. למרות שבעולם הרפואה השינויים מתרחשים לאט, שוק הרפואה הדיגיטלית ירוץ מהר מאוד. אנחנו עומדים לפני חיבורים בין מאגרי מידע לבין אנליטיקה מתקדמת שתספק תחזיות רפואיות ודרכי טיפול. ישראל צריכה להיות שחקן בתחום".

 

והמימון מאיפה?

"שוק המכשור הרפואי ושירותי הבריאות הוא שוק שזקוק להרבה כסף. להבדיל מחברות אינטרנט למשל, הציוד הרפואי והרפואה הדיגיטלית צורך הון גדול בהרבה, למחקר ופיתוח, לניסויים בבתי חולים ולשיווק. כיום אין הרבה כסף בתחום. יש מעט קרנות הון סיכון שפועלות בתחום, וזה מקום שבהחלט צריך להתערב בו ולנסות לשפר".

 

איך?

"ב־2006, למשל, הממשלה החליטה לתעדף את תחום הקלינטק כמנוע צמיחה ובנו תוכנית שתמכה במימון פיילוטים ברשויות מקומיות. וברגע שטכנולוגיה כזו מציגה תוצאות בישראל, הרבה יותר קל להתחיל לשווק אותה בעולם. כיום יש דיון כדי לגבש תוכנית דומה בתחום הטכנולוגיה הרפואית".

 

להפסיק לראות בישראל מרכז פיתוח בלבד

 

זוהר: "אנחנו מנסים לייצר טרנד חדש, של חברות ישראליות בהייטק שמשווקות מוצרי צריכה בייצור גלובלי. יש לזה הרבה יתרונות, כי כחברת אינטרנט אתה מושפע פחות מעליות וירידות במחירי הנפט או משערי מטבע. גם עלויות פיתוח נמוכות בהשוואה לתעשיות אחרות וזמן ההגעה לשוק קצר בהרבה.

 

"אנחנו מתחילים לראות מגמה של חברות שרוצות להגיע לשלב הגדילה הבא. איירון סורס, למשל, היא חברה של 800 עובדים שפועלת פה וגדלה ומתפתחת על בסיס רכישות. סייבר ארק היא חברה משמעותית מאוד. אנחנו מוצאים את עצמנו שוברים מודלים ישנים של המדינה בכל הנוגע לדרך לעשות דברים. בשנה האחרונה היינו בשיח הולך וגובר עם שורה ארוכה של רשויות, מרשות המסים דרך משרד המשפטים ועד רשות האוכלוסין. גילינו שכל עוד לא באים לבקש כסף, יש אוזן קשבת מאוד בניסיון לפתור בעיות.

 

"בתעשיית ההייטק המקומית יש על פי ההערכות משהו כמו 300 אלף עובדים, ו־40% בערך מועסקים על ידי חברות זרות. מדינת ישראל רוצה מאוד לעודד את החברות הללו, אבל צריך לזכור שכשהן מגיעות מבחוץ הן לא מייצרות קניין רוחני בארץ, והרבה פעמים גם מוציאות עובדים החוצה. והחלק הכי קשה מבחינת התעשייה המקומית הוא בתחרות על עובדים. החברות הזרות אגרסיביות עד כדי 50%–60% מעל למחיר השוק. עובד שאתה מוכן לשלם לו 30 אלף שקל בחודש יקבל בגוגל או בפייסבוק 45, ואין לסטארט־אפים ישראליים — ובהיבט הזה גם WIX עדיין סטארט־אפ — תשובה".

 

אי אפשר לאסור עליהן לפעול כאן.

"נכון, אבל צריך ליצור איזון. אני חושב שהבסיס של שינוי המגמה הוא להפסיק לראות את ישראל כמרכז הפיתוח של העולם ולהתחיל לראות אותה כמקום שמייצר חברות רב־לאומיות. אם בעוד עשור יהיו פה 10 חברות הייטק שכל אחת שווה עשרה מיליארד דולר, זה אומר שייבנה אקו־סיסטם חזק מאוד סביבן ונוכל לפרוץ את מעגל ה־300 אלף עובדים".

 

ברנע: "בתחום המכשור הרפואי יש בישראל את מדינול, שהיא פרטית אבל מוכרת בכל העולם. אי אפשר להגיע בתחום הרפואי לעוד 15 חברות של מיליארד דולר, אבל אם יהיו 2–3 כאלו אז אנחנו, כמי שאחראים על חדשנות בתחום, יכולים להיות מרוצים מאוד".

 

הישועה תגיע מתחום הגנת הסייבר?

 

אוריול: "תחום הסייבר צפוי ליהנות מבוסט אדיר. הסייבר עוד לא אמר את המילה הראשונה. אם פעם חשבנו שרק מדינות מערביות ירצו להתגונן, היום גם מדינות עולם שלישי מתחילות את השיחה על הגנת סייבר. כל המדינות הבינו שזה איום שיכול להכריע ולשתק מערכות".

 

זקס: "בעולם רואים אותנו כשחקנית בתחום עם שם טוב, וצריך להכות בברזל בעודו חם. אנחנו מקימים יחידה בנושא, שיתוף פעולה בין מטה הסייבר ומשרד הכלכלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x