$
דעות

כחלון דוהר בכיוון הלא נכון

תחרות על אשראי עלולה להעמיק את חובות האשראי. הפתרון הוא לעודד תחרות על חסכונות

דוד לוי־פאור 08:2228.12.15
קידום התחרות בשוק האשראי הצרכני, כלומר האשראי למשקי בית, הוא מהנושאים המרכזיים על סדר היום של שר האוצר, משה כחלון. במרכז סדר היום הזה שלוש הנחות עבודה: ראשית, שתחרות בתחום האשראי תוריד את הוצאות הצרכנים על אשראי; שנית, שעלות הריבית היא המשמעותית ביותר בתחום; ושלישית, שתחרות תביא רק, או בעיקר, להורדת מחיר האשראי.

 

האומנם הנחות העבודה הללו סבירות? עלות הריבית היא רק מאפיין אחד של עלות האשראי, עם עמלות וקנסות הפיגורים. ראשית, לחץ להקטין את הריביות עלול לגרום להעמקת העמלות, ולכן תחרות על הריבית עשויה אף להגדיל את ההוצאה על אשראי. שנית, הריבית בתחום האשראי מרכזית רק למי שנמצא במצוקה כלכלית, וספק אם הורדתה תסייע למי שכבר שקוע בחובות. בנוגע לרכיב השלישי, אנו יודעים שחיזוק הסקטור הפיננסי (גם אם מחלישים את הבנקים) עלול להוביל בעיקר להרחבת שוק האשראי ולהעמקת התופעה הפסולה של חיים על אשראי ומשיכות יתר. הורדת הריבית תהיה אפקט משני, אם תהיה.

 

משה כחלון משה כחלון צילום: עומר מסינגר

 

תחרות תגרום להסתמכות הרסנית על אשראי

 

אם מחיר התחרות הוא הרחבת ההסתמכות של משקי הבית על אשראי כבסיס להתנהלותם הכלכלית, המחיר עלול להיות הרסני לפרט ולמשק כולו. משק בית או יחידים השקועים בחובות אינם יכולים לעמוד בפני משתנים שונים כמו הוצאות מזדמנות, תקופת אבטלה או מחלות ועשויים להידרדר לעוני ולהוצאה לפועל.

 

עלינו להיזהר מהדוגמה האמריקאית של סקטור פיננסי חזק וצמיחה מבוססת אשראי צרכני, ריביות רצח ועושק בשוק האפור ותעשיית חובות שעובדים בה קרוב לחצי מיליון בני אדם.

 

התפיסה הקיימת לא רק מתעלמת מהתוצאות השליליות של התחרות, אלא אף מהחשיבות של מבנה רגולטורי מתאים לקידום תחרות. הרגולציה הנוכחית מתעלמת מהצורך לספק למי שנמצא במצוקת חובות לא רק הליכי פשיטת רגל מהירים ויעילים יותר, אלא גם תהליך שיקום פיננסי מתאים. זו אינה בעיה של חינוך פיננסי לציבור בלבד, אלא גם למקבלי ההחלטות.

 

אם הבנק יתגמל חסכונות, יהפוך האשראי למיותר

 

הרעות החולות שגורמות לשר האוצר לנסות להרחיב את האשראי הצרכני, כמו סטגנציה של צמיחה ושכר, אינן נפתרות בעזרת יותר הלוואות. על שר האוצר לייצר תחרות על חסכונות הציבור.

 

אנחנו רוצים חברה של חוסכים וחסינות פיננסית, חברה שיחידים ומשקי בית מסוגלים לחסוך, לטווח קצר, בינוני וארוך. אנחנו רוצים חיסכון המשמש כלי להעצמת האזרח ולמניעת פגיעות יתרה של משק הבית.

 

כדי שבנקים ומוסדות חיסכון אחרים יתחרו על החיסכון שלנו, אנחנו צריכים ליצור כלים רגולטוריים שימריצו אותם לתגמל חיסכון. כי בעידן של ריביות נמוכות, כשבנקים מקבלים כסף זול מבנק ישראל, מדוע שיתחרו על חסכונות הציבור? אך אם לכל אזרח יהיה חיסכון זמין, הנושא תשואה הוגנת ואינו מתחרה בכסף הזול שמסופק לבנקים, עם משטר מיסוי ידידותי, תהפוך בעיית מודרי האשראי לבעייתית פחות. אשראי צרכני יסופק כנגד חסכונות או יתייתר.

 

על שר האוצר לבקש מהוועדה להגברת התחרותיות בבנקים להמליץ כיצד לקדם תחרות על חסכונות הצרכן לטווח הקצר.

 

הכותב הוא ראש בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית וחוקר במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון־ליר

בטל שלח
    לכל התגובות
    x